ט'אהר, באטן

טַ'אהִר – מילולית: דבר "מופיע" או "נגלֶה", בדומה למילה טַ'הְר, המציינת גב של אדם או צד חיצוני של חפץ. בהקשר הלשוני, הוא מציין את משמעותה ה"חיצונית" של מילה (apparent meaning), כלומר המשמעות הגלויה לכול, להבדיל מן המשמעות הפנימית.

בַּאטִן – מילולית: דבר "פנימי" או "חבוי", בדומה למילה בַּטְן, המציינת את הבטן או הַפְּנִים של האדם. בהקשר לשוני, משמעותו היא המשמעות הפנימית של מילה הנדרשת לפרשנות (תַאְוִיל) כדי להעמיד את המילה על משמעות זו.

נהוג לתרגם את "ט'אהר" במילה "פשט", וכן נקטנו לעיתים, אך תרגמנוהו גם "המשמעות החיצונית" וכדומה, כדי להדגיש את הגוון המדויק שלו ולהוציא מידי ההבנה של "פשט" כ'משמעותו האמיתית של הכתוב'. את "באטן" תרגמנו "תוך" או "המשמעות הפנימית".

דוגמה לשימוש במונחים "ט'אהר" ו"באטן" היא בפירושו של משל: "ט'אהר" מכוון להבנת רובד המשל; ואילו "באטן" מכוון לרובד הנמשל.

"מורה הנבוכים" מלמד כי רבים מן המונחים בפסוקי המקרא המתייחסים לאל (כגון "יד ה'" או "אצבע אלהים"), הם למעשה השאלות, כלומר צורתם החיצונית נועדה לתת להמון מושג כללי על קיום האל ועל היותו מושלם, גם במחיר של תפיסה מגשימה מוטעית (א,מו4). עלינו להבין אותם על פי משמעותם הפנימית, ואף ללמד זאת להמון, כדי למנוע תפיסה המגשימה את האל (א,לה4).

דוגמאות ומפתח מופעים:

א,הקדמות3: "חיבור זה כולל מטרה שנייה, והיא ביאור משלים חבויים מאוד, הכתובים בספרי הנביאים ולא נאמר במפורש שהם משל, ולבוּר ולמי שאינו שם לב נראה שהם כחיצוניותם ["עלי ט'אהרהא"] ושאין להם תוך ["באטן"]".

א,הקדמות, משלים: "ראה-נא כמה מופלאה אמירה זו המתארת את המשל העשוי כהלכה: הוא אומר שהדיבור בעל שני האופנים, כלומר שיש לו חיצוניות ותוך" ["ט'אהר ובאטן"].

ב,כז4: "לשונות רבים (במקרא ובחז"ל) נאמרו על נצחיותו [של העולם], וכל מה שנראה מפשוטו ("חיצוניותו") ["ט'אהר"] שהוא יכלה – הדבר ברור מאוד שהוא משל, כמו שאבאר. אם אחד מן ההולכים אחר חיצוניות הכתובים ["אלט'אהריה"] יסרב לקבל זאת ויאמר שהוא מוכרח להאמין בכיליונו – אין להקפיד עליו".

ב,כט33: "כל מה שנזכר במעשה בראשית בתורה אין הוא כולו כפשוטו ("כחיצוניותו") ["עלי ט'אהרה"] כמו שמדמיין המון העם. כי אילו היה הדבר כך, לא היו מקדישים לו אנשי החכמה מחשבות, ולא היו החכמים מפליגים להסתירו ולאסור לדרוש בו בציבור. כי פשטי הדברים ["אלט'ואהר"] האלה מביאים או לשיבוש גדול של הדמיון וסוללים את הדרך לדעות רעות לגבי האלוה, או לביטול גמור ולכפירה ביסודות התורה".

ט'אהר – חלק א: פתיחה2, 3, 13; משלים 2, 4–6, 10; סתירות4, 7, 11, 12; ב2; ה3; לא7; מה2, 3, 19 ("לכאורה", מילולית: "בחיצוניותו"); מו18; מט4, 5; נא7; נג1; נט11; ע6, 7. חלק ב: יז12; יח12; כה2, 4, 5; כז3, 4; כח2; כט6, 33; ל3, 12, 21; מב2; מה26

באטן – חלק א: פתיחה3, 13; משלים4; סתירות4; לג4. חלק ב: ל12