חלק א, פרק נה

מתוך מורה הנבוכים
גרסה מ־14:42, 20 ביוני 2022 מאת Hamore (שיחה | תרומות) (שתי פסקאות שהושמטו)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלק א, פרק נה
שלילת השפעה על האל
1
שלילת הגשמות וההיפעלות
כבר אמרנו בכמה מקומות בחיבור זה (כגון: א,יח-כ) שהכרח לשלול ממנו (יתעלה) כל מה שמחייב גשמות. וכן יש לשלול ממנו כל היפעלות, כי כל ההיפעלויות מחייבות שינוי, ובלי ספק הפועֵל של אותן היפעלויות אינו הנפעל, ואם כן אילו היה הוא יתעלה נפעל באופן היפעלות כלשהו הרי היה זולתו הפועל בו והמשנה אותו.
קד תקדם לנא פי עדה' מואצ'ע מן הד'ה אלמקאלה, אן כל מא יוג'ב ג'סמאניה לזם צ'רורה נפיה ענה, וכד'לך כל אנפעאל ינפי ענה, לאן אלאנפעאלאת כלהא תוג'ב אלתגייר, ואן אלפאעל לתלך אלאנפעאלאת גיר אלמנפעל בלא שך, פלו כאן תעלי ינפעל בוג'ה מן וג'וה אלאנפעאל לכאן גירה אלפאעל פיה ואלמגיר לה.
2
שלילת ההשתלמות מן האל
וכן הכרח לשלול ממנו כל העדר, ושלא תהיה שלמות כלשהי נעדרת ממנו פעם אחת ונמצאת בפעם אחרת. משום שאילו היינו מניחים זאת היה הוא שלם בכוח, ולכל "כוח" חוֹבֵר בהכרח העדר, וכל מה שיוצא מן הכוח אל הפועל, הכרח שיהיה לו מוציא שאינו הוא, מצוי בפועל, שיוציא אותו. לכן הכרחי שתהיינה כל שלמויותיו מצויות בפועל ושלא יהיה לו דבר בכוח בשום אופן.
וכד'לך ילזם צ'רורה אן ינפי ענה כל עדם, ואן לא יכון כמאל מא מעדום מנה תארה ומוג'וד אכ'רי, לאנה אן פרץ' ד'לך כאן כאמל באלקוה, וכל קוה יקארנהא עדם צ'רורה, וכל מא יכ'רג' מן אלקוה אלי אלפעל פלא בד לה מן מכ'רג' גירה מוג'וד באלפעל יכ'רג'ה, פלד'לך ילזם אן תכון כמאלאתה כלהא מוג'ודה באלפעל ולא יכון לה שי באלקוה בוג'ה.
3
שלילת דומוּת האל לברואים
הכרח גם לשלול ממנו דומוּת לדבר כלשהו מן המצויים. וזה דבר שכל אדם כבר חש בו, ושלילת הדומוּת נאמרה במפורש בספרי הנביאים: נאמר "וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה" (ישעיה מ,כה), ונאמר "וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל [וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ]" (שם,יח), ונאמר "מֵאֵין כָּמוֹךָ [ה']" (ירמיה י,ו), וזה נפוץ.
וממא ילזם צ'רורה אן ינפי ענה איצ'א אלשבה באי שי מן אלמוג'ודאת, והד'א אמר קד שער בה כל אחד, וקד צרח פי כתב אלאנביא בנפי אלתשביה וקאל ואל מי תדמיוני ואשוה, וקאל ואל מי תדמיון אל וכו', וקאל מאין כמוך , והד'א כת'יר.
4 כללו של דבר, כל דבר המביא לאחד מארבעת הסוגים הללו מוכח בבירור שהכרח לשלול אותו ממנו (יתעלה), והם: א) כל מה שמביא לגשמות, ב) או מה שמביא להיפעלות ולשינוי, ג) או מה שמביא להעדר, כגון שלא יהיה לו דבר בפועל ולאחר מכן יהיה בפועל, ד) או מה שמביא לדומוּת לדבר מברואיו. פיכון מלאך אלאמר, אן כל שי יודי לאחד הד'ה אלאצנאף אלארבעה ילזם צ'רורה נפיה ענה באלברהאן אלואצ'ח, והי כל מא יודי לג'סמאניה, או מא יודי לאנפעאל ותגיר, או מא יודי לעדם מת'ל אן לא יכון לה שי באלפעל ת'ם יציר באלפעל, או מא יודי לשבה שי מן מכ'לוקאתה.
5
חשיבות הכרת מנגנון ההשפעה
אלה מכלל התועלות של מדעי הטבע לידיעת האלוה. כי כל מי שאינו יודע אותם מדעים א) אינו חש במגרעת שבהיפעלויות, ב) ואינו מבין את עניין מה שבכוח ומה שבפועל, ג) ואינו מבין שההעדר נלווה לכל מה שבכוח, ד) ושמה שבכוח הוא נחות מזה שנע (=בתהליך) ליציאת הכוח הזה אל הפועל, ה) וגם זה שנע הוא נחות ביחס למה שבגללו הוא נע עד שיגיע להיות בפועל. ואם הוא יודע את הדברים האלה – אין הוא יודע אותם על פי הוכחותיהם, ואין הוא יודע את הפרטים המתחייבים בהכרח מן ההקדמות הכלליות האלה, ולכן אין לו הוכחה לגבי מציאות האלוה ולא לגבי הכרח שלילת אותם סוגים ממנו.
והד'ה מן ג'מלה' פואיד אלעלם אלטביעי פי מערפה' אלאלאה, אד' כל מן לא יעלם תלך אלעלום לא ישער בנקץ אלאנפעאלאת, ולא יפהם מעני מא באלקוה ומא באלפעל, ולא יעלם לזום אלעדם לכל מא באלקוה, ואן אלד'י באלקוה אנקץ מן אלמתחרך לכ'רוג' תלך אלקוה ללפעל, ואלמתחרך נאקץ איצ'א באצ'אפתה למא מן אג'לה תחרך חתי יחצל באלפעל. ואן עלם הד'ה אלאשיא פלא יעלמהא בבראהינהא ולא יעלם אלג'זאיאת אללאזמה ען הד'ה אלמקדמאת אלכליה לזומא צ'רוריא, פלד'לך לא יכון ענדה ברהאן בוג'וד אלאלאה, ולא בלזום נפי הד'ה אלאצנאף ענה.
6
הקדמה לפרק הבא
לאחר שהקדמתי את ההקדמה הזו אחל בפרק חדש שבו אבאר שמה שחשבו המאמינים שיש לו תארים עצמיים לא ייתכן. וזאת לא יבין אלא מי שיש לו כבר ידע מוקדם בלוגיקה ובטבע המציאות.
ובעד תקדימי הד'ה אלתוטיה אכ'ד' פי פצל אכ'ר אבין פיה אסתחאלה' מא יט'נה מעתקדי אלצפאת אלד'אתיה לה, וד'לך אנמא יפהמה מן תקדמת לה אלמערפה בצנאעה' אלמנטק ובטביעה' אלוג'וד.