חלק א, פרק מב

מתוך מורה הנבוכים
גרסה מ־12:30, 2 ביוני 2022 מאת Hamore (שיחה | תרומות) (תיקון תרגום: ובהיחנקות -> ובעת היחנקות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלק א, פרק מב
המונחים חיים ומוות
1
שתי משמעויות לחיים
"חי"
א) הוא שמו של הגדל ובעל תחושה: "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי" (בראשית ט,ג).
ב) והוא שמה של ההחלמה ממחלה קשה מאוד: "וַיְחִי מֵחָלְיוֹ" (ישעיה לח,ט), "[וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם] בַּמַּחֲנֶה עַד חֲיוֹתָם" (יהושע ה,ח), וכן "בָּשָׂר חַי" (ויקרא יג,י).

חי

אסם אלנאמי אלחסאס כל רמש אשר הוא חי.
והו אסם אלברו מן אלמרץ' אלשדיד ג'דא ויחי מחליו, במחנה עד חיותם, וכד'לך בשר חי,
2
שתי משמעויות למוות
וכן "מות" הוא
א) שמו של המוות, ב) ושמה של המחלה הקשה: "וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא הָיָה לְאָבֶן" (שמואל־א כה,לז), והכוונה לקושי מחלתו. ולכן ביאר בבן הצרפית: "וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה" (מלכים־א יז,יז), כי אילו אמר "וימת" יכול היה הדבר להתפרש שהוא מחלה קשה הקרובה למות, כמו נבל כששמע את הבשורה. ובאמת אחד מהאנדלוסים אמר שנשימתו פסקה עד שלא יכול היה לנשום כלל, כמו שקורה לחלק מהלוקים בשבץ ובעת היחנקות הרחם עד שאין יודעים אם הוא מת או חי, והספק הזה נמשך יום ויומיים.
וכד'לך מות
אסם אלמות
ואסם אלמרץ' אלשדיד וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן יעני שדה' מרצ'ה. ולד'לך בין פי בן הצרפית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה, לאנה לו קאל וימת לכאן יחתמל אן יכון מרצ'א שדידא קארב אלמות מת'ל נבל ענד סמאעה אלכ'בר, וקד קאל בעץ' אלאנדלסיין אנה תעטל נפסה חתי לם ידרך לה נפס אצלא כמא יעתרי
בעץ' אלמסכותין ופי אכ'תנאק אלרחם חתי לא יעלם הל הו מית או חי וידום הד'א אלשך אליום ואליומין.
3
{{{1}}}
ג) כמו כן נפוץ השימוש במונח הזה במשמעות של קניית החכמה: "[נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה] וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ" (משלי ג,כב), "[הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא...] כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים" (שם ח,לה), "[בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ... בְּנִי לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה...] חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם" (שם ד,כב), וזה נפוץ. בהתאם לכך קרא לדעות הנכונות "חיים" ולדעות הרעות "מות". אמר יתעלה: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב [וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע]" (דברים ל,טו). הרי אמר במפורש שהטוב הוא החיים והרע הוא מות, וביאר אותם (בפסוקים שלאחר מכן). וכך אני מפרש "תאויל" בדבריו יתעלה "לְמַעַן תִּחְיוּן" (שם ה,ל), כעין מה שנאמר בפירוש המקובל באשר לדבריו "לְמַעַן יִיטַב לָךְ [וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים]" (שם כב,ז). וכיוון שההשאָלה הזו מפורסמת אמרו (חז"ל): "צדיקים אפילו במיתתן קרואים חיים, ורשעים אפילו בחייהם קרואים מתים" (בבלי ברכות יח,א-ב; קהלת רבה ט). דע זאת.
וקד כת'ר איצ'א אסתעמאל הד'א אלאסם פי מעני אקתנא אלעלם ויהיו חיים לנפשך, כי מוצאי מצא חיים, חיים הם למוצאיהם, והד'א כת'יר. ובחסב הד'א סמי אלארא אלצחיחה חיים ואלארא אלפאסדה מות, קאל תעאלי ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וכו', פקד צרח באן אלטוב הו חיים, ואלרע הו מות ובינהמא. והכד'א אתאול פי קולה תעלי למען תחיון, נחו מא ג'א אלתפסיר אלמרוי פי קולה למען ייטב לך וכו'. ולשהרה' הד'ה אלאסתעארה פי אללגה קאלוא צדיקים אפילו במיתתן קרואים חיים ורשעים אפילו בחייהם קרואים מתים. פאעלם הד'א: