חלק א, פרק טו

חלק א, פרק טו

המונח ניצב

1	שתי משמעויות "נצב" או "יצב". אף שאלו שני שורשים שונים משמעותם אחת, כידוע לך, בכל נטיותיהם. זהו מונח רב-משמעי: א) לעתים משמעותו היא עמידה והתייצבות: "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק" (שמות ב,ד), "יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ" (תהילים ב,ב), "יָצְאוּ נִצָּבִים" (במדבר טז,כז). ב) ולעתים משמעותו היא קביעות ותמידות: "דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם" (תהילים קיט,פט), כלומר קבוע וקיים.	נצב או יצב ואן אכ'תלפת אלאצלאן פאלמעני ואחד כמא עלמת פי ג'מיע תצאריפהמא. והד'א אלאסם משתרך, קד יכון במעני אלקיאם ואלאנתצאב ותתצב אחותו מרחוק, יתיצבו מלכי ארץ, יצאו נצבים. ויכון במעני אלת'באת ואלדואם דברך נצב בשמים יעני ת'אבת באק.
2	סולם יעקב כל אימת שהמונח הזה נאמר על הבורא, הוא במשמעות הזו: "[וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ] וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו" (בראשית כח,יג) – קבוע וקיים עליו, כלומר על הסולם שקצהו האחד בשמים וקצהו השני על הארץ ובו מטפס ועולה כל העולה עד שישיג בהכרח את מי שעליו, שהוא קבוע וקיים על ראש הסולם. וברור הוא שמה שאמרתי כאן "עליו", הוא בהתאם למשל האמור. ו"מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים" (שם שם,יב) – הנביאים, שנאמר עליהם במפורש "וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ [וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם]" (במדבר כ,טז), "וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים" (שופטים ב,א).	וכל מא ג'א מן הד'א אלאסם פי חק אלבארי פהו מן הד'א אלמעני והנה י"י נצב עליו ת'אבת באק עליה, אעני עלי אלסלם אלד'י טרפה אלאול פי אלסמא וטרפה אלאכ'ר פי אלארץ' ופיה יתסלק ויטלע כל מן יטלע חתי ידרך מן עליה צ'רורה, אד' הו ת'אבת באק עלי ראס אלסלם. ובין הו אן קולי הנא עליה הו עלי חסב הד'א אלמת'ל אלמצ'רוב, ומלאכי אלהים אלאנביא אלד'ין קיל פיהם בביאן וישלח מלאך, ויעל מלאך י"י מן הגלגל אל הבוכים.
3	כמה מדויקים דבריו "עֹלִים וְיֹרְדִים" (בראשית כח,יב) – העליה לפני הירידה. כי לאחר העליה וההגעה אל שלב ידוע בסולם, באה הירידה בהתאם לציווי להנהיג את אנשי הארץ וללמד אותם, מה שמכונה "ירידה" כמו שביארנו (א,י3).	ומא אחכם קולה עולים ויורדים אלעליה קבל אלירידה, לאן בעד אלעליה ואלוצול אלי דרג' מעלומה מן אלסלם אלנזול במא תלקי מן אלאמר לתדביר אהל אלארץ' ותעלימהם אלד'י ען ד'לך יכני באלירידה כמא בינא.
4	מעמד משה בצור אחזור אל מטרתנו, ש"נִצָּב עָלָיו" – (פירושו) קבוע, תמידי וקיים, ולא התייצבות גוף. ובמשמעות הזו: "וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר" (שמות לג,כא). הנה כבר התבאר לך שהמשמעות של "נצב" ו"עמד" אחת היא לעניין זה, וכבר נאמר: "הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב" (שמות יז,ו).	וארג'ע אלי גרצ'נא אן נצב עליו ת'אבת דאים באק לא אנה אנתצאב ג'סם, ומן הד'א אלמעני ונצבת על הצור. פקד תבין לך אן נצב ועמד מענאהמא ואחד פי הד'א אלגרץ', וקד קאל הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב: