חלק ג, פרק ל

מתוך מורה הנבוכים
גרסה מ־09:36, 31 במאי 2021 מאת בוט (שיחה | תרומות) (יצירה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלק ג, פרק ל
האלילות: הבטחות הנגד של התורה
1
יצירת קשר בין הפולחן האלילי לבין השפע הכלכלי
העיקרון) אם תתבונן בדעות הקדומות המשובשות הללו יתברר לך שהדבר שהיה מפורסם אצל כל בני האדם הוא שבזכות עבודת הכוכבים תיושב הארץ והאדמות תהיינה פוריות.
הטפה) חכמיהם ונזיריהם ויראי השמים שביניהם היו מטיפים לאנשים ומלמדים אותם שעבודת האדמה, שעל ידה מתקיימת מציאות האדם, תשלם ותצליח כרצונם רק אם יעבדו את השמש ואת הכוכבים, ושאם ירגיזו אותם במריים תהיינה האדמות שוממות וחרבות. בספריהם הללו הם אמרו שכוכב צדק כעס על השממות והמדבריות ולכן נעשו חסרי מים ועצים, ושוכנים בהם רוּלים.
הוקרת החקלאים) הם רוממו מאוד את החקלאים ואת האיכרים משום שהם עוסקים ביישוב הארץ, שהוא מרצון הכוכבים והוא מה שמרצה אותם.
אד'א תאמלת תלך אלארא אלקדימה אלסקימה, יבין לך אן אלאמר אלמשהור כאן ענד אלנאס כלהם, הו, אן בעבאדה' אלכואכב תעמר אלארץ' ותכ'צב אלבלאד, וכאנוא עלמא(ו)הם ונסאכהם ואהל אלתקוי מנהם יעט'ון אלנאס ויעלמונהם אן אלפלאחה אלתי בהא קואם וג'וד אלאנסאן אנמא תתם ותג'י עלי אלאכ'תיאר באן תעבדוא אלשמס ואלכואכב, ואן אסכ'טתמוהא בעציאנכם קפרת אלבלאד וכ'רבת. קאלוא פי כתבהם תלך, אן אלמשתרי סכ'ט עלי אלברארי ואלצחארי (פ)[ו]לד'לך צארת עאדמה' אלמא עאדמה' אלאשג'אר, תאויהא אלגילאן, וכאנוא יעט'מון אלפלאחין ואלאכארין ג'דא לאשתגאלהם בעמארה' אלארץ' אלתי הי מן אראדה' אלכואכב והו רצ'אהא,
2 הוקרת הבקר) הטעם לכך שעובדי עבודה זרה היו מרוממים את השוורים והפרות הוא רק בשל תועלתם לחקלאות. עד כדי כך שהם אמרו שאסור לשחוט אותם, כי חברו בהם יחדיו כוח ונכונות להתמסר לאדם בעבודת האדמה. הם עשו זאת ונכנעו לאדם על אף כוחם, רק כדי לרצות את האלים בכך שהם עובדים אותם בעבודת האדמה.
כיוון שהדעות האלה היו מפורסמות מאוד, הם קישרו בין עבודת עבודה זרה לעבודת האדמה, כי עבודת האדמה היא דבר הכרחי לקיום האדם ורוב בעלי החיים. אותם כומרי עבודה זרה היו נואמים לבני האדם כשהתקבצו במקדשים, ומקבעים בדעתם שבזכות עבודות אלה ירדו הגשמים וינובו העצים והאדמות תהיינה פוריות ומיושבות.
ועלה' תעט'ים עובדי עבודה זרה ללבקר אנמא הו מן אג'ל נפעהא פי אלפלאחה חתי קאלוא אנה לא יג'וז ד'בחהא לאנהא ג'מעת אלקוה וחסן אלתאתי ללאנסאן פי פלאחה' אלארץ', ואנמא פעלת הד'א וד'ענת ללאנסאן מע קותהא לרצ'א אלאלהה בעבאדתהא פי פלאחה' אלארץ'. פלמא כאנת הד'ה אלארא משהורה ג'דא קידוא עבאדה' עבודה זרה באלפלאחה, לכון אלפלאחה אמר(א) צ'רורי(א) פי קואם אלאנסאן ואכת'ר אלחיואן. וכאנוא אולאיך כומרי עבודה זרה יכ'אטבון אלנאס ענד אג'תמאעהם פי אלהיאכל ויקררון פי אד'האנהם אן בהד'ה אלעבאדאת תנזל אלאמטאר ותת'מר אלאשג'אר ותכ'צב אלבלאד ותעמר.
3 התבונן במה שאמרו ב"עבודת האדמה הנבטית" בדיון על הכרם. תמצא את הלשון הזה מדברי הצַאבּים: "כל החכמים הקדומים אמרו, והנביאים ציוו וחייבו, שינגנו בכלים האלה בחגים לפני הפסלים. והם אמרו – והם דוברי האמת – שדבר זה משביע את רצון האלים, ושהם גומלים היטב למי שעושה זאת. הם הרבו בהבטחות כאלה, ובין השאר הבטיחו אריכות ימים, והגנה מפני פגעים, ומניעת מגפות, ופוריות המטעים, ושגשוג הפירות". עד כאן לשון הצאבים. (ו)תאמל מא ד'כרוה פי אלפלאחה אלנבטיה פי אלכלאם עלי אלכרם תג'ד הד'א אלנץ מן כלאם אלצאבה, קאלוא אלחכמא אלקדמא כלהם ואלאנביא קד אמרוא ופרצ'וא אן יצ'רב בהד'ה אלאלאת פי אלאעיאד ובין אידי אלאצנאם, וקאלוא והם אלצאדקון אן אלאלהה יעג'בהא ד'לך, ואנהא תכאפי פאעליה אחסן מכאפאה, ואכת'רוא פי הד'א אלפעל מן אלועד. ומן אלועד עלי ד'לך תטויל אלאעמאר ודפע אלאפאת וצרף אלעאהאת וכ'צב אלמזארע וזכאה' אלת'מאר. אלי הנא נץ כלאם אלצאבה.
4
תגובת הנגד של התורה
כיוון שהתפרסמו הדברים האלה עד שנחשבו לוודאיים, וה' יתעלה ברוב רחמיו עלינו רצה למחות את הטעות הזאת מלבותינו ולהסיר את הטורח מגופותינו על ידי ביטול אותם מעשים מייגעים שאין בהם תועלת, ונתן לנו תורה על ידי משה רבינו שהודיע לנו משמו יתעלה שאם ייעבדו הכוכבים והפסלים האלה תהיה עבודתם סיבה לכך שהגשם ייעצר והארץ תחרב כך שלא תגדל דבר, ופירות העצים ינשרו, ופגעים יבואו על המצבים ומגפות על הגופים, והחיים יהיו קצרים. אלה הם הנושאים של "דִּבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה'" וכו' (דברים כח,סט; ושם: אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב).
פלמא שהרת הד'ה אלאמור חתי ט'נת יקינא, ואראד אללה תע(א)לי רחמה לנא מחו הד'א אלגלט מן אד'האננא, ורפע אלתעב מן אג'סאמנא בתעטיל תלך אלאעמאל אלשאקה אלגיר מפידה, ושרענא עלי ידי משה רב[י]נו, אכ'ברנא ענה תע(א)לי אנה אן עבדת הד'ה אלכואכב ואלאצנאם פאן עבאדתהא סבב פי אן ינקטע אלמטר ותכ'רב אלארץ' ולא תנבת שיא, ותסקט ת'מר אלאשג'אר, ותאתי אלאפאת ללאחואל, ואלעאהאת ללאג'סאם, ותקצר אלאעמאר, והד'ה הי אגראץ' דברי הברית אשר כרת י"י ו[כ](ג)ו'.
5 תמצא את הנושא הזה חוזר ונשנה בכל התורה, כוונתי לכך שעבודת הכוכבים גוררת את עצירת הגשם וחורבן הארץ וקלקול המצבים וחוליי הגופים וקיצור החיים, ושעזיבת עבודתה והפנייה לעבודת ה' גוררות את ירידת הגשם ופוריות הארץ והצלחת המצבים ובריאות הגוף ואריכות הימים, הפך מה שהיו מטיפים עובדי עבודה זרה לאנשים כדי שיעבדוה. כי יסוד התורה הוא הסרת אותה דעה ומחיית עקבותיה, כמו שביארנו (ג,כט11-10). ואנת תג'ד הד'א אלגרץ' מתכרר(א) פי ג'מיע אלתורה, אעני אן ילזם ען עבאדה' אלכואכב ארתפאע אלמטר וכ'ראב אלארץ' ופסאד אלאחואל ואמראץ' אלג'סם וקצר אלאעמאר, וילזם ען תרך עבאדתהא ואלאקבאל עלי עבאדה' אללה נזול אלמטר וכ'צב אלארץ' וצלאח אלאחואל וצחה' אלג'סם וטול אלאעמאר, צ'ד מא כאנוא יכ'טבון בה עובדי עבודה זרה ללנאס חתי יעבדו[נ]הא, לאן אצל אלשריעה אזאלה' ד'לך אלראי ומחו את'רה כמא בינא: