חלק ג, פרק ג

חלק ג, פרק ג

הבהרות מן המרכבה השנייה

1	המרכבה השנייה מבהירה את הראשונה לאחר שיחזקאל עליו השלום הזכיר מתיאור המרכבה את מה שתיאר בתחילת הספר, שָׁבָה אליו אותה השגה עצמה פעם שנייה כשנישא במראה הנבואה לירושלם, וביאר לנו דברים שלא התבארו תחילה.	למא ד'כר יחזקאל ע"אס מן צפה' אלמרכבה מא וצף פי אול אלספר עאד לה ד'לך אלאדראך בעינה מרה ת'אניה ענד מא אסרי בה במראה הנבואה לירושלם, פבין לנא אשיא לם (תתבין)[תבן] אולא.
2	הבהרה 1: החיות הן הכרובים בכלל זה, שהוא החליף לנו את הביטוי "חיות" בביטוי "כרובים", והודיענו שהחיות הנזכרות תחילה הן גם מלאכים, כוונתי לכרובים, ואמר: "וּבְלֶכֶת הַכְּרוּבִים יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם, וּבִשְׂאֵת הַכְּרוּבִים אֶת כַּנְפֵיהֶם לָרוּם מֵעַל הָאָרֶץ לֹא יִסַּבּוּ הָאוֹפַנִּים גַּם הֵם מֵאֶצְלָם" (יחזקאל י,טז). הוא הדגיש את הקשר בין שתי התנועות, כמו שצִיַּנּו (ג,ב10), ואחר כך אמר: "הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר כְּבָר, וָאֵדַע כִּי כְרוּבִים הֵמָּה" (יחזקאל י,כ), וחזר על אותן צורות עצמן ועל אותן תנועות עצמן. התברר שהחיות הן הכרובים, והכרובים הם החיות.	מן ד'לך אנה נקלנא מן לפט' חיות ללפט' כרובים, וערפנא אן אלחיות אלמד'כורה אולא הם איצ'א מלאיכה אעני אלכרובים, פקאל ובלכת הכרובים ילכו האופנים אצלם ובשאת הכרובים את כנפיהם לרום מעל הארץ לא יסבו האופנים גם הם מאצלם. ואכד ארתבאט אלחרכתין כמא ד'כרנא, ת'ם קאל היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה. וכרר אלצור בעינהא ואלחרכאת בעינהא, ו[ת]בין אן אלחיות הם אלכרובים ואלכרובים הם אלחיות.
3	הבהרה 2: האופנים בנויים כגלגלים אחר כך ביאר בתיאור השני הזה עניין אחר, והוא שהאופנים הם הגלגלים. הוא אמר: "לָאוֹפַנִּים – לָהֶם קוֹרָא הַגַּלְגַּל בְּאָזְנָי" (שם,יג).	ת'ם בין פי הד'א אלוצף אלת'אני מעני אכ'ר, והו אן אלאופנים הם אלגלגלים, קאל לאופנים להם קורא הגלגל באזני.
4	הבהרה 3: האופנים נעים עקב תנועת הגלגל המקיף עוד ביאר עניין שלישי על האופנים, ואמר עליהם: "כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ – אַחֲרָיו יֵלֵכוּ, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם" (שם,יא). הרי אמר במפורש שתנועת האופנים הכפויה נמשכת אל המקום אשר יפנה הראש, שהתברר שהוא נמשך "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת" (שם א,יב).	ת'ם בין מעני ת'אלת'(א) פי אלאופנים פקאל פיהם כי המקום אשר יפנה הראש אחריו ילכו לא יסבו בלכתם, פקד צרח אן חרכה' אלאופנים אלקסריה אנמא הי תאבעה אל המקום אשר יפנה הראש, אלד'י [ת]בין אן ד'לך תאבע אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת.
5	הבהרה 4: גלגלי האופנים הסובבים עוד הוסיף עניין רביעי על האופנים, ואמר: "וְהָאוֹפַנִּים מְלֵאִים עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּם אוֹפַנֵּיהֶם" (שם י,יב). ואת העניין הזה לא הזכיר בתחילה.	ת'ם זאד מעני ראבעא פי אלאופנים פקאל והאופנים מלאים עינים סביב לארבעתם אופניהם ולם יד'כר הד'א אלמעני אולא.
6	הבחנה 5: האופנים כבעלי חיים, לא כתבונה עוד אמר גם כן על האופנים בהשגה האחרונה הזאת: "בְּשָׂרָם וְגַבֵּהֶם וִידֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם" (שם). הוא לא ייחס לאופנים בהתחלה לא בשר ולא ידים ולא כנפים, אלא אמר שהם גופים בלבד. הוא חזר לבסוף לומר שהם בעלי בשר וידיים וכנפיים, אבל לא ייחס להם שום צורה.	ת'ם קאל [איצ'א] פי אלאופנים פי הד'א אלאדראך אלאכ'יר בשרם וגביהם וידיהם וכנפיהם, ולם יד'כר ללאופנים אולא לא בשר ולא ידים ולא כנפים בל אנהא אג'סאד פקט, וצאר אכ'ירא אלי אן קאל אנהא ד'את לחם וידין ואג'נחה, ולכנה לם יד'כר להא צורה בוג'ה.
7	הבהרה 6: שיוך כל אופן לחיה עוד ביאר גם כן בהשגה השנייה הזאת שכל אופן מתייחס לכרוב, ואמר: "אוֹפַן אֶחָד אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד, וְאוֹפַן אֶחָד אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד" (שם,ט).	ת'ם בין איצ'א פי הד'א אלאדראך אלת'אני אן כל אופן ינסב לכרוב, פקאל אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד.
8	הבהרה 7: הגלגלים הם יחידה אחת עוד ביאר כאן גם כן שארבע החיות הן חיה אחת משום שהן צמודות זו לזו, ואמר: "הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר כְּבָר" (שם,כ).	ת'ם בין איצ'א הנא אן אלארבע חיות הי חיה אחת לאלתזאק בעצ'הא בבעץ', קאל היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר.
9	הבהרה 8: האופנים הם יחידה אחת וכן גם לאופנים הוא קרא "אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ" (שם א,טו), אף על פי שהם "אַרְבָּעָה אוֹפַנִּים" כמו שציין (שם י,ט), משום שהם דבוקים זה בזה, ושכולם "דְּמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן" (שם א,טז).	וכד'לך איצ'א אלאופנים אנמא סמאהא אופן אחד בארץ ואן כאנת ארבעה אופנים כמא ד'כר לאתצאל בעצ'הא בבעץ', וכונהא כלהא דמות אחד לארבעתן.
10	סיכום זה אפוא הביאור שהוא הוסיף לנו על צורת החיות והאופנים בהשגה השנייה הזאת.	פהד'א מא זאדנא מן אלביאן פי צורה' אלחיות ואלאופנים בהד'א אלאדראך אלת'אני: