חלק א, פרק מג

חלק א, פרק מג

המונח כנף

1	ארבע משמעויות "כנף" הוא מונח רב-משמעי, לרוב על דרך ההשאלה. א) הוא נקבע תחילה לכנף החיה המעופפת: "כָּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם" (דברים ד,יז). ב) אחר כך הושאל לקצות הבגדים ופינותיהם: "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ" (שם כב,יב). ג) אחר כך הושאל לחלקים הנידחים ביותר של הארץ הנושבת ולקצותיה המרוחקים ממקומותינו: "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ" (איוב לח,יג), "מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ" (ישעיה כד,טז).	כנף אסם משתרך, ואכת'ר אשתראכה מן ג'הה' אלאסתעארה. וצ'עה אלאול לג'נאח אלחיואן אלטאיר כל צפור כנף אשר תעוף בשמים. ת'ם אסתעיר לאטראף אלת'יאב וזואיאהא על ארבע כנפות כסותך. ת'ם אסתעיר לאקאצי אלמעמור מן אלארץ' ואטראפהא אלבעידה מן מואצ'ענא לאחוז בכנפות הארץ, מכנף הארץ זמירות שמענו.
2	ד) אבן ג'נאח (ספר השרשים, ערך כנף) אמר שהוא נאמר גם במשמעות של הסתר, בדומה לערבית שבה אומרים "כַּנַפְתֻּ אלשַּׁי (=הסתרתי את הדבר)" במשמעות של "הסתרתי אותו", ואמר בפירוש של "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ [וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ]" (ישעיה ל,כ) – ולא ייסתר ממך מאירך ולא ייעלם, וזה פירוש נאה. וממנו לדעתי "וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו" (דברים כג,א) – לא יגלה את סתר אביו. וכן "וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ" (רות ג,ט) פירושו לדעתי: פרוש את סתרך-חסותך על שפחתך.	וקאל אבן ג'נאח אנה איצ'א יג'י במעני אלסתרה מג'אנסא ללערבי אלד'י יקול כנפת אלשי במעני סתרתה, וקאל פי שרח ולא יכנף עוד מוריך ולא ינסתר ענך מנירך ולא ינחג'ב והד'א תפסיר חסן. ומנה ענדי ולא יגלה כנף אביו לא יכשף סתר אביה, וכד'לך ופרשת כנפיך על אמתך שרחה ענדי אבסט סתרך עלי ג'אריתך.
3	משמעות כנף כלפי ה' וכלפי המלאכים לפי משמעות זו לדעתי הושאל "כנף" לבורא יתעלה, וכן למלאכים, כי המלאכים אינם בעלי גוף לדעתנו, כפי שאבאר (א,מט). לכן דבריו "אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו" (רות ב,יב) פירושם: אשר באת לחסות תחת סתרו. וכן כל "כנף" שנאמר לגבי המלאכים משמעותו סתר. התבונן נא בדבריו: "[שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד] בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו [וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף]" (ישעיה ו,ב), שסיבת מציאותו – כלומר של המלאך – נסתרת ונעלמת מאוד, והיא "פניו". וכן הדברים שהוא – כלומר המלאך – סיבתם, שהם "רגליו", כפי שביארנו לגבי רב-משמעיות "רגל" (א,כח), גם הם נעלמים. כי פעולות השכלים הן נעלמות, ועקבותיהם אינן נודעות אלא לאחר אימון. וזאת משתי סיבות: מצדם, ומצדנו; כלומר חולשת השגתנו, וקושי השגת הנבדל מצד אמיתתו. אשר לדבריו "וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף", אבאר בפרק מיוחד (א,מט) לאיזה עניין יוחסה תנועת התעופה למלאכים.	ובחסב הד'א אלמעני ענדי אסתעיר כנף ללכ'אלק תעאלי, וכד'לך ללמלאיכה אד' אלמלאיכה ליסוא בד'וי אג'סאם פי ראינא כמא סאבין, פקולה אשר באת לחסות תחת כנפיו שרחה אלתי ג'ית לתסתכני תחת סתרה. וכד'לך כל כנף ג'א פי אלמלאיכה מענאה אלסתר, אלא תתאמל קולה בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו, אן סבב וג'ודה אעני אלמלאך מסתור כ'פי ג'דא והו פניו, וכד'לך אלאשיא אלתי הו סבבהא אעני אלמלאך אלתי הי רגליו כמא בינא פי אשתראך רגל הי איצ'א כ'פיה, לאן אפעאל אלעקול כ'פיה לא יתבין את'רהא אלא בעד ארתיאץ', וד'לך בסבבין, מן ג'התהא, ומן ג'התנא אעני צ'עף אדראכנא וצעובה' אדראך אלמפארק מן חית' חקיקתה. ואמא קולה ובשתים יעופף פסאבין פי פצל מפרד לאי מעני נסבת חרכה' אלטיראן ללמלאיכה: