חלק ג, פרק לג

מתוך מורה הנבוכים
גרסה מ־09:36, 31 במאי 2021 מאת בוט (שיחה | תרומות) (יצירה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלק ג, פרק לג
התחכום במצוות בתחום המידות
1
הנזקים בהתמכרות לתאוות
עוד מכלל מטרות התורה השלמה – לזנוח את התאוות, לזלזל בהן ולמעט בהן ככל האפשר, ושלא לפנות אלא להכרחי שבהן. וידוע לך שרוב תשוקת ההמון והפקרותו אינו אלא בתאוות האכילה והשתייה ויחסי המין.
תוצאות: א) זה מה שמבטל את שלמותו האחרונה של האדם, ב) מזיק לו גם בשלמותו הראשונה, ג) ומשחית את רוב מצבי האזרחים והנהגת הבית.
הסבר: כי בשל ההליכה אחר התאווה גרידא, כמו שעושים הבורים – א) מתבטלת ההשתוקקות העיונית, ב) הגוף נשחת והאדם אובד לפני שיגיע לגיל הטבעי הראוי לו, ג) מתרבות הדאגות והיגונות, ד) ומתרבים הקנאה והשנאה והמאבק לגזול את מה שבידי הזולת.
לכל זה מביאה העובדה שהבוּר מציב לו את ההנאה בלבד כתכלית המבוקשת לשם עצמה.
מן ג'מלה' אגראץ' אלשריעה אלכאמלה איצ'א אטראח אלשהואת ואלתהאון בהא, ותקצירהא מא אמכן, ואן לא יקצד מנהא אלא [ל](א)לצ'רורי. וקד עלמת אן מעט'ם שרה אלג'מהור ותסיבהם אנמא הו פי אלנהם פי אלאכל ואלשרב ואלנכאח, והד'א הו אלמעטל לכמאל אלאנסאן אלאכ'יר, אלמוד'י לה איצ'א פי כמאלה אלאול, אלמפסד לאכת'ר חאלאת אהל אלמדן ותדביר אלמנזל, לאן בתבע מג'רד אלשהוה כמא תפעל אלג'אהליה תבטל אלתשוקאת אלנט'ריה, ויפסד אלבדן ויתלף אלאנסאן קבל מקתצ'י עמרה אלטביעי לה, ותכת'ר אלהמום ואלאנכאד, ויכת'ר אלתחאסד ואלתבאגץ' ואלתנאזע עלי אנתזאע מא ביד אלגיר, דואעי כל ד'לך כון אלג'אהל יג'על אללד'ה פקט גאיה מטלובה לד'אתהא,
2
המצוות באות לרסן את התאוות ולהטמיע מידות טובות באדם
לכן התחכם "תלטף" האלוה, יתהדר שמו, לצוותנו במצוות השוללות את התכלית הזאת, מרחיקות ממנה את המחשבה בכל אופן אפשרי, ומונעות כל מה שמוביל לתאווה ולהנאה גרידא. וזו מטרה גדולה ממטרות התורה הזאת. הלא תתבונן בלשונות התורה, כיצד ציוותה להרוג מי שמתגלה שהוא מפריז בבקשת הנאת האכילה והשתייה, והוא בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה (דברים כא,יח), וזהו שנאמר: "זוֹלֵל וְסֹבֵא" (שם,כ), ונצטווינו לסקול אותו ולמהר לאבדו בטרם יחמיר מצבו, ויהרוג רבים וישחית את מצבם של אנשים כשרים ברוב תאוותנותו.
ולד'לך תלטף אל[א]לה ג'ל אסמה פי תשריענא בשראיע תעטל הד'ה אלגאיה, ותצרף אלפכרה ענהא בכל וג'ה, ומנע מן כל מא יודי לשרה ולמג'רד לד'ה, והד'א מקצד כביר מן מקאצד הד'ה אלשריעה. אלא תתאמל נצוץ אלתורה כיף אמרת בקתל מן ט'הר מן אמרה אנה מפרט פי טלב לד'ה' אלאכל ואלשרב והו בן סורר ומורה, והו קולה זולל וסובא, ואמר ברג'מה ואלמבאדרה בקטעה קבל אן יעט'ם כ'טבה ויהלך כת'ירין ויפסד אחואל צאלחין בשדה' שרהה.
3 וכן מכלל מטרות התורה: עדינות ונינוחות, ושלא יהיה האדם קשה וגס, אלא נענה, ממושמע, נוח לשוב, נינוח.
א) ידוע לך ציוויו יתעלה: "וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם, וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד" (שם י,טז);
ב) "הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (שם כז,ט);
ג) "אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם [טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ]" (ישעיהו א,יט).
ד) ועל הנכונות להישמע למה שיש להישמע לו נאמר: "[אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ] וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ" (דברים ה,כג);
ה) ונאמר על כך על דרך המשל: "מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה" (שיר השירים א,ד).
וכד'לך מן ג'מלה' מקאצד אלשריעה אללין ואלתאתי, ואן לא יכון אלאנסאן ד'א (כ)[פ]ט'אט'ה וגלט'ה, בל מג'יב(א) מטיע(א) מניב(א) מתאתי(א), קד עלמת אמרה תע(א)לי ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד, הסכת ושמע ישראל, אם תאבו ושמעתם, וקיל פי אלאתי לקבול מא יג'ב קבולה ושמענו ועשינו, וקיל פי ד'לך עלי ג'הה' אלמת'ל משכני אחריך נרוצה.
4
המצוות מכוננות טהרת גוף וקדושת נפש והלימה ביניהם
וכן מכלל מטרות התורה: הטהרה והקדושה.
מיניות) כוונתי בכך: לפרוש מיחסי מין, להתרחק מהם ולמעט בהם ככל האפשר, כמו שאני עתיד לבאר (ג,מט). כך, כשציווה יתעלה שהאומה תתקדש לקבלת התורה ואמר: "וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר" (שמות יט,י), אמר: "אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה" (שם,טו). הרי אמר במפורש שהקדושה היא פרישות מיחסי מין.
יין) כמו כן הוא גם אמר במפורש שהימנעות משתיית יין היא קדושה, בכך שאמר על הנזיר: "קָדֹשׁ יִהְיֶה" (במדבר ו,ה).
מצוות) ולשון ספרא: "'וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים' (ויקרא יא,מד) – זו קדושת מצוות" (ראו ספרי במדבר קטו). וכשם שהתורה כינתה את קיום הציוויים האלה "קדושה" ו"טהרה", כך היא כינתה את העבירה על הציוויים האלה ואת ביצוע המעשים המגונים "טומאה", כמו שאני עתיד לבאר (ג,מז10-9).
וכד'לך מן [ג'מלה'] מקאצד אלשריעה אלטהארה ואלתקדיס, אעני בד'לך אטראח אלנכאח ואג'תנאבה ותקלילה מא אמכן כמא סאבין, למא אן אמר תע(א)לי בתקדיס אלמלה לקבול אלתורה וקאל וקדשתם היום ומחר קאל אל תגשו אשה, פקד צרח באן אלקדושה אטראח אלנכאח, כמא צרח איצ'א באן תרך שרב אלכ'מר קדושה בקולה פי אלנזיר קדוש יהיה. ונץ ספרא והתקדשתם והייתם קדושים זו קדושת מצות. וכמא סמת אלשריעה אמתת'אל הד'ה אלאואמר קדושה וטהרה כד'לך סמת אלתעדי עלי הד'ה אלאואמר וארתכאב אלקבאיח טומאה כמא סאבין.
5 אשר לניקיון הבגדים ורחיצת הגוף וניקוי הטינופים – גם הם מִמטרות התורה הזאת, אבל זאת לאחר טיהור המעשים וטיהור הלבבות מן הדעות והמידות המטמאות. ואילו להסתפק בניקיון חיצוני, ברחיצה ובטיהור הבגדים, ובו זמנית לרדוף אחר ההנאות ולשלח רסן באכילה וביחסי מין – זה מגונה לגמרי.
דוגמה א) ישעיה אמר על כך: "הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר [וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר, יַחְדָּו יָסֻפוּ נְאֻם ה']" (ישעיהו סו,יז). הוא אומר שהם מיטהרים ומתקדשים במקומות גלויים ופתוחים, ואחר כך חוטאים כשהם לבדם בחדרים ובתוך בתיהם, בשילוח רסן באכילת דברים אסורים: "הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר". וייתכן שהוא רומז באומרו "אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ" להתייחדות ביחסי מין אסורים. העולה מהדברים הוא שכלפי חוץ הם מזדככים, מנוקים ומיטהרים בפרהסיה, אך בסתר הם עם תאוותיהם והנאות גופיהם. ואין זו כוונת התורה, אלא הכוונה הראשונה היא הימנעות מתאוות והיטהרות חיצונית לאחר היטהרות פנימית.
דוגמה ב) שלמה כבר העיר על מי שמסתמך על רחיצת הגוף וטיהור הבגדים בעוד מעשיו מלוכלכים ומידותיו מגונות, ואמר: "דּוֹר טָהוֹר בְּעֵינָיו, וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ. דּוֹר מָה רָמוּ עֵינָיו, וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ" (משלי ל,יב-יג).
אמא תנט'יף אלת'יאב וגסל אלג'סם ותנקיה' אלאוסאך' פהו איצ'א מן מקאצד הד'ה אלשריעה, לכן בעד תטהיר אלאעמאל ותטהיר אלקלב מן אלארא אלמנג'סה ואלאכ'לאק אלמנג'סה. אמא אלאקתצאר עלי תנט'יף אלט'אהר באלתגסל ותטהיר אלת'יאב מע אלשרה פי אללד'את ואלתסיב פי אלמאכל ואלמנאכח פפיה גאיה' אלד'ם, קאל ישעיה פי ד'לך המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחת בתוך אוכלי בשר החזיר ו[כ](ג)ו', יקול אנהם יתטהרון ויתקדסון פי אלמואצ'ע אלמכשופה אלמבאחה, ת'ם אנהם ינפרדון פי אלכ'דור ופי דואכ'ל ביותהם במעאציהם, והו תסיבהם פי אכל אלמחרמאת החזיר והשקץ והעכבר. ולעלה ישיר בקולה אחר אחת בתוך ללאנפראד בנכאח חראם. פמחצול אלקול אן ט'ואהרהם נט'יפה משהורה' אלנקא ואלטהארה, אמא אלבואטן פהם מע שהואתהם ולד'את אג'סאמהם, ומא הכד'א קצד אלשריעה, בל אלקצד אלאול תקציר אלשהוה ותנט'יף אלט'אהר בעד תנט'יף אלבאטן. וקד נבה שלמה עלי מן יעתמד עלי גסל אלג'סם ותטהיר אלת'יאב ואלאעמאל וסכ'ה ואלאכ'לאק רדיה, פקאל דור טהור בעיניו ומצ[ו]אתו לא ר[ו]חץ דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו.
6
סיכום והקדמה לפרקים הבאים
אם תתבונן גם במטרות אלה שציינו בפרק הזה יתבררו לך טעמיהן של מצוות רבות, שטעמיהן לא היו ידועים לפני שמטרות אלה נודעו, כמו שאני עתיד לבאר בהמשך.
פאד'א תאמלת איצ'א הד'ה אלמקאצד אלתי ד'כרנא פי הד'א אלפצל תבין לך עלל שראיע כת'ירה כאנת עללהא מג'הולה קבל עלם הד'ה אלמקאצד כמא סאבין פי מא יסתאנף: