189
עריכות
שינויים
עדכון
{{שם פרק|חלק א, פרק מב}}
{{כותרת|המונחים חיים ומוות}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי משמעויות לחיים}}
{{קו}}"{{עברית|חי}}"{{קו}}{{אינדקס|א)}} הוא שמו של הגדל ובעל תחושה: "{{עברית|כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי}}" {{הפניה|(בראשית ט,ג)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} והוא שמה של ההחלמה ממחלה קשה מאוד: "{{עברית|וַיְחִי מֵחָלְיוֹ}}" {{הפניה|(ישעיה לח,ט)}}, "[וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם] {{עברית|בַּמַּחֲנֶה עַד חֲיוֹתָם}}" {{הפניה|(יהושע ה,ח)}}, וכן "{{עברית|בָּשָׂר חַי}}" {{הפניה|(ויקרא יג,י)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|חי}}
{{קו}}אסם אלנאמי אלחסאס {{עברית|כל רמש אשר הוא חי}}.{{קו}}והו אסם אלברו מן אלמרץ' אלשדיד ג'דא {{עברית|ויחי מחליו, במחנה עד חיותם}}, וכד'לך {{עברית|בשר חי}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי משמעויות למוות}}
{{קו}}וכן "{{עברית|מות}}" הוא{{קו}}{{אינדקס|א)}} שמו של המוות, {{אינדקס|ב)}} ושמה של המחלה הקשה: "{{עברית|וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא הָיָה לְאָבֶן}}" {{הפניה|(שמואל־א כה,לז)}}, והכוונה לקושי מחלתו. ולכן ביאר ב{{עברית|בן הצרפית}}: "{{עברית|וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה}}" {{הפניה|(מלכים־א יז,יז)}}, כי אילו אמר "{{עברית|וימת}}" יכול היה הדבר להתפרש שהוא מחלה קשה הקרובה למות, כמו {{עברית|נבל}} כששמע את הבשורה. ובאמת אחד מהאנדלוסים אמר שנשימתו פסקה עד שלא יכול היה לנשום כלל, כמו שקורה לחלק מהלוקים בשבץ ובהיחנקות הרחם עד שאין יודעים אם הוא מת או חי, והספק הזה נמשך יום ויומיים.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך {{עברית|מות}}{{קו}}אסם אלמות{{קו}}ואסם אלמרץ' אלשדיד {{עברית|וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן}} יעני שדה' מרצ'ה. ולד'לך בין פי {{עברית|בן הצרפית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה}}, לאנה לו קאל {{עברית|וימת}} לכאן יחתמל אן יכון מרצ'א שדידא קארב אלמות מת'ל {{עברית|נבל}} ענד סמאעה אלכ'בר, וקד קאל בעץ' אלאנדלסיין אנה תעטל נפסה חתי לם ידרך לה נפס אצלא כמא יעתרי{{קו}}בעץ' אלמסכותין ופי אכ'תנאק אלרחם חתי לא יעלם הל הו מית או חי וידום הד'א אלשך אליום ואליומין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות ג: חיים = דעות נכונות, ומוות = דעות מוטעות}}
{{קו}}
{{אינדקס|ג)}} כמו כן נפוץ השימוש במונח הזה במשמעות של קניית החכמה: "[נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה] {{עברית|וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ}}" {{הפניה|(משלי ג,כב)}}, "[הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא...] {{עברית|כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים}}" {{הפניה|(שם ח,לה)}}, "[בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ... בְּנִי לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה...] {{עברית|חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם}}" {{הפניה|(שם ד,כב)}}, וזה נפוץ. בהתאם לכך קרא לדעות הנכונות "{{עברית|חיים}}" ולדעות הרעות "{{עברית|מות}}". אמר יתעלה: "{{עברית|רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב}} {{עברית|[}}וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע]" {{הפניה|(דברים ל,טו)}}. הרי אמר במפורש שה{{עברית|טוב}} הוא ה{{עברית|חיים}} וה{{עברית|רע}} הוא {{עברית|מות}}, וביאר אותם {{הפניה|(בפסוקים שלאחר מכן)}}. וכך אני מפרש {{מונח|תאויל}} בדבריו יתעלה "{{עברית|לְמַעַן תִּחְיוּן}}" {{הפניה|(שם ה,ל)}}, כעין מה שנאמר בפירוש המקובל באשר לדבריו "{{עברית|לְמַעַן יִיטַב לָךְ}} {{עברית|[}}וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים]" {{הפניה|(שם כב,ז}}{{הפניה|)}}. וכיוון שההשאָלה הזו מפורסמת אמרו (חז"ל): "{{עברית|צדיקים אפילו במיתתן קרואים חיים, ורשעים אפילו בחייהם קרואים מתים}}" {{הפניה|(בבלי ברכות יח,א-ב; קהלת רבה ט)}}. דע זאת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד כת'ר איצ'א אסתעמאל הד'א אלאסם פי מעני אקתנא אלעלם {{עברית|ויהיו חיים לנפשך, כי מוצאי מצא חיים, חיים הם למוצאיהם}}, והד'א כת'יר. ובחסב הד'א סמי אלארא אלצחיחה {{עברית|חיים}} ואלארא אלפאסדה {{עברית|מות}}, קאל תעאלי {{עברית|ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וכו'}}, פקד צרח באן אל{{עברית|טוב}} הו {{עברית|חיים}}, ואל{{עברית|רע}} הו {{עברית|מות}} ובינהמא. והכד'א אתאול פי קולה תעלי {{עברית|למען תחיון}}, נחו מא ג'א אלתפסיר אלמרוי פי קולה {{עברית|למען ייטב לך וכו'}}. ולשהרה' הד'ה אלאסתעארה פי אללגה קאלוא {{עברית|צדיקים אפילו במיתתן קרואים חיים ורשעים אפילו בחייהם קרואים מתים}}. פאעלם הד'א:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|המונחים חיים ומוות}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי משמעויות לחיים}}
{{קו}}"{{עברית|חי}}"{{קו}}{{אינדקס|א)}} הוא שמו של הגדל ובעל תחושה: "{{עברית|כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי}}" {{הפניה|(בראשית ט,ג)}}.{{קו}}{{אינדקס|ב)}} והוא שמה של ההחלמה ממחלה קשה מאוד: "{{עברית|וַיְחִי מֵחָלְיוֹ}}" {{הפניה|(ישעיה לח,ט)}}, "[וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם] {{עברית|בַּמַּחֲנֶה עַד חֲיוֹתָם}}" {{הפניה|(יהושע ה,ח)}}, וכן "{{עברית|בָּשָׂר חַי}}" {{הפניה|(ויקרא יג,י)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|חי}}
{{קו}}אסם אלנאמי אלחסאס {{עברית|כל רמש אשר הוא חי}}.{{קו}}והו אסם אלברו מן אלמרץ' אלשדיד ג'דא {{עברית|ויחי מחליו, במחנה עד חיותם}}, וכד'לך {{עברית|בשר חי}},</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שתי משמעויות למוות}}
{{קו}}וכן "{{עברית|מות}}" הוא{{קו}}{{אינדקס|א)}} שמו של המוות, {{אינדקס|ב)}} ושמה של המחלה הקשה: "{{עברית|וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא הָיָה לְאָבֶן}}" {{הפניה|(שמואל־א כה,לז)}}, והכוונה לקושי מחלתו. ולכן ביאר ב{{עברית|בן הצרפית}}: "{{עברית|וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה}}" {{הפניה|(מלכים־א יז,יז)}}, כי אילו אמר "{{עברית|וימת}}" יכול היה הדבר להתפרש שהוא מחלה קשה הקרובה למות, כמו {{עברית|נבל}} כששמע את הבשורה. ובאמת אחד מהאנדלוסים אמר שנשימתו פסקה עד שלא יכול היה לנשום כלל, כמו שקורה לחלק מהלוקים בשבץ ובהיחנקות הרחם עד שאין יודעים אם הוא מת או חי, והספק הזה נמשך יום ויומיים.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וכד'לך {{עברית|מות}}{{קו}}אסם אלמות{{קו}}ואסם אלמרץ' אלשדיד {{עברית|וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן}} יעני שדה' מרצ'ה. ולד'לך בין פי {{עברית|בן הצרפית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה}}, לאנה לו קאל {{עברית|וימת}} לכאן יחתמל אן יכון מרצ'א שדידא קארב אלמות מת'ל {{עברית|נבל}} ענד סמאעה אלכ'בר, וקד קאל בעץ' אלאנדלסיין אנה תעטל נפסה חתי לם ידרך לה נפס אצלא כמא יעתרי{{קו}}בעץ' אלמסכותין ופי אכ'תנאק אלרחם חתי לא יעלם הל הו מית או חי וידום הד'א אלשך אליום ואליומין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות ג: חיים = דעות נכונות, ומוות = דעות מוטעות}}
{{קו}}
{{אינדקס|ג)}} כמו כן נפוץ השימוש במונח הזה במשמעות של קניית החכמה: "[נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה] {{עברית|וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ}}" {{הפניה|(משלי ג,כב)}}, "[הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא...] {{עברית|כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים}}" {{הפניה|(שם ח,לה)}}, "[בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ... בְּנִי לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה...] {{עברית|חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם}}" {{הפניה|(שם ד,כב)}}, וזה נפוץ. בהתאם לכך קרא לדעות הנכונות "{{עברית|חיים}}" ולדעות הרעות "{{עברית|מות}}". אמר יתעלה: "{{עברית|רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב}} {{עברית|[}}וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע]" {{הפניה|(דברים ל,טו)}}. הרי אמר במפורש שה{{עברית|טוב}} הוא ה{{עברית|חיים}} וה{{עברית|רע}} הוא {{עברית|מות}}, וביאר אותם {{הפניה|(בפסוקים שלאחר מכן)}}. וכך אני מפרש {{מונח|תאויל}} בדבריו יתעלה "{{עברית|לְמַעַן תִּחְיוּן}}" {{הפניה|(שם ה,ל)}}, כעין מה שנאמר בפירוש המקובל באשר לדבריו "{{עברית|לְמַעַן יִיטַב לָךְ}} {{עברית|[}}וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים]" {{הפניה|(שם כב,ז}}{{הפניה|)}}. וכיוון שההשאָלה הזו מפורסמת אמרו (חז"ל): "{{עברית|צדיקים אפילו במיתתן קרואים חיים, ורשעים אפילו בחייהם קרואים מתים}}" {{הפניה|(בבלי ברכות יח,א-ב; קהלת רבה ט)}}. דע זאת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד כת'ר איצ'א אסתעמאל הד'א אלאסם פי מעני אקתנא אלעלם {{עברית|ויהיו חיים לנפשך, כי מוצאי מצא חיים, חיים הם למוצאיהם}}, והד'א כת'יר. ובחסב הד'א סמי אלארא אלצחיחה {{עברית|חיים}} ואלארא אלפאסדה {{עברית|מות}}, קאל תעאלי {{עברית|ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וכו'}}, פקד צרח באן אל{{עברית|טוב}} הו {{עברית|חיים}}, ואל{{עברית|רע}} הו {{עברית|מות}} ובינהמא. והכד'א אתאול פי קולה תעלי {{עברית|למען תחיון}}, נחו מא ג'א אלתפסיר אלמרוי פי קולה {{עברית|למען ייטב לך וכו'}}. ולשהרה' הד'ה אלאסתעארה פי אללגה קאלוא {{עברית|צדיקים אפילו במיתתן קרואים חיים ורשעים אפילו בחייהם קרואים מתים}}. פאעלם הד'א:</td>
</tr>
</table>
