הבדלים בין גרסאות בדף "תרג'יח"
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ב,כה2: "ואילו קדמות העולם לא הוכְחה, ועל כן אין ראוי לדחות את הכתובים ולפרש ["[[תאויל]]"] אותם מפני הכרעה לכיוון דעה שייתכן להכריע ["תרג'יח"] לכיוון הֶפְכָּהּ בטיעוני הכרעה שונים". | ב,כה2: "ואילו קדמות העולם לא הוכְחה, ועל כן אין ראוי לדחות את הכתובים ולפרש ["[[תאויל]]"] אותם מפני הכרעה לכיוון דעה שייתכן להכריע ["תרג'יח"] לכיוון הֶפְכָּהּ בטיעוני הכרעה שונים". | ||
| − | + | ===[[מיוחד:דפים_המקושרים_לכאן/תרג'יח|מפתח מופעים]]=== | |
'''חלק א:''' עד13–16; עו12. '''חלק ב:''' ח3; טז5; יח13; כא4, 7; כג1, 3; כה2 | '''חלק א:''' עד13–16; עו12. '''חלק ב:''' ח3; טז5; יח13; כא4, 7; כג1, 3; כה2 | ||
[[קטגוריה:מונחי ראיות ודיון]] | [[קטגוריה:מונחי ראיות ודיון]] | ||
[[קטגוריה:מונחי תרגום]] | [[קטגוריה:מונחי תרגום]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:34, 24 ביוני 2019
תַרְגִ'יח – 'הכרעה', 'העדפה'. משמעותו הראשונית של המונח הזה היא 'נטיית כף המאזניים לצד אחד'. בהקשר פילוסופי, הכוונה היא לשימוש בשיקול דעת לשם הכרעה לטובת דעה אחת על פני דעה אחרת. בהעדר הוכחה (בֻּרְהַאן) הקובעת שאחת מן הדעות נכונה בהחלט, אי אפשר לדעת בוודאות איזו מהן נכונה, אבל ניתן לנטות לצד אחת מהן על פי שיקול הדעת. כך למשל עושה הרמב"ם, כשהוא מכריע (תַרְגִ'יח) מכמה טעמים לטובת הדעה בדבר חידוש העולם ונגד הדעה שהוא קדמון.
דוגמאות ומפתח מופעים:
ב,טז5: "לאחר שאבאר שמה שאנו מצדדים בו אפשרי, אחל להביא גם הכרעות לטובתה ["אכ'ד' תרג'יחה"] על פני זולתה, כלומר לטובת טענת החידוש על פני טענת הקדמות, בראיות עיוניות".
ב,כה2: "ואילו קדמות העולם לא הוכְחה, ועל כן אין ראוי לדחות את הכתובים ולפרש ["תאויל"] אותם מפני הכרעה לכיוון דעה שייתכן להכריע ["תרג'יח"] לכיוון הֶפְכָּהּ בטיעוני הכרעה שונים".
מפתח מופעים
חלק א: עד13–16; עו12. חלק ב: ח3; טז5; יח13; כא4, 7; כג1, 3; כה2
