חלק ב, פרק ז

חלק ב, פרק ז

רצון והכרה בפעולת השכלים הנבדלים

1	השכלים הנבדלים – מלאכים בעלי רצון ותפקיד כבר ביארנו (ב,ו) את רב־משמעיות המונח "מלאך" ושהוא כולל את השכלים והגלגלים והיסודות, כי כולם מבצעים ציווי. אבל אל תחשוב שהגלגלים או השכלים הם בדרגת שאר הכוחות הגשמיים, שהם טבע ואינם משיגים את פעולתם. אלא הגלגלים והשכלים משיגים את פעולותיהם, ובעלי בחירה חופשית ומנהיגים, אבל לא כבחירתנו ולא כהנהגתנו, שהיא כולה בדברים מתחדשים.	קד ביינא אשתראך אסם מלאך ואנה יעם אלעקול ואלאפלאך ואלאסטקסאת לאן כלהא מנפד'ה' אמר. לכן לא תט'ן אן אלאפלאך או אלעקול במנזלה' סאיר אלקוי אלג'סמאניה אלתי הי טביעה ולא תדרך פעלהא, בל אלאפלאך ואלעקול מדרכה אפעאלהא ומכ'תארה ומדברה, לכן ליס מת'ל אכ'תיארנא ולא תדבירנא אלד'י הו כלה באמור מתג'דדה.
2	המקורות במקרא התורה התבטאה במפורש על עניינים שהסבו את תשומת לבנו לכך. א) אמר המלאך ללוט: "[מַהֵר הִמָּלֵט שָׁמָּה] כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר [עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה]" (בראשית יט,כב); ב) ואמר לו כדי להצילו: "הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה [לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ]" (שם,כא); ג) ונאמר: "[הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי.] הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם [כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ]" (שמות כג,כ-כא). כל אלה מורים לך על כך שהם משיגים את פעולותיהם ושיש להם רצון ובחירה בהנהגה שנמסרה להם, כמו שלנו יש רצון במה שנמסר לנו וניתנה לנו יכולת מעיקר הווייתנו. אלא שיש ואנו עושים דברים פגומים יותר, וההעדר קודם להנהגתנו ולפעולתנו. ואילו השכלים והגלגלים אינם כך, אלא הם פועלים תמיד את הטוב, ואין אצלם אלא הטוב, כמו שנבאר בכמה פרקים (להלן ב,י-יא), וכל אשר להם מצוי בשלמות ובפועל תמיד מאז שהם נמצאים.	קד נצת אלתורה במעאני נבהתנא עלי ד'לך, קאל אלמלאך ללוט כי לא אוכל לעשות דבר וכו', וקאל לה לתכ'ליצה הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה, וקאל השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם וג', פהד'ה כלהא תדלך עלי אדראכהם לאפעאלהם וכונהם להם אראדה ואכ'תיאר פי מא פוץ' להם מן אלתדביר, כמא לנא אראדה פי מא פוץ' לנא ואקדרנא עליה פי אצל כוננא, גיר אן נחן קד נפעל אלאנקץ ויתקדם תדבירנא ופעלנא אלאעדאם, אמא אלעקול ואלאפלאך פליסת כד'לך, בל תפעל אלכ'יר אבדא וליס ענדהא אלא אלכ'יר כמא נביין פי פצול, וכל מא להא מוג'וד באלכמאל ואלפעל דאימא מנד' וג'דת: