חלק ב, פרק כו

חלק ב, פרק כו

ניתוח מדרש תמוה בעניין הקדמות

1	אמירות תמוהות בשם רבי אליעזר ראיתי דברים של ר' אליעזר הגדול בפרקים המפורסמים הידועים כ"פרקי ר' אליעזר", שמעולם לא ראיתי מופלאים "גריב" מהם בדברי אף אחד מן ההולכים אחר תורת משה רבינו. שְמע את נוסח דבריו: "שמים מאי זה מקום נבראו? מאור לבושו לקח ונטה כשמלה, והיו נמתחין והולכין, שנאמר: 'עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה' (תהילים קד,ב). הארץ מֵאֵי זה מקום נבראת? משלג שתחת כסא כבודו לקח וזרק, שנאמר: 'כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ' (איוב לז,ו)" (פרקי דרבי אליעזר פרק ג). זה לשון המימרה שנאמרה שם.	ראית לר' אליעזר הגדול כלאמא פי אלפרקים אלמשהורה אלמעלומה בפרקי ר' אליעזר לם אר קט אגרב מנה פי כלאם אחד ממן תבע שריעה' משה רבינו, וד'לך אנה קאל כלאם אסמע נצה, קאל, שמים מאי זה מקום נבראו, מאור לבושו לקח ונטה כשמלה והיו נמתחין והולכין שנאמר עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה, הארץ מאי זה מקום נבראת, משלג שתחת כסא כבודו לקח וזרק שנאמר כי לשלג יאמר הוא ארץ. הד'א נץ הד'א אלקול אלמקול הנאך,
2	מי ייתן וידעתי מה האמין החכם הזה! האם הוא האמין שלא ייתכן שדבר יבוא למציאות מן האין, ושבהכרח יש חומר שמתהווה ממנו מה שמתהווה, ולכן חקר על השמים והארץ מהיכן נבראו? ומה השיג מן התשובה הזאת? הרי מתחייב שייאמר לו: "ואור לבושו מהיכן נברא? ושלג שתחת כסא הכבוד מהיכן נברא? וכסא הכבוד עצמו מהיכן נברא?". ואם כוונתו ב"אור לבושו" היא לדבר שאינו נברא (=חומר קדום), וכן "כסא הכבוד" אינו נברא – דבר זה מוזר מאוד, כי אם כן הרי הוא מודה בקדמות העולם, אמנם לדעת אפלטון.	יא לית שערי הד'א אלחכם איש אעתקד, הל אעתקד אנה מן אלמחאל אן יוג'ד שי מן לא שי ולא בד מן מאדה יתכון מנהא מא יתכון ולד'לך טלב ללסמא ואלארץ' מהיכן נבראו, ואי שי חצל מן הד'א אלג'ואב, ילזם אן יקאל לה ואור לבושו מהיכן נברא, ושלג שתחת כסא הכבוד מהיכן נברא, וכסא הכבוד עצמו מהיכן נברא. פאן כאן יריד באור לבושו שי גיר מכ'לוק וכד'לך כסא הכבוד גיר מכ'לוק פהד'א שניע ג'דא, פיכון קד אקר בקדם אלעאלם גיר אנה עלי ראי אפלאטון.
3	על היותו של כסא הכבוד מן הנבראים דיברו החכמים, אם כי באופן מפליא: "עג'יב" הם אמרו שהוא נברא לפני בריאת העולם. אמנם בלשונות הכתובים לא נזכרה לגביו בריאה בכלל, מלבד דברי דוד "ה' בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ" (תהילים קג,יט), והם דברים שבהחלט סובלים פרשנות. "תאויל" אשר לנצחיותו, נאמר עליה בפסוקים: "אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר" (איכה ה,יט). אם ר' אליעזר האמין בקדמות הכסא, הרי שהוא תואר לה', ולא גוף נברא; איך אם כן ייתכן שדבר יתהווה מִתואר? ומפליאים ביותר הם דבריו "אור לבושו". כללו של דבר: אלה דברים המשבשים מאוד מאוד את האמנותיו של המאמין בתורה המלומד, ולא התבררה לי לגביהם פרשנות "תאויל" משביעת רצון. הזכרתי לך אותם רק כדי שלא תטעה בהם.	אמא כון כסא הכבוד מן אלמכ'לוקאת פאלחכמים ינצוא בד'לך לכן עלי וג'ה עג'יב, קאלוא אנה כ'לק קבל כ'לק אלעאלם. אמא נצוץ אלכתב פלם תד'כר פיה כ'לק בוג'ה, סוי קול דוד י"י בשמים הכין כסאו, והו קול יחתמל אלתאויל ג'דא. אמא אלתאביד פיה פמנצוץ אתה י"י לעולם תשב כסאך לדור ודור. פאן כאן ר' אליעזר יעתקד קדם אלכסא פיכון אד'א צפה ללה לא ג'סם מכ'לוק, פכיף ימכן אן יתכון שי מן צפה. ואעג'ב שי קולה אור לבושו, ובאלג'מלה הו כלאם ישוש עלי אלמתשרע אלעאלם אעתקאדה ג'דא ג'דא, ולא תביין לי פיה תאויל מקנע, ואנמא ד'כרתה לך לאן לא תגלט פיה.
4	שני סוגים של חומר ראשון: שפל ועליון אך מכל מקום הוא הועיל לנו בכך תועלת גדולה, כי הוא אמר במפורש שחומר השמים אינו חומר הארץ, ושהם שני חומרים נבדלים זה מזה מאוד: האחד מיוחס לו יתעלה בשל נעלותו ורוממותו, והוא "מאור לבושו"; והחומר השני רחוק מאורו יתעלה ומזהרו, והוא החומר התחתון, ואמר שהוא "משלג שתחת כסא הכבוד".	ולכנה עלי חאל קד אפאדנא בה פאידה עט'ימה, אנה צרח אן מאדה' אלסמא גיר מאדה' אלארץ', ואנהמא מאדתאן מתבאינתאן ג'דא, אלואחדה מנסובה לה תעלי לרפעתהא וג'לאלתהא והי מאור לבושו, ואלמאדה אלאכ'רי בעידה ען נורה תעאלי ובהאיה והי אלמאדה אלספליה וג'עלהא משלג שתחת כסא הכבוד,
5	זה מה שגרם לי לפרש את דברי התורה "[וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל] וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר [וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר]" (שמות כד,ט-י), שהם השיגו במראה הנבואה הזה את מהותו האמיתית של החומר הראשון התחתון. כי אנקלוס פירש את "רגליו" כמתייחס לכסא, כמו שביארתי לך (א,כח3), והוא אמר במפורש שהלבן שתחת הכסא הוא חומר הארץ.	והד'א הו אלד'י ג'עלני אן אתאול קול אלתורה ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר אנהם אדרכוא פי ד'לך מראה הנבואה חקיקה' אלמאדה אלאולי אלספליה, לאן אנקלוס ג'על רגליו עאידא עלי אלכסא כמא ביינת לך, והד'א צרח אן ד'לך אלאביץ' אלד'י תחת הכסא הו מאדה' אלארץ'.
6	ר' אליעזר חזר ואמר במפורש את העניין הזה עצמו, כלומר שהם שני חומרים, עליון ותחתון, ושאין חומר הכול אחד. זהו סוד גדול שאין להקל ראש בכך שגדולי חכמי ישראל אמרו אותו במפורש, כי הוא סוד מסודות המציאות וסתר מסתרי תורה. בבראשית רבה (יב,יא) אמרו: "ר' אליעזר אומר: כל מה שיש בשמים – ברייתו מן השמים; וכל מה שיש בארץ – ברייתו מן הארץ". התבונן כיצד אמר לך החכם הזה במפורש שהחומר של כל מה שבארץ הוא חומר אחד משותף – כוונתי לכל מה שמתחת לגלגל הירח – ושחומר כל השמים ומה שבהם הוא חומר אחר שאינו זה. בפרקיו אלה הוא ביאר את הנקודה הנוספת הזאת, כוונתי לרוממות החומר הזה וקרבתו אליו (=לאל), וחסרון (החומר) האחר, וכן תחום מקומו. דע זאת אם כן.	וקד כרר ר' אליעזר הד'א אלמעני בעינה וצרח בה אעני כונהא מאדתין עלויה וספליה, ואן ליס מאדה' אלכל ואחדה, והד'א סר עט'ים לא תתהאון בתצריח כברא חכמי ישראל בה, לאנה סר מן אסראר אלוג'וד וסתר מן סתרי תורה, פי בראשית רבה קאלוא ר' אליעזר אומר כל מה שיש בשמים ברייתו מן השמים וכל מה שיש בארץ ברייתו מן הארץ. פתאמל כיף צרח לך הד'א אלחכם אן מאדה' כל מא פי אלארץ' מאדה ואחדה משתרכה אעני כל מא דון פלך אלקמר, ומאדה' כל אלסמאואת ומא פיהא מאדה אכ'רי ליסת הד'ה, וביין פי פרקיו הד'ה אלנכתה אלזאידה אעני ג'לאלה' תלך אלמאדה וקרבהא מנה, ונקצאן הד'ה, וחיז מוצ'עהא איצ'א פאעלם הד'א: