הבדלים בין גרסאות בדף "חלק א, פרק א"
(עדכון) |
(תיקון טעות בתרגום: ובראשה > ובנוצותיה) |
||
שורה 59: | שורה 59: | ||
<td class="he"> | <td class="he"> | ||
{{כותרת משנה|משמעות המונח דמות}} | {{כותרת משנה|משמעות המונח דמות}} | ||
− | {{קו}}ואילו "{{עברית|דמות}}" הוא מונח הגזור מ"{{עברית|דמה}}", וגם הוא דוֹמוּת בעניין. כי דבריו "{{עברית|דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר}}" {{הפניה|(תהילים קב,ז)}} לא באו לומר שהוא דומה לה בכנפיה | + | {{קו}}ואילו "{{עברית|דמות}}" הוא מונח הגזור מ"{{עברית|דמה}}", וגם הוא דוֹמוּת בעניין. כי דבריו "{{עברית|דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר}}" {{הפניה|(תהילים קב,ז)}} לא באו לומר שהוא דומה לה בכנפיה ובנוצותיה, אלא שיְגונו דומה ליגונהּ. וכיוצא בזה "{{עברית|כָּל עֵץ בְּגַן אֱלֹהִים לֹא דָמָה אֵלָיו בְּיָפְיוֹ}}" {{הפניה|(יחזקאל לא,ח)}} הוא דומוּת בעניין היופי. "{{עברית|חֲמַת לָמוֹ כִּדְמוּת חֲמַת נָחָשׁ}}" {{הפניה|(תהילים נח,ה)}}, "{{עברית|דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה}} [יִכְסוֹף לִטְרֹף]" {{הפניה|(תהילים יז,יב)}} – כולם דומוּת בעניין, לא בתבנית ובמתאר. וכיוצא בזה נאמר: "{{עברית|דְּמוּת הַכִּסֵּא}}" {{הפניה|(יחזקאל א,כה)}}, "{{עברית|דְּמוּת כִּסֵּא}}" {{הפניה|(שם; שם י,א)}} – דומוּת בעניין הרוממות והנכבדות, לא בריבועו ובעוביו ובאורך רגליו כמו שחושבים הפתאים. וכיוצא בזה "{{עברית|דְּמוּת הַחַיּוֹת}}" {{הפניה|(שם א,יג)}}.</td> |
<td class="ar"> | <td class="ar"> | ||
{{כותרת משנה|}} | {{כותרת משנה|}} |
גרסה אחרונה מ־15:01, 3 בדצמבר 2024
חלק א, פרק א
המונחים צלם ודמות
"פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים" (ישעיה כו,ב) | ||
1 |
משמעות שגויה של המונח צלם
צלם ודמות. אנשים חשבו ש"צלם" בעברית מורה על תבניתו ומתארו של דבר. דבר זה הביא להגשמה גמורה, בגלל הפסוק "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א,כו). הם חשבו שהאל הוא בצורת אדם, כלומר בתבניתו ובמתארו, והדבר הוביל אותם להגשמה גמורה. על כן הם האמינו "אעתקאד" בה, וסברו שאם ייטשו את האמונה הזו הם יכחישו את הכתוב, ואף ישללו את קיומו של האל אם אין לו גוף בעל פנים ויד הדומים לאלה שלהם בתבנית ובמתאר; אלא שהם מדמים שהוא גדול וזוהר יותר, וגם אינו עשוי מדם ומבשר. זהו שיא רוממותו של האל, לפי סברתם. |
צלם ודמות. קד ט'ן אלנאס אן צלם פי אללסאן אלעבראני ידל עלי שכל אלשי ותכ'טיטה, פודי ד'לך אלי אלתג'סים אלמחץ' לקולה נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, וט'נוא אן אללה עלי צורה' אנסאן אעני שכלה ותכ'טיטה, פלזמהם אלתג'סים אלמחץ' פאעתקדוה, וראוא אנהם אן פארקוא הד'א אלאעתקאד כד'בוא אלנץ, בל יעדמון אלאלאה אן לם יכן ג'סם ד'ו וג'ה ויד מת'להם פי אלשכל ואלתכ'טיט לכנה אכבר ואבהא בזעמהם, ומאדתה איצ'א ליסת בדם ולחם, הד'א גאיה' מא ראו אנה יכון תנזיה פי חק אללה. |
2 | מה שראוי לומר בהפרכת הגשמת האל ואישוש אחדותו האמיתית, שאינה תקפה אלא בביטול הגשמות – את ההוכחה לכל זה עוד תלמד מחיבור זה (ב,א). ההערה כאן בפרק זה אינה אלא על ביאור משמעות צלם ודמות. | אמא מא ינבגי אן יקאל פי נפי אלג'סמאניה ואת'באת אלוחדאניה אלחקיקיה, אלתי לא חקיקה להא אלא ברפע אלג'סמאניה, פסתערף ברהאן ד'לך כלה מן הד'ה אלמקאלה, ואנמא אלתנביה הנא פי הד'א אלפצל עלי תביין מעני צלם ודמות. |
3 |
משמעות מובחנת של המונח תואר והמונח צלם
אומר כך: ה'צורה' המפורסמת בקרב ההמון, שהיא תבנית הדבר ומתארו – המונח המיוחד לה בעברית הוא "תואר". נאמר: "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה" (בראשית לט,ו), "מַה תָּאֳרוֹ [וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל]" (שמואל־א,כח,יד), "כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ" (שופטים ח,יח). ועל הצורה המלאכותית (=הנעשית בכלי מלאכה) נאמר "יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד [...] וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ" (ישעיה מד,יג). המונח הזה אינו חל על האלוה יתעלה כלל, חלילה וחס. |
פאקול, אן אלצורה אלמשהורה ענד אלג'מהור אלתי הי שכל אלשי ותכ'טיטה אסמהא אלכ'ציץ בהא פי אללסאן אלעבראני תואר, קאל יפה תואר ויפה מראה, מה תארו, כתואר בני המלך. וקיל פי אלצורה אלצנאעיה יתארהו בשרד ובמחוגה יתארהו. והד'ה אסמיה לם תוקע עלי אלאלאה תעאלי קט וחאשא וכלא. |
4 | ואילו "צלם" חל על הצורה הטבעית, כלומר על העניין המגדיר את עצמותו "ג'והר" של דבר ועושה אותו למה שהוא, והוא מהותו האמיתית באשר הוא המצוי הזה. ועניין זה (=הצלם, המגדיר את העצמות) אצל האדם, הוא מה שבאמצעותו מתבצעת ההשגה "אדראך" האנושית. בשל אותה השגה שכלית נאמר עליו "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" (בראשית א,כז). | אמא צלם פהו יקע עלי אלצורה אלטביעיה, אעני עלי אלמעני אלד'י בה תג'והר אלשי וצאר מא הו, והו חקיקתה מן חית' הו ד'לך אלמוג'וד אלד'י ד'לך אלמעני פי אלאנסאן הו אלד'י ענה יכון אלאדראך אלאנסאני ומן אג'ל הד'א אלאדראך אלעקלי קיל פיה בצלם אלהים ברא אותו |
5 | לכן נאמר "צַלְמָם תִּבְזֶה" (תהילים עג,כ), כי הבזיון שייך לנפש, שהיא צורת המין, לא לתבנית האברים ומתארם. וכך אומר אני שהפסלים נקראו "צלמים" משום שהמבוקש מהם היה העניין שייחסו להם, לא תבניתם ומתארם. וכך אומר אני לגבי "צַלְמֵי טְחֹרֵיכֶם" (שמואל־א ו,ה), כי המבוקש מהם היה עניין הרחקת פגע הטחורים, לא תבנית הטחורים. | ולד'לך קיל צלמם תבזה, לאן אלבזיון לאחק ללנפס אלתי הי אלצורה אלנועיה לא לאשכאל אלאעצ'א ותכ'טיטהא. וכד'לך אקול אן אלעלה פי תסמיה' אלאצנאם צלמים כון אלמטלוב מנהא מענאהא אלמט'נון בה לא שכלהא ותכ'טיטהא. וכד'לך אקול פי צלמי טחוריכם, לאן כאן אלמראד מנהא מעני דפע אד'יה' אלטחורים לא שכל אלטחורים. |
6 | ואם הכרח הוא ש"צַלְמֵי טְחֹרֵיכֶם" ו"צלמים" נקראים כך על שם התבנית והמתאר, יהיה "צלם" מונח רב-משמעי או מסופק, הנאמר על צורת (=מהות) המין ועל הצורה המלאכותית וכיוצא בה מתבניות הגופים הטבעיים ומתארם. ויהיה המכוון בדבריו "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ" צורת המין, שהיא ההשגה השכלית, לא התבנית והמתאר. הרי ביארנו לך את ההבדל בין "צלם" לבין "תואר", וביארנו את משמעות "צלם". | פאן לם יכן בד מן אן יכון צלמי טחוריכם וצלמים מן אג'ל אלשכל ואלתכ'טיט פיכון צלם אסם משתרך או משכך, יקאל עלי אלצורה אלנועיה ועלי אלצורה אלצנאעיה ומא מאת'להא מן אשכאל אלאג'סאם אלטביעיה ותכ'אטיטהא ויכון אלמראד בה פי קולה נעשה אדם בצלמנו אלצורה אלנועיה אלד'י הו אלאדראך אלעקלי לא אלשכל ואלתכ'טיט. פקד בינא לך אלפרק בין צלם ותואר ובינא מעני צלם. |
7 |
משמעות המונח דמות
ואילו "דמות" הוא מונח הגזור מ"דמה", וגם הוא דוֹמוּת בעניין. כי דבריו "דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר" (תהילים קב,ז) לא באו לומר שהוא דומה לה בכנפיה ובנוצותיה, אלא שיְגונו דומה ליגונהּ. וכיוצא בזה "כָּל עֵץ בְּגַן אֱלֹהִים לֹא דָמָה אֵלָיו בְּיָפְיוֹ" (יחזקאל לא,ח) הוא דומוּת בעניין היופי. "חֲמַת לָמוֹ כִּדְמוּת חֲמַת נָחָשׁ" (תהילים נח,ה), "דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה [יִכְסוֹף לִטְרֹף]" (תהילים יז,יב) – כולם דומוּת בעניין, לא בתבנית ובמתאר. וכיוצא בזה נאמר: "דְּמוּת הַכִּסֵּא" (יחזקאל א,כה), "דְּמוּת כִּסֵּא" (שם; שם י,א) – דומוּת בעניין הרוממות והנכבדות, לא בריבועו ובעוביו ובאורך רגליו כמו שחושבים הפתאים. וכיוצא בזה "דְּמוּת הַחַיּוֹת" (שם א,יג). |
אמא דמות פהו אסם מן דמה, והו איצ'א שבה פי אלמעני, לאן קולה דמיתי לקאת מדבר ליס אנה שאבה אג'נחתהא ורישהא, בל שאבה חזנה חזנהא. וכד'לך כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביפיו שבה פי מעני אלחסן. חמת למו כדמות חמת נחש דמיונו כאריה , כלהא שבה פי אלמעני לא פי אלשכל ואלתכ'טיט. וכד'לך קיל דמות הכסא, דמות כסא, שבה פי מעני אלרפעה ואלג'לאלה לא פי תרביעה וגלט'ה וטול רג'ליה כמא יט'ן אלמסאכין. וכד'לך דמות החיות. |
8 |
האדם הוא בצלם אלוהים ובדמותו
וכיוון שהאדם התייחד בעניין מופלא מאוד שבו, שאיננו קיים בדבר מן הנמצאים מתחת לגלגל הירח, והוא ההשגה השכלית שאינה משתמשת לא בחוש ולא באברים ולא בגפיים, דימה אותה להשגת האלוה, שאינה על ידי אמצעי. אף שאין זו דומות באמת אלא במבט "ראי" ראשון בלבד. ובשל אותו עניין, כלומר השכל האלוהי הדבק בו, נאמר על האדם שהוא בצלם אלהים ובדמותו, לא שהאל יתעלה הוא גוף כך שיהיה בעל תבנית. |
פלמא כ'ץ אלאנסאן במעני פיה גריב ג'דא מא ליס פי שי מן אלמוג'ודאת מן לדן פלך אלקמר והו אלאדראך אלעקלי אלד'י לא תתצרף פיה חאסה ולא ג'ארחה ולא ג'אנחה, שבה באדראך אלאלאה אלד'י ליס הו באלה, ואן כאן לא שבה פי אלחקיקה לכן עלי באדי אלראי, וקיל פי אלאנסאן מן אג'ל הד'א אלמעני אעני מן אג'ל אלעקל אלאלאהי אלמתצל בה אנה בצלם אלהים ובדמותו, לא אן אללה תעאלי ג'סם פיכון ד'א שכל: |