חלק ב, פרק מז

חלק ב, פרק מז

השאלות והגזמות בנבואה

1	הקדמה אין ספק שהתבאר והתברר (ב,מג1 ושם בהפניות) שרוב נבואת הנביאים במשלים, כי כך פעולתו של הכלי לכך, כוונתי לכוח המדמה. וכן ראוי גם לדעת משהו על עניין ההשאלות וההגזמות, כי דבר זה בא רבות בלשונות ספרי הנבואה. אם מבינים זאת בצורה דווקנית מבלי לדעת שזו הגזמה והפרזה, או מבינים זאת על פי הוראתו הראשונית של הביטוי מבלי לדעת שהוא מושאל, נוצרות מוזרויות.	לא שך אנה קד תביין ואתצ'ח אן מעט'ם נבוה' אלאנביא באלאמת'אל, אד' אלאלה פי ד'לך הד'א פעלהא אעני אלמתכ'ילה. וכד'לך ינבגי אן יעלם איצ'א מן אמר אלאסתעאראת ואלאגיאאת טרף, לאנה קד יאתי ד'לך כת'יר פי נצוץ אלכתב אלנבויה, פאד'א חמל ד'לך עלי תחריר ולם יעלם אנה אגיא ומבאלגה, או חמל עלי מא ידל עליה אללפט' בחסב אלוצ'ע אלאול ולם יעלם אנה מסתעאר, חדת'ת אלשנאעאת.
2	דוגמאות ללשונות הגזמה א) כבר ביארו (חז"ל) ואמרו: "דברה תורה לשון הבאי" (בבלי חולין צ,ב; תמיד כט,א), כלומר הגזמה. והביאו לכך ראיה ממה שנאמר: "עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם" (דברים א,כח), וזה נכון. ב) ומסוג ההגזמה הוא מה שנאמר: "[גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר] כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל" (קהלת י,כ). ג) ובהתאם לכך נאמר: "[וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם] אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ [וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים]" (עמוס ב,ט). אופן זה מצוי לרוב בדברי הנביאים כולם, כוונתי לדברים הנאמרים באופן של הגזמה והפרזה ולא באופן מוגדר ומדויק.	וקד בינוא וקאלוא דברה תורה לשון הבאי יעני אלאגיא, ואסתדלוא בקולה ערים גדולות ובצורות בשמים, והד'א צחיח. ומן קביל אלאגיא קולה כי עוף השמים יוליך את הקול. ובחסב הד'א קיל אשר כגובה ארזים גבהו וכו'. והד'א אלנחו מוג'וד כת'יר פי כלאם אלאנביא כלהם, אעני אמורא קילת עלי ג'הה' אלאגיא ואלמבאלגה לא עלי ג'הה' אלתחדיד ואלתחריר.
3	דוגמאות לתיאור אפשרי הנראה כלשון הגזמה א) מה שאמרה התורה על עוג "הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל [הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ]" (דברים ג,יא) אינו מן הסוג הזה. כי "עֶרֶשׂ" היא המיטה: "אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה" (שיר השירים א,טז). ומיטתו של אדם אינה כמידתו בדיוק, כי אין זה בגד שהוא לובש. אלא המיטה תמיד גדולה יותר מן האדם הישן עליה. והנוהג הידוע הוא שהיא גדולה יותר מן האדם בשליש מאורכו, כך שאם אורך מיטה זו היה תשע אמות, הרי שאורך הישן עליה לפי הנוהג במיטות – שש אמות או מעט יותר. בדבריו "בְּאַמַּת אִישׁ" כוונתו לאמתו של אדם מבינינו, כלומר משאר בני האדם, לא שזוהי אמתו של עוג, כי בדרך כלל לכל אדם יש אברים פרופורציונליים. הרי שהוא אומר שגובהו של עוג היה כפול משאר בני האדם או מעט יותר, וזה בלי ספק חריג בפרטי המין, אבל אין זה מן הנמנע בשום פנים ואופן.	וליס מן הד'א אלקביל מא נצת אלתורה פי עוג הנה ערשו ערש ברזל וכו', לאן ערש הו אלסריר אף ערשנו רעננה, וליס סריר אלאנסאן עלי קדרה סוא לאנה ליס הו ת'וב ילבסה, בל אלסריר יכון אבדא אכבר מן אלשכ'ץ אלד'י ינאם עליה, ואלמעתאד אלמתעארף אנה יכון אטול מן אלשכ'ץ בקדר ת'לת' טולה, ואד'א כאן טול הד'א אלסריר תסע אד'רע פיכון טול אלנאים עליה עלי אלמעתאד פי נסבה' אלאסרה סת אד'רע או אכת'ר קלילא. וקולה באמת איש, יריד בה בד'ראע אלשכ'ץ מנא, אעני מן סאיר אלנאס לא אן ד'לך בד'ראע עוג, לאן כל שכ'ץ פהו מתנאסב אלאעצ'א עלי אלאכת'ר, פיקול אן טול עוג כאן מת'לי טול אלשכ'ץ מן סאיר אלנאס או אכת'ר קלילא, והד'א בלא שך מן שד'וד' אשכ'אץ אלנוע, לכנה ליס באלממתנע בוג'ה מן אלוג'וה.
