הבדלים בין גרסאות בדף "חלק א, פרק מה"
(עדכון) |
(תיקון בעקבות הערת יהודה זייבלד) |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td class="para-num">2</td> | <td class="para-num">2</td> | ||
− | <td class="he">אם כן כל ביטוי {{עברית|שמיעה}} שנאמר ביחס לה' – אם נגלהו של הכתוב הוא המשמעות הראשונה, הרי הוא ביטוי להשגה והוא במשמעות השלישית: "{{עברית|וַיִּשְׁמַע ה'}}" {{הפניה|(במדבר יא,א ועוד)}}, "{{עברית|בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם}}" {{הפניה|(שמות טז,ז)}}.</td> | + | <td class="he">אם כן כל ביטוי {{עברית|שמיעה}} שנאמר ביחס לה' – אם נגלהו של הכתוב הוא המשמעות הראשונה, הרי הוא ביטוי להשגה והוא במשמעות השלישית: "{{עברית|וַיִּשְׁמַע ה'}}" {{הפניה|(במדבר יא,א ועוד)}}, "{{עברית|בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם}}" {{הפניה|(שמות טז,ז)}}. כל זה השגת ידיעה.</td> |
<td class="ar">פכל לפט' {{עברית|שמיעה}} ג'את פי חק אללה אן כאן ט'אהר אלנץ אנה מן אלמעני אלאול פהי עבארה ען אלאדראך והו מן אלמעני אלת'אלת' {{עברית|וישמע י"י, בשמעו את תלונותיכם}}, כל הד'א אדראך עלם.</td> | <td class="ar">פכל לפט' {{עברית|שמיעה}} ג'את פי חק אללה אן כאן ט'אהר אלנץ אנה מן אלמעני אלאול פהי עבארה ען אלאדראך והו מן אלמעני אלת'אלת' {{עברית|וישמע י"י, בשמעו את תלונותיכם}}, כל הד'א אדראך עלם.</td> | ||
</tr> | </tr> |
גרסה אחרונה מ־20:50, 12 במרץ 2023
חלק א, פרק מה
המונח שמע
1 |
שלוש משמעויות
"שמע" הוא ביטוי רב-משמעי: יש לו משמעות של שמיעה, ויש לו משמעות של קבלה.א) במשמעות של שמיעה: "לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ" (שמות כג,יג), "וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה" (בראשית מה,טז), וזה נפוץ.ב) וכמוהו לרוב גם "שמע" במשמעות של קבלה: "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה" (שמות ו,ט), "אִם יִשְׁמְעוּ וְיַעֲבֹדוּ" (איוב לו,יא), "וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע [לַעֲשֹׂת אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת]" (נחמיה יג,כז), "[כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ] וַאֲשֶׂר לֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ" (יהושע א,יח; ושם: וְלֹא יִשְׁמַע).ג) יש לו גם משמעות של ידיעה והכרה: "גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ" (דברים כח,מט), פירושו: שלא תכיר את דיבורו. |
שמע לפט' משתרך, יכון במעני אלסמע, ויכון במעני אלקבול.אמא במעני אלסמע לא ישמע על פיך, והקול נשמע בית פרעה, והד'א כת'יר.ומת'לה פי אלכת'רה איצ'א שמע במעני אלקבול ולא שמעו אל משה, אם ישמעו ויעבדו, ולכם הנשמע, ואשר לא ישמע את דבריך.ויכון במעני אלעלם ואלמערפה גוי אשר לא תשמע לשונו שרחה לא תעלם כלאמה. |
2 | אם כן כל ביטוי שמיעה שנאמר ביחס לה' – אם נגלהו של הכתוב הוא המשמעות הראשונה, הרי הוא ביטוי להשגה והוא במשמעות השלישית: "וַיִּשְׁמַע ה'" (במדבר יא,א ועוד), "בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם" (שמות טז,ז). כל זה השגת ידיעה. | פכל לפט' שמיעה ג'את פי חק אללה אן כאן ט'אהר אלנץ אנה מן אלמעני אלאול פהי עבארה ען אלאדראך והו מן אלמעני אלת'אלת' וישמע י"י, בשמעו את תלונותיכם, כל הד'א אדראך עלם. |
3 | ואם נגלהו של הכתוב הוא במשמעות השנייה, הרי זה ביטוי לכך שהוא יתעלה ענה לזעקתו של הזועק או לא ענה לזעקתו: "שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ" (שם כב,כב), "וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי" (שם,כו), "הַטֵּה [ה'] אָזְנְךָ וּשְׁמָע" (מלכים־ב יט,טז), "וְלֹא שָׁמַע ה' בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם" (דברים א,מה), "גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ" (ישעיה א,טו), "[וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי] כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָךְ" (ירמיה ז,טז). וזה נפוץ. | ואן כאן ט'אהר אלנץ אנה מן אלמעני אלת'אני פהי עבארה ען כונה תעאלי אג'אב דעא אלדאעי או לם יג'ב דעאה, שמוע אשמע צעקתו, ושמעתי כי חנון אני, הטה אזנך ושמע, ולא שמע י"י בקולכם ולא האזין אליכם, גם כי תרבו תפלה אינני שומע, כי אינני שומע אותך, והד'א כת'יר. |
4 | לגבי ההשאלות והדימויים האלה עוד יבוא מה שירווה צמאונך ויפשוט ספקך, ויתבארו לך ענייניהם כולם, עד שלא ייוותר לך קושי בדבר מהם. | וסיאתיך פי הד'ה אלאסתעאראת ואלתשביהאת מא ישפי גלילך ויוצ'ח שכך, ויתבין לך מענאהא כלהא חתי לא יבקי אשכאל פי שי מנהא: |