189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ב, פרק כח}}
{{כותרת|ראיות מן המקרא שהעולם נצחי}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המחשבה השגויה ששלמה המלך האמין בקדמות העולם}}
{{קו}}רבים מאנשי דתנו חשבו ש{{עברית|שלמה}} עליו השלום האמין בקדמות העולם. וזה פלא: איך אפשר לדמיין שאדם מאנשי תורת {{עברית|משה רבינו}} יאמין בקדמות? ואם ידמה מישהו בלבו שזו סטייה מצדו מעיקרי הדת, חס ושלום – איך קיבלו זאת ממנו כל הנביאים וה{{עברית|חכמים}} ולא תקפו אותו על כך ולא גינוהו לאחר מותו כמו שהתחייב על "{{עברית|נָשִׁים נָכְרִיּוֹת}}" {{הפניה|(מלכים-א יא,א)}} וזולתן?</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}כת'יר מן אהל שריעתנא ט'נוא אן {{עברית|שלמה}} עליה אלסלאם יעתקד אלקדם. והד'א עג'ב, כיף יתכ'ייל אן אנסאנא יכון מן אהל שריעה' {{עברית|משה רבינו}} יעתקד אלקדם. פאן תוהם שכ'ץ אן ד'לך נשוז מנה ועיאד'א באללה ען ארא אלשריעה, פכיף קבל ד'לך מנה כאפה' אלאנביא ואל{{עברית|חכמים}} ולא נאזעוה פי ד'לך ולא ד'מוה בעד מותה כמא וג'ב פי {{עברית|נשים נכריות}} וגירהן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">מה שהביא למחשבת השווא הזאת לגביו הוא דברי ה{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}}: "{{עברית|בקשו לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו נוטים לדברי מינים}}" {{הפניה|(ויקרא רבה כח,א ועוד)}}. וכן הוא הדבר בלי ספק, כוונתי שבפשט ("חיצוניות") הספר הזה יש דברים הנוטים לדעות זרות {{מונח|גריב}} לדעות התורה, הזקוקים לפרשנות {{מונח|תאויל}}. אך הקדמות אינה בכללם, ואין לו פסוק המורה עליה, ואין בו בשום אופן פסוק מפורש על קיומו של העולם מאז ומקדם. אך יש לו פסוקים המורים על קיומו לעד, וזה נכון. כאשר ראו פסוקים המורים על קיומו לעד, חשבו שהוא מאמין שאין הוא מחודש – ואין הדבר כן.</td>
<td class="ar">ואנמא דעא אלי תוהם הד'א עליה, קול אל{{עברית|חכמים ז"ל בקשו לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו נוטים לדברי מינים}}, וכד'לך הו אלאמר בלא שך, אעני אן פי ט'אהר ד'לך אלכתאב אמור תנחו נחו ארא גריבה ען ארא אלשריעה תחתאג' אלי תאויל, וליס אלקדם מן ג'מלתהא, ולא לה נץ ידל עליה, ולא יוג'ד לה בוג'ה נץ ג'לי פי אזליה' אלעאלם, ואנמא לה נצוץ תדל עלי תאבידה וד'לך צחיח, פלמא ראוא נצוצא תדל עלי אבדיתה ט'נוא אנה יעתקד אנה גיר מחדת', וליס אלאמר כד'לך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הדגמת השגיאה וההבנה הנכונה: עולם חדש ונצחי}}
{{קו}}
{{אינדקס|כשל הפרשנות)}} לשונו על הקיום לעד הוא דבריו: "{{עברית|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת}}" {{הפניה|(קהלת א,ד)}}. עד כדי כך שמי שלא הרגיש בנקודה הזאת נאלץ לומר: "בפרק הזמן שהוקצב לה". וכן הם אומרים על דבריו יתעלה "{{עברית|עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ}} [זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ]" {{הפניה|(בראשית ח,כב)}}, שהוא למשך שנותיה שנגזרו לה.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה ניצחת לרמב"ם)}} מי ייתן וידעתי מה יאמרו על דברי {{עברית|דוד}}: "{{עברית|יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד}}" {{הפניה|(תהילים קד,ה)}}! ואם גם דבריו "{{עברית|עוֹלָם וָעֶד}}" אינם מצביעים על קיום לעד, כי אז גם לאלוה יש משך זמן מסוים, כי הכתוב אמר על נצחיותו יתעלה "{{עברית|ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד}}" {{הפניה|(שמות טו,יח ועוד)}}. מה שאתה יודע הוא, ש"{{עברית|עולם}}" אינו מצביע על נצחיות אלא כאשר מצטרף אליו "{{עברית|עד}}": אם לאחריו, כדבריו "{{עברית|עולם ועד}}", או לפניו, כדבריו "{{עברית|עד עולם}}". אם כן דברי {{עברית|שלמה}} "{{עברית|לְעוֹלָם עֹמָדֶת}}" הם למטה מדברי {{עברית|דוד}} "{{עברית|בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד}}".</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא נצה פי אלתאביד פקולה {{עברית|והארץ לעולם עומדת}}, חתי אלתג'א מן לם ישער בהד'ה אלנכתה אן יקול אלמדה אלמקדרה להא. וכד'לך יקולון פי קולה תעלי {{עברית|עוד כל ימי הארץ}} אנה טול עמרהא אלמקדר להא. פיא לית שערי מא יקאל פי קול {{עברית|דוד יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד}}, פאן כאן קולה איצ'א {{עברית|עולם ועד}} לא יעטי אלתאביד פאלאלאה אד'א' לה מדה' מא, לאן אלנץ פי תאבידה תעלי {{עברית|י"י ימלוך לעולם ועד}}. ואלד'י תעלמה, אן {{עברית|עולם}} לא יעטי אלתאביד אלא מתי אקתרן בה {{עברית|עד}}, אמא בעדה מת'ל קולה {{עברית|עולם ועד}}, או קבלה מת'ל קולה {{עברית|עד עולם}}. פאד'א' קול {{עברית|שלמה לעולם עומדת}} דון קול {{עברית|דוד בל תמוט עולם ועד}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|עולם מחודש וחוקי נצח}}
{{קו}}
{{עברית|דוד}} עליו השלום כבר ביאר והבהיר את קיומם של השמים לעד והתמדת חוקיהם וכל מה שבהם במצב שלא ישתנה, ואמר: "{{עברית|הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם [}}הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָו. הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'] {{עברית|כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ. וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר}}" {{הפניה|(תהילים קמח,א-ו)}}. כוונתו שהחוקים האלה שחקק לא ישתנו לעולם. כי ה"{{עברית|חוק}}" הזה הוא רמז ל{{עברית|חֻקות שמים וארץ}} שנזכרו קודם לכן, אלא שביאר שהם נבראים, ואמר: "{{עברית|כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ}}".</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד ביין {{עברית|דוד}} ע"אס ואוצ'ח אבדיה' אלסמא ודואם רסומהא וכל מא פיהא עלי חאל לא תתגיר, וקאל {{עברית|הללו את י"י מן השמים וכו' כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור}}, יעני אן הד'ה אלרסום אלתי רסמהא לא תתגייר אבדא, לאן הד'א אל{{עברית|חוק}} אשארה אלי {{עברית|חקות שמים וארץ}} אלמתקדם ד'כרהא, לכנה בין אנהא מכ'לוקה וקאל {{עברית|כי הוא צוה ונבראו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">ו{{עברית|ירמיה}} עליו השלום אמר: "{{עברית|בּוֹרֵא}} {{עברית|שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה [}}רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ.] {{עברית|אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם ה' גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי}} [לְפָנַי כָּל הַיָּמִים]" {{הפניה|(ירמיהו לא,לד-לה; ושם: נֹתֵן שֶׁמֶשׁ)}}. הרי שגם הוא אמר במפורש שאף על פי שהם, כלומר החוקים האלה, נבראים, הרי הם לא ימושו. אם כן כשחוקרים אחר העניין מגלים אותו (גם) מחוץ לדברי {{עברית|שלמה}}.</td>