4	ב) אשר לאותם אנשים שהתורה דקדקה בלשונה לגבי אורך חייהם, אני אומר שרק האדם המסוים שנזכר הוא שחי באורך החיים הזה, ואילו לשאר בני האדם היה אורך חיים טבעי כרגיל. והחריגה באדם הזה היא או בשל סיבות רבות של תזונתו ואורח חייו, או על דרך הנס ונוהגת כדיניו. לא ייתכן לומר בזאת אחרת.	ואמא מא נצת בה אלתורה מן תחריר אעמאר אולאיך אלאשכ'אץ, פאני אקול אנה לם יעש ד'לך אלעמר אלא ד'לך אלשכ'ץ אלמד'כור וחדה, ואמא סאיר אלנאס פעאשוא אלאעמאר אלטביעיה אלמעתאדה, ויכון הד'א אלשד'וד' פי ד'לך אלשכ'ץ אמא באסבאב כת'ירה פי אגתד'אה ותדבירה או עלי טריק אלמעג'ז וג'ארי פי אחכאמה, ולא יתסע אן יקאל פי הד'א סוי הד'א.
5	דוגמאות ללשונות השאלה כך גם ראוי להתבונן היטב בדברים שנאמרים על דרך ההשאלה. מהם דברים ברורים וגלויים שאיש לא יתקשה בהם, א) כגון מה שנאמר: "[כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן] הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף" (ישעיהו נה,יב), שזו השאלה ברורה. ב) וכן את מה שנאמר: "גַּם בְּרוֹשִׁים שָׂמְחוּ לְךָ [אַרְזֵי לְבָנוֹן, מֵאָז שָׁכַבְתָּ לֹא יַעֲלֶה הַכֹּרֵת עָלֵינוּ]" (שם יד,ח) תרגם יונתן בן עזיאל: "אַף שִׁלְטוֹנִין חֲדִיאוּ לָךְ עַתִּירֵי נִכְסִין" (=גם שליטים שמחו לך, עתירי נכסים). הוא הבין אותו בתור משל, כמו "חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן [עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר]" (דברים לב,יד).	והכד'א איצ'א ינבגי אן יתאמל ג'דא אלאמור אלמקולה עלי ג'הה' אלאסתעארה, פמנהא מא הו ביין ואצ'ח לם ישכל עלי אחד מת'ל קולה ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף, פאן הד'א בין אלאסתעארה. וכד'לך קולה גם ברושים שמחו לך וכו' תרג'ם יונתן בן עזיאל אף שלטונין חדיאו לך עתירי נכסין, ג'עלה מן באב אלמת'ל מת'ל חמאת בקר וחלב צאן וכו',
6	ההשאלות האלה רבות מאוד מאוד בספרי הנבואה. יש מהן שהמון העם חשים שהן מושאלות, ויש מהן שהם חושבים שאינן מושאלות. א) שהרי אין מי שיפקפק בכך ש"יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ [הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ]" (שם כח,יב) הוא השאלה, ושאין לה' אוצר שהמטר נמצא בו. ב) וכן מה שנאמר: "[וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל] וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח. וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל" (תהילים עח,כג-כד) – גם כאן אין מי שיחשוב שיש בשמים שער ודלתות, אלא זה על דרך הדימוי (=מטאפורה), שהיא מין של השאלה. ג) וכן ראוי להבין את מה שנאמר: "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם [וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים]" (יחזקאל א,א), ד) "[וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם] וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" (שמות לב,לב), "[מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי] אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי" (שם,לג), "יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים" (תהילים סט,כט) – כל אלה על דרך הדימוי, לא שיש לה' יתעלה ספר שהוא כותב בו ומוחק, כמו שחושבים המון העם משום שאינם חשים בעניין ההשאלה כאן. והכול מאותו סוג.	והד'ה אלאסתעאראת כת'ירה ג'דא ג'דא פי כתב אלנבוה, מנהא מא ישער אלג'מהור בכונהא מסתעארה, ומנהא מא יט'נונהא גיר מסתעארה. לאנה לא ישך אחד פי קולה יפתח י"י לך את אוצרו וגו' אן הד'ה אסתעארה, ואן ליס ללה אוצר יכון פיה אלמטר. וכד'לך קולה ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכל, לם יט'ן איצ'א אחד אן פי אלסמא באב ודלתות, בל הד'א עלי ג'הה' אלתשביה והו נוע מן אלאסתעארה. והכד'א ינבגי אן יפהם קולה נפתחו השמים, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת, אמחנו מספרי, ימחו מספר חיים, כל הד'א עלי ג'הה' אלתשביה, לא אן ת'ם ספר לה תעלי יכתב פיה וימחי כמא יט'ן אלג'מהור בכונהם לם ישערוא למוצ'ע אלאסתעארה הנא, ואלכל מן קביל ואחד.
7	סיכום והזמנה הבן את כל מה שלא הזכרתי בהתאם למה שהזכרתי בפרק הזה, ונתח והבחן את הדברים בשכלך ויתברר לך מה נאמר באופן של משל, ומה נאמר באופן של השאלה, ומה נאמר באופן של הגזמה, ומה נאמר בדיוק כמובנו הראשוני. אז יתבארו ויתבררו לך כל הנבואות, ויישארו עמך האמנות שכליות סדורות, רצויות אצל ה', כי רק האמת רצויה אצלו יתעלה, ואין הוא מואס אלא את השקר. אל יתבלבלו דעותיך ומחשבותיך כך שתאמין בדעות שאינן נכונות הרחוקות מאוד מן האמת ותחשוב שהן תורניות, בעוד שמצוות התורה אינן אלא אמת מוחלטת, כשהן מובנות כראוי. נאמר: "צֶדֶק (=אמת) עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם [הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה]" (שם קיט,קמד), ונאמר: "אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק [מַגִּיד מֵישָׁרִים]" (ישעיהו מה,יט).	ואחמל כל מא לם אד'כרה עלי מא ד'כרתה פי הד'א אלפצל, ופצל אלאשיא בעקלך ומיזהא יבין לך מא קיל עלי ג'הה' אלמת'ל, ומא קיל עלי ג'הה' אלאסתעארה, ומא קיל עלי ג'הה' אלאגיא, ומא קיל עלי מא ידל עליה אלוצ'ע אלאול בתחריר, פתבין לך חיניד' אלנבואת כלהא ותתצ'ח, ותבקא מעך אעתקאדאת מעקולה ג'אריה עלי נט'אם מרצ'ייה ענד אללה, אד' לא ירצ'יה תעלי אלא אלחק, ולא יסכ'טה אלא אלבאטל. ולא תתשוש אראך ואפכארך פתעתקד ארא גיר צחיחה בעידה ג'דא מן אלחק ותט'נהא שרעיה, ואלשראיע אנמא הי חק מחץ' אד'א פהמת כמא יג'ב, קאל צדק עדותיך לעולם , וקאל אני י"י דובר צדק.
8	על ידי התבוננות זו תינצל גם מלדמיין מציאות שה' לא המציא, ומִדעות רעות שחלקן עלול להוביל לפעמים לכפירה ולהאמנה בחסרון לגבי האלוה, כמצבי גשמות ותארים והיפעלויות כמו שביארנו (א,א-ס), או לחשוב שהאמירות הנבואיות האלה הן שקר. כל הפגם המביא לכך הוא ההתעלמות ממה שהערנו עליו. הנה גם אלה עניינים מסתרי תורה; ואף על פי שדיברנו עליהם באופן כללי, הרי קל לעמוד על פרטיהם אחרי מה שנאמר עד כה.	ובהד'א אלאעתבאר איצ'א תתכ'לץ מן תכ'יל וג'וד לם יוג'דה אללה, ומן ארא קביחה קד רבמא יודי בעצ'הא לכפר ואעתקאד נקץ פי חק אלאלאה כאחואל אלתג'סים ואלצפאת ואלאנפעאלאת כמא ביינא, או תט'ן בתלך אלאקאויל אלנבויה אנהא באטל, ואלאפה כלהא אלדאעיה לד'לך הו אהמאל מא נבהנא עליה. פהד'ה איצ'א מעאני מן סתרי תורה, ואן כאן קולנא פיהא פיה אג'מאל פתפצילה סהל בעד מא תקדם: