ד'את

דַ'את – 'עצמוּת', 'מהות', essence. המילה מכוונת למהותו של הדבר כפי שהוא מוגדר באמצעות תכונותיו המהותיות, בניגוד לתכונותיו המקריות (accidental properties), שאינן חלק ממהותו, כגון צבעו או גודלו. תרגמנו את המילה בדרך כלל "עצמות", אך בהטיותיה של המילה ויתרנו לפעמים על הדקדוק הפילוסופי לצורך שטף הלימוד, ונקטנו למשל "עצמי" (ולא "עצמותי") וכיוצא בזה. עם זאת בדרך כלל כשנאמר בתרגומנו "העצם" הכוונה היא לגַ'וְהַר, המורה על החומר והצורה יחד.

דוגמאות:

א,נב4: "הקבוצה השלישית: תיאור הדבר במה שהוא מחוץ לאמיתתו ועצמותו ["וד'אתה"], כך שדבר זה אינו מה שהעצמות ["אלד'את"] נהיית שלמה ומוגדרת מהותית ('מועמדת') על ידיו".

א,עג48: "ובשכל ניתן להבחין בין הנשוא העצמי ["אלד'אתי"] למקרי".

ב,הנחות6: "התנועות – יש מהן בעצם ["באלד'את"] ויש במקרה".

ב,הנחות9: "כל מה שנע במקרה – ינוח בהכרח, משום שתנועתו אינה עצמית לו ["בדאת'ה"]".

(מופעים רבים מאוד בספר)