<td class="ar">וקאל {{עברית|ירמיה}} ע"אס {{עברית|בורא}} {{עברית|שמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה וכו' אם ימושו החקים האלה מלפני נאם י"י גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי}}, פקד צרח איצ'א הד'א באנהא ואן כאנת מכ'לוקה אעני הד'ה אלרסום פאנהא לא תמוש. ואד'א תתבע הד'א וג'ד פי גיר כלאם {{עברית|שלמה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">גם {{עברית|שלמה}} ציין שמעשי האלוה האלה, כלומר העולם ומה שבו,{{קו}}{{אינדקס|קביעות)}} יציבים בטבעם לנצח אף על פי שהם נוצרו. הוא אמר: "{{עברית|כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים – הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם; עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ}}" {{הפניה|(קהלת ג,יד)}}. הרי שהודיע ב{{עברית|פסוק}} הזה שהעולם נוצר על ידי האלוה ושהוא קיים לעד.{{קו}}{{אינדקס|שלמות)}} הוא גם נתן טעם לקיומו לעד, והם דבריו: "{{עברית|עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ}}"; הרי זה טעם לכך שהוא "{{עברית|יִהְיֶה לְעוֹלָם}}". כאילו הוא אומר שהדבר המשתנה – אינו משתנה אלא בשל חסרון שיש בו, כדי שיושלם, או תוספת שיש בו שאין בה צורך, כדי שהתוספת הזאת תחסר. אך מעשי האלוה, מכיוון שהם בתכלית השלמות ולא ייתכן לא תוספת עליהם ולא חסרון מהם – הרי שהם יישארו יציבים כפי שהם בהכרח, כי לא ייתכן קיומו של מניע לשינויָם.{{קו}}{{אינדקס|סדירות)}} הוא כאילו נתן גם תכלית מסוימת למה שנמצא, או התנצל על מה שמשתנה, בסוף ה{{עברית|פסוק}}, בדבריו: "{{עברית|וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו}}" {{הפניה|(שם)}}, וכוונתו לחידוש הנסים. בדבריו לאחר מכן: "{{עברית|מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה}} {{עברית|[}}וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה] {{עברית|וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף}}" {{הפניה|(שם,טו; ושם: מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא)}} הוא אומר שהוא יתעלה רוצה שהמציאות תמשיך ושמרכיביה יבואו זה אחר זה.</td>
<td class="ar">וקד ד'כר איצ'א {{עברית|שלמה}} אן הד'ה אעמאל אלאלאה אעני אלעאלם ומא פיה ת'אבתה עלי טביעתהא ללאבד ואן כאנת מצנועה, קאל {{עברית|כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע}}, פקד אכ'בר פי הד'א אל באן אלעאלם מן צנע אלאלאה ואנה אבדי, ואעטא אלעלה איצ'א פי אבדיתה והו קולה {{עברית|עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע}}, פאן הד'א עלה לכונה {{עברית|יהיה לעולם}}, כאנה יקול אן אלשי אלד'י יגיר אנמא יגיר מן אג'ל נקץ פיה פיתמם, או זיאדה פיה לא חאג'ה אליהא פתחד'ף תלך אלזיאדה, אמא אפעאל אלאלאה אד' והי פי גאיה' אלכמאל ולא ימכן אלזיאדה פיהא ולא אלנקצאן מנהא פהי תת'בת עלי מא הי עליה צ'רורה, אד' לא ימכן דאעי לתגיירהא, וכאנה איצ'א אעטי גאיה מא פי מא וג'ד, או אעתד'ר עמא יתגייר פי תמאם אל{{עברית|פסוק}} פי קולה {{עברית|והאלהים עשה שייראו מלפניו}}, יעני חדות' אלמעג'זאת. וקולה בעד ד'לך {{עברית|מה שהיה הוא שיהיה וכו' והאלהים}} {{עברית|יבקש את נרדף}}, יקול אנה יריד תעלי אסתמראר אלוג'וד ותתאבע בעצ'ה לבעץ'.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שלמות היצירה נובעת מחכמה אלוהית}}
{{קו}}אשר למה שהזכיר לגבי שלמות מעשי האלוה, ושאין שום אפשרות לתוספת עליהם ולא לחסרון מהם – כבר ציין זאת במפורש אדון החכמים, ואמר: "{{עברית|הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ}}" {{הפניה|(דברים לב,ד).}} כוונתו שכל מעשיו, כלומר ברואיו, הם בתכלית השלמות ואין מעורב בהם שום חסרון, ואין בהם עודף ולא דבר שאין בו צורך. וכן כל מה שנגזר לברואים האלה ומהם – כולו צדק גמור ונובע מגזירת משפטו, כמו שיתבאר בחלק מפרקי חיבור זה {{הפניה|(בפרקים הדנים בהשגחה, כגון: ג:יב,יז,כד,כה,נג)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא הד'א אלד'י ד'כרה מן כמאל אפעאל אלאלאה ואנהא לא וג'ה אמכאן ללזיאדה עליהא ולא ללנקצאן מנהא פקד צרח בה סייד אלעאלמין וקאל {{עברית|הצור תמים פעלו}}, יעני אן אפעאלה כלהא אעני מכ'לוקאתה עלי גאיה' אלכמאל לא ישובהא נקץ אצלא, ולא פיהא פצ'לא ולא שי גיר מחתאג' אליה, וכד'לך כל מא ינקצ'י פי תלך אלמכ'לוקאת וענהא כלה עדל מחץ' ותאבע למקתצ'א חכמה, כמא סיבין פי בעץ' פצול הד'ה אלמקאלה:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|ראיות מן המקרא שהעולם נצחי}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המחשבה השגויה ששלמה המלך האמין בקדמות העולם}}
{{קו}}רבים מאנשי דתנו חשבו ש{{עברית|שלמה}} עליו השלום האמין בקדמות העולם. וזה פלא: איך אפשר לדמיין שאדם מאנשי תורת {{עברית|משה רבינו}} יאמין בקדמות? ואם ידמה מישהו בלבו שזו סטייה מצדו מעיקרי הדת, חס ושלום – איך קיבלו זאת ממנו כל הנביאים וה{{עברית|חכמים}} ולא תקפו אותו על כך ולא גינוהו לאחר מותו כמו שהתחייב על "{{עברית|נָשִׁים נָכְרִיּוֹת}}" {{הפניה|(מלכים-א יא,א)}} וזולתן?</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}כת'יר מן אהל שריעתנא ט'נוא אן {{עברית|שלמה}} עליה אלסלאם יעתקד אלקדם. והד'א עג'ב, כיף יתכ'ייל אן אנסאנא יכון מן אהל שריעה' {{עברית|משה רבינו}} יעתקד אלקדם. פאן תוהם שכ'ץ אן ד'לך נשוז מנה ועיאד'א באללה ען ארא אלשריעה, פכיף קבל ד'לך מנה כאפה' אלאנביא ואל{{עברית|חכמים}} ולא נאזעוה פי ד'לך ולא ד'מוה בעד מותה כמא וג'ב פי {{עברית|נשים נכריות}} וגירהן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">מה שהביא למחשבת השווא הזאת לגביו הוא דברי ה{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}}: "{{עברית|בקשו לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו נוטים לדברי מינים}}" {{הפניה|(ויקרא רבה כח,א ועוד)}}. וכן הוא הדבר בלי ספק, כוונתי שבפשט ("חיצוניות") הספר הזה יש דברים הנוטים לדעות זרות {{מונח|גריב}} לדעות התורה, הזקוקים לפרשנות {{מונח|תאויל}}. אך הקדמות אינה בכללם, ואין לו פסוק המורה עליה, ואין בו בשום אופן פסוק מפורש על קיומו של העולם מאז ומקדם. אך יש לו פסוקים המורים על קיומו לעד, וזה נכון. כאשר ראו פסוקים המורים על קיומו לעד, חשבו שהוא מאמין שאין הוא מחודש – ואין הדבר כן.</td>
<td class="ar">ואנמא דעא אלי תוהם הד'א עליה, קול אל{{עברית|חכמים ז"ל בקשו לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו נוטים לדברי מינים}}, וכד'לך הו אלאמר בלא שך, אעני אן פי ט'אהר ד'לך אלכתאב אמור תנחו נחו ארא גריבה ען ארא אלשריעה תחתאג' אלי תאויל, וליס אלקדם מן ג'מלתהא, ולא לה נץ ידל עליה, ולא יוג'ד לה בוג'ה נץ ג'לי פי אזליה' אלעאלם, ואנמא לה נצוץ תדל עלי תאבידה וד'לך צחיח, פלמא ראוא נצוצא תדל עלי אבדיתה ט'נוא אנה יעתקד אנה גיר מחדת', וליס אלאמר כד'לך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הדגמת השגיאה וההבנה הנכונה: עולם חדש ונצחי}}
{{קו}}
{{אינדקס|כשל הפרשנות)}} לשונו על הקיום לעד הוא דבריו: "{{עברית|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת}}" {{הפניה|(קהלת א,ד)}}. עד כדי כך שמי שלא הרגיש בנקודה הזאת נאלץ לומר: "בפרק הזמן שהוקצב לה". וכן הם אומרים על דבריו יתעלה "{{עברית|עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ}} [זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ]" {{הפניה|(בראשית ח,כב)}}, שהוא למשך שנותיה שנגזרו לה.{{קו}}{{אינדקס|דוגמה ניצחת לרמב"ם)}} מי ייתן וידעתי מה יאמרו על דברי {{עברית|דוד}}: "{{עברית|יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד}}" {{הפניה|(תהילים קד,ה)}}! ואם גם דבריו "{{עברית|עוֹלָם וָעֶד}}" אינם מצביעים על קיום לעד, כי אז גם לאלוה יש משך זמן מסוים, כי הכתוב אמר על נצחיותו יתעלה "{{עברית|ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד}}" {{הפניה|(שמות טו,יח ועוד)}}. מה שאתה יודע הוא, ש"{{עברית|עולם}}" אינו מצביע על נצחיות אלא כאשר מצטרף אליו "{{עברית|עד}}": אם לאחריו, כדבריו "{{עברית|עולם ועד}}", או לפניו, כדבריו "{{עברית|עד עולם}}". אם כן דברי {{עברית|שלמה}} "{{עברית|לְעוֹלָם עֹמָדֶת}}" הם למטה מדברי {{עברית|דוד}} "{{עברית|בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד}}".</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא נצה פי אלתאביד פקולה {{עברית|והארץ לעולם עומדת}}, חתי אלתג'א מן לם ישער בהד'ה אלנכתה אן יקול אלמדה אלמקדרה להא. וכד'לך יקולון פי קולה תעלי {{עברית|עוד כל ימי הארץ}} אנה טול עמרהא אלמקדר להא. פיא לית שערי מא יקאל פי קול {{עברית|דוד יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד}}, פאן כאן קולה איצ'א {{עברית|עולם ועד}} לא יעטי אלתאביד פאלאלאה אד'א' לה מדה' מא, לאן אלנץ פי תאבידה תעלי {{עברית|י"י ימלוך לעולם ועד}}. ואלד'י תעלמה, אן {{עברית|עולם}} לא יעטי אלתאביד אלא מתי אקתרן בה {{עברית|עד}}, אמא בעדה מת'ל קולה {{עברית|עולם ועד}}, או קבלה מת'ל קולה {{עברית|עד עולם}}. פאד'א' קול {{עברית|שלמה לעולם עומדת}} דון קול {{עברית|דוד בל תמוט עולם ועד}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|עולם מחודש וחוקי נצח}}
{{קו}}
{{עברית|דוד}} עליו השלום כבר ביאר והבהיר את קיומם של השמים לעד והתמדת חוקיהם וכל מה שבהם במצב שלא ישתנה, ואמר: "{{עברית|הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם [}}הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָו. הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'] {{עברית|כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ. וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר}}" {{הפניה|(תהילים קמח,א-ו)}}. כוונתו שהחוקים האלה שחקק לא ישתנו לעולם. כי ה"{{עברית|חוק}}" הזה הוא רמז ל{{עברית|חֻקות שמים וארץ}} שנזכרו קודם לכן, אלא שביאר שהם נבראים, ואמר: "{{עברית|כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ}}".</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד ביין {{עברית|דוד}} ע"אס ואוצ'ח אבדיה' אלסמא ודואם רסומהא וכל מא פיהא עלי חאל לא תתגיר, וקאל {{עברית|הללו את י"י מן השמים וכו' כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור}}, יעני אן הד'ה אלרסום אלתי רסמהא לא תתגייר אבדא, לאן הד'א אל{{עברית|חוק}} אשארה אלי {{עברית|חקות שמים וארץ}} אלמתקדם ד'כרהא, לכנה בין אנהא מכ'לוקה וקאל {{עברית|כי הוא צוה ונבראו}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">ו{{עברית|ירמיה}} עליו השלום אמר: "{{עברית|בּוֹרֵא}} {{עברית|שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה [}}רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ.] {{עברית|אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם ה' גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי}} [לְפָנַי כָּל הַיָּמִים]" {{הפניה|(ירמיהו לא,לד-לה; ושם: נֹתֵן שֶׁמֶשׁ)}}. הרי שגם הוא אמר במפורש שאף על פי שהם, כלומר החוקים האלה, נבראים, הרי הם לא ימושו. אם כן כשחוקרים אחר העניין מגלים אותו (גם) מחוץ לדברי {{עברית|שלמה}}.</td>
<td class="ar">וקאל {{עברית|ירמיה}} ע"אס {{עברית|בורא}} {{עברית|שמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה וכו' אם ימושו החקים האלה מלפני נאם י"י גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי}}, פקד צרח איצ'א הד'א באנהא ואן כאנת מכ'לוקה אעני הד'ה אלרסום פאנהא לא תמוש. ואד'א תתבע הד'א וג'ד פי גיר כלאם {{עברית|שלמה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">גם {{עברית|שלמה}} ציין שמעשי האלוה האלה, כלומר העולם ומה שבו,{{קו}}{{אינדקס|קביעות)}} יציבים בטבעם לנצח אף על פי שהם נוצרו. הוא אמר: "{{עברית|כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים – הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם; עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ}}" {{הפניה|(קהלת ג,יד)}}. הרי שהודיע ב{{עברית|פסוק}} הזה שהעולם נוצר על ידי האלוה ושהוא קיים לעד.{{קו}}{{אינדקס|שלמות)}} הוא גם נתן טעם לקיומו לעד, והם דבריו: "{{עברית|עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ}}"; הרי זה טעם לכך שהוא "{{עברית|יִהְיֶה לְעוֹלָם}}". כאילו הוא אומר שהדבר המשתנה – אינו משתנה אלא בשל חסרון שיש בו, כדי שיושלם, או תוספת שיש בו שאין בה צורך, כדי שהתוספת הזאת תחסר. אך מעשי האלוה, מכיוון שהם בתכלית השלמות ולא ייתכן לא תוספת עליהם ולא חסרון מהם – הרי שהם יישארו יציבים כפי שהם בהכרח, כי לא ייתכן קיומו של מניע לשינויָם.{{קו}}{{אינדקס|סדירות)}} הוא כאילו נתן גם תכלית מסוימת למה שנמצא, או התנצל על מה שמשתנה, בסוף ה{{עברית|פסוק}}, בדבריו: "{{עברית|וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו}}" {{הפניה|(שם)}}, וכוונתו לחידוש הנסים. בדבריו לאחר מכן: "{{עברית|מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה}} {{עברית|[}}וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה] {{עברית|וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף}}" {{הפניה|(שם,טו; ושם: מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא)}} הוא אומר שהוא יתעלה רוצה שהמציאות תמשיך ושמרכיביה יבואו זה אחר זה.</td>
<td class="ar">וקד ד'כר איצ'א {{עברית|שלמה}} אן הד'ה אעמאל אלאלאה אעני אלעאלם ומא פיה ת'אבתה עלי טביעתהא ללאבד ואן כאנת מצנועה, קאל {{עברית|כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע}}, פקד אכ'בר פי הד'א אל באן אלעאלם מן צנע אלאלאה ואנה אבדי, ואעטא אלעלה איצ'א פי אבדיתה והו קולה {{עברית|עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע}}, פאן הד'א עלה לכונה {{עברית|יהיה לעולם}}, כאנה יקול אן אלשי אלד'י יגיר אנמא יגיר מן אג'ל נקץ פיה פיתמם, או זיאדה פיה לא חאג'ה אליהא פתחד'ף תלך אלזיאדה, אמא אפעאל אלאלאה אד' והי פי גאיה' אלכמאל ולא ימכן אלזיאדה פיהא ולא אלנקצאן מנהא פהי תת'בת עלי מא הי עליה צ'רורה, אד' לא ימכן דאעי לתגיירהא, וכאנה איצ'א אעטי גאיה מא פי מא וג'ד, או אעתד'ר עמא יתגייר פי תמאם אל{{עברית|פסוק}} פי קולה {{עברית|והאלהים עשה שייראו מלפניו}}, יעני חדות' אלמעג'זאת. וקולה בעד ד'לך {{עברית|מה שהיה הוא שיהיה וכו' והאלהים}} {{עברית|יבקש את נרדף}}, יקול אנה יריד תעלי אסתמראר אלוג'וד ותתאבע בעצ'ה לבעץ'.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שלמות היצירה נובעת מחכמה אלוהית}}
{{קו}}אשר למה שהזכיר לגבי שלמות מעשי האלוה, ושאין שום אפשרות לתוספת עליהם ולא לחסרון מהם – כבר ציין זאת במפורש אדון החכמים, ואמר: "{{עברית|הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ}}" {{הפניה|(דברים לב,ד).}} כוונתו שכל מעשיו, כלומר ברואיו, הם בתכלית השלמות ואין מעורב בהם שום חסרון, ואין בהם עודף ולא דבר שאין בו צורך. וכן כל מה שנגזר לברואים האלה ומהם – כולו צדק גמור ונובע מגזירת משפטו, כמו שיתבאר בחלק מפרקי חיבור זה {{הפניה|(בפרקים הדנים בהשגחה, כגון: ג:יב,יז,כד,כה,נג)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ואמא הד'א אלד'י ד'כרה מן כמאל אפעאל אלאלאה ואנהא לא וג'ה אמכאן ללזיאדה עליהא ולא ללנקצאן מנהא פקד צרח בה סייד אלעאלמין וקאל {{עברית|הצור תמים פעלו}}, יעני אן אפעאלה כלהא אעני מכ'לוקאתה עלי גאיה' אלכמאל לא ישובהא נקץ אצלא, ולא פיהא פצ'לא ולא שי גיר מחתאג' אליה, וכד'לך כל מא ינקצ'י פי תלך אלמכ'לוקאת וענהא כלה עדל מחץ' ותאבע למקתצ'א חכמה, כמא סיבין פי בעץ' פצול הד'ה אלמקאלה:</td>
</tr>
</table>