חלק ב, פרק כד

חלק ב, פרק כד

הכשלים באסטרונומיה במשנת אריסטו

1	הקדמה לפרק – שני התיקונים לתמונת העולם האסטרונומית ידוע לך מענייני האסטרונומיה מה שקראת בהדרכתי והבנת מן התוכן של ספר "אלמגסט" (של תלמי), אך לא נותר לנו אז פנאי להתחיל עמך בעיון נוסף. מה שידוע לך הוא שבסדר התנועות והַתאמת מהלך הכוכבים לתצפיות, הדבר כולו נוהג לפי שני עקרונות: או אפיציקל ("גלגל היקף"), או גלגל אקסצנטרי ("גלגל חוץ למרכז"), או שניהם יחד. אסב כעת את תשומת לבך לכך שכל אחד משני העקרונות חורג לגמרי מן ההיגיון בכלל וסותר את כל מה שהתבאר במדעי הטבע.	קד עלמת מן אמור אלהיאה מא קראתה עלי ופהמתה ממא תצ'מנה כתאב אלמג'סטי, ולם תפסח אלמדה ליוכ'ד' מעך פי נט'ר אכ'ר. ואלד'י קד עלמתה אן אלאמר כלה יג'רי פי אנתט'אם אלחרכאת ומטאבקה' סיר אלכואכב למא ירי עלי אצלין אמא פלך תדויר או פלך כ'ארג' אלמרכז או כלאהמא ג'מיעא. והאנא אנבהך עלי כון כל ואחד מן אלאצלין כ'ארג'א ען אלקיאס באלג'מלה מכ'אלפא לכל מא תביין פי אלעלם אלטביעי.
2	הכשל העיקרי בתיקון האפיציקלי – הגלגל אינו קבוע ראשית: קביעת אפיציקל המסתובב בגלגל מסוים כשסיבובו אינו מרכז הגלגל הנושא אותו, כמו שהונח לגבי הירח ולגבי חמשת כוכבי הלכת. מדבר זה מתחייב בהכרח שיש גלגול, כלומר שהאפיציקל מתגלגל ומשנה לגמרי את מקומו. וזהו האבסורד שברחו ממנו, שיהיה שם (=בשמים) דבר שמשנה את מקומו. לכן אמר אַבּוּ בַּכְּר אִבְּן אַלצַּאיִג (=אבן באג'ה) בדבריו המצויים בידינו על האסטרונומיה, שקיומם של אפיציקלים אבסורדי, והביא את ההיסק הזה. וכן אמר שבנוסף לאבסורד המתחייב מכך, כלומר מקיומם של אפיציקלים, מתחייבים אבסורדים אחרים. והנני מבאר לך אותם:	אול ד'לך את'באת פלך תדויר ידור עלי פלך מא ולא יכון דורה חול מרכז ד'לך אלפלך אלחאמל לה כמא פרץ' ד'לך פי אלקמר ופי אלכ'מסה' כואכב, והד'א ילזם מנה אלדחרג'ה צ'רורה, והו אן יכון פלך אלתדויר יתדחרג' ויבדל ג'מלה מכאנה, והד'א הו אלמחאל אלד'י הרב מנה אן יכון הנאך שי יבדל מכאנה, ולד'לך ד'כר אבו בכר אבן אלצאיג פי כלאמה אלמוג'וד לה פי אלהיאה אן וג'וד פלך תדויר מחאל, וקאל הד'א אללזום. וקאל מצ'אף אלי מא ילזם ענה מן אלמחאל יעני ען וג'וד פלך תדויר, אנה ילזם ענה מחאלאת אכ'ר והאנא אבינהא לך,
3	כשלים נוספים: צירו של האפיציקל אינו במרכז העולם ואינו קבוע א) הראשון: שהסיבוב יהיה שלא סביב מרכז העולם. אך יסוד כל המדע הזה הוא שיש (רק) שלוש תנועות: תנועה מן המרכז, תנועה אל המרכז, ותנועה סביב המרכז. והנה אם יש אפיציקל – תנועתו אינה מן המרכז, ולא אליו, ולא סביבו. ב) ועוד: הנחות אריסטו במדעי הטבע, שחַייב להיות בהכרח דבר קבוע שסביבו תהיה התנועה, ולכן הסיק שהארץ קבועה. ואם יש אפיציקלים – זוהי תנועה סיבובית שאינה סביב דבר קבוע.	מנהא אן יכון אלדור ליס חול מרכז אלעאלם, וקאעדה' הד'א אלעלם כלה אן אלחרכאת ת'לת', חרכה מן אלוסט, וחרכה אלי אלוסט, וחרכה חול אלוסט. פאן כאן ת'ם פלך תדויר פחרכתה לא מן אלוסט ולא אליה ולא חולה. ואיצ'א אן תמהידאת ארסטו פי אלעלם אלטביעי אנה לא בד צ'רורה מן שי ת'אבת חולה תכון אלחרכה, ולהד'א לזם אן תכון אלארץ' ת'אבתה, ואן כאן פלך אלתדויר מוג'ודא פהד'ה חרכה' אסתדארה חול לא שי ת'אבת.
4	הכשל המרכזי בתיקון האקסצנטרי – צירו אינו במקום קבוע שמעתי שאבו בכר טען שהוא המציא דגם אסטרונומי שאין בו אפיציקלים אלא רק גלגלים אקסצנטריים ותו לא. לא שמעתי זאת מתלמידיו, אך אפילו הוא הצליח בכך, הוא לא הרוויח מזה הרבה. כי גם באקסצנטריות יש חריגה מן העקרונות שקבע אריסטו, שאין להוסיף עליהם. זוהי הערה שלי: שגם באקסצנטריות מצאנו תנועה סיבובית של הגלגל שאינה סביב המרכז אלא סביב נקודה מדומיינת מחוץ למרכז העולם, והנה גם היא תנועה שאינה סביב דבר קבוע.	וקד סמעת אן אבא בכר ד'כר אנה אוג'ד היאה לא יכון פיהא פלך תדויר בל באפלאך כ'ארג'ה' אלמראכז לא גיר, והד'א לם אסמעה מן תלאמיד'ה, וחתי לו צח לה ד'לך לם ירבח פי הד'א כביר רבח, לאן כ'רוג' אלמרכז איצ'א פיה מן אלכ'רוג' עמא אצלה ארסטו מא לא מזידא עליה. והד'א תנביה לי. וד'לך, אן בכ'רוג' אלמרכז איצ'א קד וג'דנא אלחרכה אלדוריה אלפלכיה לא חול אלוסט, בל חול נקטה מתוהמה כ'ארג'ה ען מרכז אלעאלם, והי איצ'א חרכה לא חול שי ת'אבת.
5	אם מי שאין לו ידע באסטרונומיה יטען שאקסצנטריות ביחס לנקודות המסוימות בתוך גלגל הירח, כמו שנראה במחשבה ראשונית, היא תנועה סביב המרכז – לא נדקדק עמו על כך שהיא סביב נקודה באש או באוויר אף על פי שהתנועה לא תהיה אז סביב דבר קבוע, אך נבהיר לו ששיעורי האקסצנטריות ("החריגוֹת מן המרכזים") כבר הוכחו ב"אלמגסט" בהתאם למה שהונח שם, והאחרונים הוכיחו בהוכחה נכונה שאין בה ספק את שיעורי האקסצנטריות האלה ביחס לרדיוס הארץ, כמו שהם ביארו את כל המרחקים והגדלים, והתברר: א) שהנקודה האקסצנטרית שהשמש סובבת סביבה היא בהכרח מחוץ לקֹעַר גלגל הירח ומתחת לקֹמֶר גלגל כוכב חמה. ב) וכן הנקודה שמאדים סובב סביבה, כלומר מרכז גלגלו האקסצנטרי – מחוץ לקוער גלגל כוכב חמה ומתחת לקומר גלגל נוגה. ג) וכן מרכזו האקסצנטרי של צדק הוא גם כן באותו מרחק עצמו, כלומר בין גלגל כוכב חמה ונוגה. ד) אשר לשבתאי – מרכז גלגלו האקסצנטרי הוא בין גלגל מאדים וצדק.	פאן זעם מן לא עלם לה באלהיאה אן כ'רוג' אלמראכז מנד' תלך אלנקט דאכ'ל פלך אלקמר כמא יבדו באול כ'אטר פהי חרכה חול אלוסט, ונחן נתסמח לה פי כונהא תכון חול נקטה פי אלנאר או פי אלהוי ואן לם תכן אלחרכה חיניד' חול שי ת'אבת, ונביין לה אנה קד תברהן מקאדיר כ'רוג' אלמראכז פי אלמג'סטי בחסב מא וצ'ע הנאך, וברהן אלמתאכ'רון באלברהאן אלצחיח אלד'י לא שך פיה כם מקדאר כ'רוג' תלך אלמראכז בנצף קטר אלארץ' כמא בינוא אלאבעאד כלהא ואלאעט'אם, פתביין אן אלנקטה אלכ'ארג'ה ען מרכז אלעאלם אלתי תדור חולהא אלשמס, תלך אלנקטה כ'ארג'ה ען מקער פלך אלקמר צ'רורה ודון מחדב פלך עטארד. וכד'לך אלנקטה אלתי ידור חולהא אלמריך' אעני מרכז פלכה אלכ'ארג' כ'ארג'ה ען מקער פלך עטארד ודון מחדב פלך אלזהרה. וכד'לך מרכז אלמשתרי אלכ'ארג' איצ'א פי הד'א אלבעד בעינה, אעני בין פלך עטארד ואלזהרה. ואמא זחל פאן מרכז פלכה אלכ'ארג' יג'י בין פלך אלמריך' ואלמשתרי.
6	ראה אם כן כמה רחוקים הדברים האלה מן העיון במדעי הטבע. כל זה יתברר לך אם תעיין במרחקים ובגדלים, הידועים לך, של כל גלגל ושל כל כוכב, כשכל זה מוערך על פי רדיוס הארץ, כדי שהכול יהיה באותו יחס, ולא שהאקסצנטריות של כל גלגל תוערך ביחס לגלגלו הוא.	פארי כם פי הד'ה אלאמור מן אלבעד ען אלנט'ר אלטביעי, והד'א כלה יתביין לך אד'א תאמלת אלאבעאד ואלאעט'אם אלתי עלמת לכל פלך ולכל כוכב, ותקדיר ד'לך כלה בנצף קטר אלארץ', חתי תכון אלכל מן נסבה ואחדה בעינהא, לא אן ינסב כ'רוג' כל פלך אלי פלכה.
7	כשל נוסף של התיקון האקסצנטרי – הנחת חומר בין הגלגלים מוזר יותר מזה ומפוקפק עוד יותר: הנחה מוכחת) כל שני גלגלים שאחד מהם בתוך האחר ודבוק בו מכל צד, אך מרכזיהם שונים – ייתכן שינוע הקטן בתוך הגדול מבלי שהגדול ינוע, ולא ייתכן שינוע הגדול, באיזה ציר שיהיה, מבלי שינוע הקטן. אלא כל אימת שהגדול נע, הקטן נע בהכרח בתנועתו, מלבד כאשר התנועה היא בציר העובר דרך שני המרכזים.	ואשנע מן הד'א ואעט'ם שבהה, אן כל פלכין אחדהמא דאכ'ל אלאכ'ר ולאזק בה מן כל ג'הה ומרכזיהמא מכ'תלף, פאנה ימכן אן יתחרך אלאצגר דאכ'ל אלאכבר ואלאכבר לא יתחרך, ולא ימכן אן יתחרך אלאכבר עלי אי קטר אתפק ולא יתחרך אלאצגר, אלא מתי מא תחרך אלאכבר תחרך אלאצגר בחרכתה צ'רורה, אלא אן תכון אלחרכה עלי אלקטר אלמאר באלמרכזין.
8	לפי א) ההנחה המוכחת הזאת, ב) ולפי מה שהוכח שהרִיק אינו קיים, ג) ולפי האקסצנטריות שהונחה, מסקנה אפשרית א) יתחייב שכאשר נע העליון הוא מניע את מה שתחתיו בתנועתו וסביב מרכזו – אך איננו מוצאים את הדבר כך. אלא אנחנו מוצאים שכל אחד משניהם, המכיל והמוכל, אינו נע בתנועת חברו ולא סביב מרכזו ולא סביב קטביו, אלא לכל אחד יש תנועה המיוחדת לו. מסקנה אפשרית ב) לכן הכרח להאמין שבין כל שני גלגלים יש גופים אחרים זולת גופי הגלגלים. וגם בזה, כמה קשיים יש אם הדבר כך הוא, א) והיכן יונחו מרכזי הגופים האלה שבין כל שני גלגלים? ב) ותהיה לגופים האלה גם תנועה ייחודית (משלהם). ת'אבת (אִבְּן קֻרַּה) ביאר זאת כבר באחד מחיבוריו, והוכיח את מה שאמרנו, שמוכרח להיות גוף של גלגל בין כל שני גלגלים. את כל זה לא ביארתי לך כשקראת בהדרכתי, כדי שלא אבלבל אותך ביחס למה שהיתה כוונתי להסביר לך.	ובחסב הד'ה אלמקדמה אלברהאניה, ובחסב מא תברהן אן אלכ'לא גיר מוג'וד, ובחסב מא וצ'ע מן כ'רוג' אלמראכז, ילזם אנה אד'א תחרך אלאעלי חרך אלד'י דונה בחרכתה וחול מרכזה, וליס נג'ד אלאמר כד'לך, בל נג'ד כל ואחד מנהמא אלחאוי ואלמחוי לא יתחרך בחרכה' צאחבה ולא עלי מרכזה ולא עלי אקטאבה, בל לכל ואחד חרכה תכ'צה, ולד'לך דעת אלצ'רורה לאעתקאד אג'סאם אכ'ר מן אג'סאם אלאפלאך בין כל פלכין. וכם פי הד'א איצ'א מן אלאשכאלאת אן כאן אלאמר כד'לך, ואין תפרץ' מראכז תלך אלאג'סאם אלד'י בין כל פלכין ותכון לתלך אלאג'סאם איצ'א חרכה כ'אצה, וקד בין ד'לך ת'אבת פי מקאלה לה וברהן עלי מא קלנאה אנה לא בד מן ג'סם פלך בין כל פלכין. הד'א כלה ממא לם אבינה לך ענד קראתך עלי לילא אשוש עליך מא כאן גרצ'י תפהימך איאה.
9	סדר הגלגלים מעורפל לחלוטין אמנם את עניין הנטייה והסטייה הנזכרת לגבי רוחב נוגה וכוכב חמה כבר ביארתי לך על פה והראיתי לך שבלתי אפשרי להעלות על הדעת "תצור" את מציאות דבר זה בגופים. כמו שראית, תלמי כבר דיבר במפורש על חוסר היכולת בעניין זה, ואמר בלשון זה: "אל יחשוב אדם שקשה שהעקרונות האלה והדומה להם יתקיימו, בכך שישווה את עיונו במה שהמשלנו לעיונו בדברים הנעשים בתחבולה ובאומנות מתוחכמת, ושקשה שיתקיימו. זאת משום שאין ראוי להקיש מן העניינים האנושיים על העניינים האלוהיים" (אלמגסט יג,2). זה לשון דבריו, כידוע לך.	אמא אמר אלמיל ואלאנחראף אלמד'כור פי ערץ' אלזהרה ועטארד, פקד ביינת לך שפאהא ואוריתך אמתנאע תצור וג'וד ד'לך פי אלאג'סאם. ובטלמיוס קד צרח באלעג'ז פי הד'א כמא ראית, וקאל בהד'א אלנץ, ולא יט'ן אחד אן הד'ה אלאצול ומא אשבההא עסר וקועהא באן יג'על נט'רה פי מא מת'לנא כנט'רה אלי מא יכון ען אלאשיא אלתי תתכ'ד' באלחילה ולטף אלצנאעה ועסר וקועהא, וד'לך אנה ליס ינבגי אן יקאס עלי אלאמור אלאלאהיה אלאמור אלאנסיה, הד'א נץ כלאמה כמא עלמת.
