מבדא

מַבְּדַא – 'ראשית', 'עיקרון', 'יסוד', 'מקור'. כמונח פילוסופי, הוא מקביל למונח היווני arche. הרמב"ם כותב שמילה זו היא תרגומה של המילה "ראשית" בעברית, כמציינת מקור לוגי-מהותי, להבדיל מ"תחילה", המציינת רק סדר זמנים, שהיא תרגומה של המילה "אַוַּל" (תחילה, ראשון). לפי הרמב"ם, הלב הוא ראשית ("מבדא") האברים, והגלגל החיצון הוא ראשיתו של העולם.

דוגמאות ומפתח מופעים:

א,עב5: "כי יש בו אותו עיקרון ["אלמבדא"] שהוא נע בגללו כדי לשוב למקומו בקו ישר".

א,עב10: "וכמו שהאבר השולט, שהוא הלב, נע תמיד, והוא ראשית ["מבדא"] כל תנועה הנמצאת בגוף... כך הגלגל... נמצא שראשיתה ["מבדאהא"] הראשונית של כל תנועה הנמצאת בעולם היא תנועת הגלגל; וכל נפש שתמצא לבעל נפש בעולם, ראשיתה ["מבדאהא"] היא נפש הגלגל".

ב,ל1: "דע שיש הבדל בין 'התחלה' ["אלאַוַּל"] לבין 'ראשית' ["אלמבדא"]. הראשית מצויה במה – או עם מה – שהיא ראשית לו, אפילו אין היא קודמת לו בזמן. כמו שאומרים שהלב הוא ראשית החי, ושהיסוד הוא ראשית מה שהוא יסוד לו".

מפתח מופעים

חלק א: פתיחה6; טז; יז; לט1, 6; מו14; סט7; ע6; עב5, 7, 10, 22, 26; עג1, 60. חלק ב: הנחות25; ד1, 2, 6, 10, 12; י3; יא3; יג5; טו7; כא6; ל1, 2, 4