10	צידוק הערותיו וקושיותיו של הרמב"ם כבר הפניתי אותך למקומות שמהם תאַמת כל מה שציינתי לך, מלבד ההתבוננות בשאלה שציינתי לך על מיקומן של אותן נקודות, שהן מרכזי הגלגלים האקסצנטריים. כי מעולם לא נתקלתי במי ששם לב לכך. ודבר זה יתברר לך מידיעת מידות קוטר כל גלגל ומה המרחק בין שני המרכזים על פי רדיוס הארץ, כמו שהוכיח אלקביצי ב"איגרת המרחקים". כי אם תתבונן במרחקים האלה תתברר לך נכונותו של מה שהערתי לך עליו.	וקד ארשדתך אלי אלמואצ'ע אלתי תתחקק מנהא כל מא ד'כרת לך, אלא מא ד'כרת לך מן תאמל הד'ה אלנקט אלתי הי מראכז אלאפלאך אלכ'ארג'ה אין תקע, לאני מא מר בי קט מן ג'על ד'לך מן באלה, והד'א יתביין לך מן מערפה' מקדאר קטר כל פלך וכם בין אלמרכזין בנצף קטר אלארץ' עלי מא ברהן אלקביצי פי רסאלה' אלאבעאד. פאנך אד'א תאמלת תלך אלאבעאד תביין לך צחה' מא נבהתך עליה.
11	ההכרח בניסוח התיקונים האסטרונומיים התבונן מה גדול הקושי הזה! הנחה) אם מה שאמר אריסטו על מדעי הטבע הוא האמת, הרי אין אפיציקלים ולא אקסצנטריות, והכול סובב סביב מרכז הארץ. קושיה א) אם כן איך יש לכוכבים התנועות השונות האלה? ב) האם יש אופן שבו התנועה תוכל להיות סיבובית, אחידה ושלמה, כשייראה ממנה מה שנראה, אלא על פי אחד משני העקרונות או שניהם יחד? ג) לא כל שכן כשכל מה שטען תלמי על אפיציקל הירח וסטייתו לעבר נקודה מחוץ למרכז העולם ומחוץ למרכז מעגלו האקסצנטרי – יימצא שאם מניחים את העקרונות האלה, לא תהיה טעות במה שיחושב אפילו בדקה אחת. על נכונות הדבר מעידים הנכונות העקבית של (תחזיות) הליקויים המחושבים על ידי העקרונות האלה, ודיוק מועדיהם וזמני החשכתם ומשכי הליקוי. ד) ועוד, כיצד ניתן להעלות על הדעת את נסיגת הכוכב עם שאר תנועותיו בלי אפיציקל? ה) ועוד, כיצד ניתן גם לדמיין שם (=בשמים) גלגול או תנועה שאינה סביב מרכז קבוע? זוהי מבוכה של ממש.	פתאמל עט'ים הד'א אלאשכאל אן כאן מא ד'כרה ארסטו פי אלעלם אלטביעי הו אלחק פלא פלך תדויר ולא כ'ארג' אלמרכז, ואלכל תדור חול מרכז אלארץ', פכיף יוג'ד ללכואכב הד'ה אלחרכאת אלמכ'תלפה. והל ת'ם וג'ה ימכן מעה אן תכון אלחרכה דוריה מסתויה כאמלה וירי פיהא מא ירי אלא באחד אצלין או במג'מועהמא, ולא סימא בכון כל מא ד'כרה בטלמיוס מן פלך תדויר אלקמר ואנחראפה נחו נקטה כ'ארג'ה ען מרכז אלעאלם וען מרכזה אלכ'ארג', יוג'ד מא יחסב בחסב וצ'ע תלך אלאצול לא יגאדר דקיקה ואחדה, וישהד עלי צחה' ד'לך צחה' אלכסופאת אלמחסובה בתלך אלאצול דאימא ותחריר אוקאתהא ואזמנה' אט'לאמהא ומקאדירה. וכיף יתצור איצ'א רג'וע אלכוכב מע סאיר חרכאתה דון פלך תדויר. וכיף ימכן איצ'א אן תתכ'ייל הנאך דחרג'ה או חרכה חול לא מרכז ת'אבת, פהד'ה הי אלחירה באלחקיקה.
12	הדגם האסטרונומי ואי תקפות העקרונות של אריסטו כבר ביארתי לך על פה שכל זה אינו מחייב את בעל הדגם האסטרונומי, כי אין מטרתו להודיע לנו כיצד היא צורת מציאות הגלגלים, אלא מטרתו היא להניח דגם אסטרונומי שבו התנועות תוכלנה להיות סיבוביות ואחידות ומתאימות למה שמשיגות עינינו, בין אם הדבר כך הוא בין אם לאו.	וקד ביינת לך שפאהא אן הד'א כלה לא ילזם צאחב אלהיאה, לאן ליס מקצודה אן יכ'ברנא בצורה' וג'וד אלאפלאך כיף הי, בל קצדה אן יפרץ' היאה ימכן בהא אן תכון אלחרכאת דוריה ומסתויה ותטאבק מא ידרך עיאנא, כאן אלאמר כד'לך או לם יכן.
13	ידוע לך שאַבּוּ בַּכְּר אִבְּן אַלצַּאיִג בדיונו על מדעי הטבע מטיל ספק האם אריסטו ידע על האקסצנטריות של השמש אך התעלם מכך ועסק במה שמתחייב מן הנטייה, משום שאין הבדל בין פעולת האקסצנטריות לבין פעולת הנטייה – או שלא השיג זאת. והאמת היא שהוא לא השיג זאת ולא שמעו מעולם, כי המתמטיקה לא הגיעה בזמנו לשלמות. אילו שמעו – היה מכחיש זאת מכול וכול. ואילו התאמת לו – היה נבוך מאוד לגבי כל מה שהניח בנושא הזה.	וקד עלמת אן אבא בכר בן אלצאיג ישך פי כלאמה פי אלטביעיאת הל עלם ארסטו כ'רוג' מרכז אלשמס וסכת ענה ואשתגל במא ילזם ען אלמיל לכון פעל כ'רוג' אלמרכז ליס במתמיז ען פעל אלמיל או לם ידרכה. ואלצחיח אנה מא אדרכה ולא סמעה קט, לאן אלתעאלים לם תכמל פי זמאנה, ולו סמעה לאנכרה אשד אנכאר, ולו צח לה לתחיר פי כל מא וצ'עה פי הד'א אלנוע חירה שדידה.
14	מגבלת ההכרה האנושית מה שאמרתי קודם (ב,כב13) הוא שאחזור עליו כעת: כל מה שאמר אריסטו, הָחֵל בגלגל הירח (ומטה), נוהג באופן הגיוני. דברים אלה שהטעם להם ידוע, הנובעים זה מזה, וענייני החכמה וההשגחה הטבעית בהם ברורים וגלויים. אך כל מה שבשמים – האדם אינו יודע היטב דבר ממנו אלא במידה המתמטית המועטה הזאת, ואתה רואה מה שיש בה. אכן אומר אני על דרך מליצת השיר: "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה', וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם" (תהילים קטו,טז) – כלומר שה' לבדו יודע עד תום את מהותם האמיתית של השמים וטבעם ועצמם וצורתם ותנועותיהם וסיבותיהם. ואילו מה שתחת השמים – הוא אִפשר לאדם לדעת אותו, כי זהו עולמו ומעונו שהוא הונח בו והוא חלק ממנו.	ואלד'י קלתה קביל הו אלד'י אעידה אלאן, והו אן כל מא ד'כרה ארסטו מן לדן פלך אלקמר ג'רי עלי קיאס, וג'את אמור מעלומה' אלעלה לאזם בעצ'הא לבעץ', ומואצ'ע אלחכמה פיהא ואלענאיה אלטביעיה בינה ואצ'חה. אמא כל מא פי אלסמא פמא אחאט אלאנסאן בשי מנה אלא בהד'א אלקדר אלתעלימי אליסיר, ואנת תרי מא פיה. ואני לאקול עלי ג'הה' אלנואדר אלשעריה השמים שמים לי"י והארץ נתן לבני אדם, אעני אן אללה וחדה יעלם חקיקה' אלסמא וטביעתהא וג'והרהא וצורתהא וחרכאתהא ואסבאבהא עלי אלתמאם, אמא מא דון אלסמא פקד מכן אלאנסאן מן מערפתה לאנה עאלמה ודארה אלתי חט פיהא והו ג'ז מנהא,
15	סיכום המבוכה, הפתרון הנבואי ווידוי כן זוהי האמת. כי האמצעים להבאת ראיות על השמים נמצאים מחוץ להישג ידינו; אכן הם רחוקים מאיתנו ונעלים במיקום ובמעלה. והראיה הכללית שלמדים מהם היא שהם מורים לנו על המניע שלהם. הם דבר שהשכלים האנושיים אינם מגיעים לידיעתו. ולייגע את המחשבות במה שלא תגענה להשגתו ושאין להן כלי להגיע בעזרתו – אינו אלא חסרון בטבע המולד או סוג כלשהו של אובססיה. הבה נעצור במקום היכולת; ובמה שאינו מושג בהיגיון נקבל את דברי מי שהגיע אליו השפע האלוהי הגדול עד כדי כך שראוי היה להיאמר עליו: "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ" (במדבר יב,ח).	וד'לך הו אלחק, לאן אסבאב אלאסתדלאל עלי אלסמא ממתנעה ענדנא, קד בעד ענא ועלא באלמוצ'ע ואלמרתבה, ואלאסתדלאל אלעאם מנה אנה דלנא עלי מחרכה לאמר לא תצל עקול אלאנסאן אלי מערפתה, ואתעאב אלכ'ואטר פי מא לא תצל אלי אדראכה ולא להא אלה תצל בהא אנמא הו נקץ פטרה או צ'רב מן אלוסואס. פלנקף ענד אלמקדרה ונסלם אלאמר פי מא לא ידרך בקיאס למן אתאה אלפיץ' אלאלאהי אלעט'ים חתי צלח אן יקאל ענה פה אל פה אדבר בו.
16	זה כל מה שיש לי לומר על שאלה זו. ייתכן שיש למישהו אחר הוכחה שעל ידה התבארה לו אמיתת מה שקשה לי. העדפתי המְרַבִּית את האמת (באה לידי ביטוי בכך) שאמרתי במפורש והודעתי את מבוכתי בעניינים האלה, ושלא שמעתי ולא ידעתי הוכחה על דבר מהם.	פהד'א גאיה' מא ענדי פי הד'ה אלמסאלה, וקד ימכן אן יכון ענד גירי ברהאן יבין לה בה חקיקה' מא אשכל עלי, וגאיה' אית'ארי ללתחקיק אני צרחת ואכ'ברת בחירתי פי הד'ה אלמעאני, ואני לם אסמע ברהאנא עלי שי מנהא ולא עלמתה: