189
עריכות
שינויים
יצירה
{{שם פרק|חלק ב, פרק ל}}
{{כותרת|פירוש סיפור הבריאה לאור עקרונות המדע}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסברת "בראשית ברא אלוהים" – קדימות סיבתית}}
{{קו}}דע שיש הבדל בין "התחלה" ("אַוַּל"; גם: ראשון) לבין "ראשית" ("מַבְּדַא"; גם: עיקרון, יסוד). הראשית מצויה {{אינדקס|אפשרות א)}} במה – או {{אינדקס|אפשרות ב)}} עם מה – שהיא ראשית לו, אפילו אין היא קודמת לו בזמן. כמו שאומרים {{אינדקס|דוגמה א)}} שהלב הוא ראשית החי, {{אינדקס|דוגמה ב)}} ושהיסוד הוא ראשית מה שהוא יסוד לו. ויש שמשתמשים גם לגבי העניין הזה בלשון "התחלה". אשר ל"התחלה" – יש שהיא נאמרת על מה שקדם בזמן בלבד, כשהקודם בזמן אינו סיבה לזה שבא אחריו, כמו שאומרים: "מי שגר תחילה בבית הזה הוא פלוני, ואחריו פלוני". ואין אומרים שפלוני הוא ראשיתו של פלוני.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אעלם אנה פרק בין אלאול ואלמבדא, וד'לך אן אלמבדא הו מוג'וד פי מא הו לה מבדא או מעה ואן לם יתקדמה באלזמאן, כמא יקאל אן אלקלב מבדא אלחיואן, ואלאסטקס מבדא מא הו לה אסטקס, וקד יטלק איצ'א עלי הד'א אלמעני אנה אול. ואמא אלאול פקד יקאל עלי אלמתקדם באלזמאן פקט מן גיר אן יכון ד'לך אלמתקדם באלזמאן סבבא ללמתאכ'ר מן בעדה, כמא יקאל אול מן סכן הד'ה אלדאר פלאן ובעדה פלאן, ולא יקאל אן פלאנא מבדא פלאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">המילה המורה בלשוננו על התחלה היא "{{עברית|תחִלה}}": "{{עברית|תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ}}" {{הפניה|(הושע א,ב)}}. והמילה המורה על ראשית היא "{{עברית|ראשית}}", כי היא נגזרת מ"{{עברית|ראש}}", שהוא ראשית בעל החיים לפי מיקומו. העולם לא נברא בראשית זמנית, כמו שביארנו {{הפניה|(ב,יג)}}, כי הזמן הוא מכלל הברואים, ולכן נאמר "{{עברית|בְּרֵאשִׁית}} [בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ]" {{הפניה|(בראשית א,א)}}, כשהבי"ת במשמעות של "פִֿי" (=ב-; בתוך), ואם כן תרגומו האמיתי של {{עברית|פסוק}} זה הוא כך: "בְּ(תוך) 'ראשית' ברא אלוהים את (העולם) העליון ואת (העולם) השפל". זהו הפירוש המתאים לחידוש העולם.</td>
<td class="ar">ואללפט' אלד'י ידל עלי אול פי לסאננא הו {{עברית|תחלה, תחלת דבר י"י בהושע}}, ואלד'י ידל עלי אלמבדא {{עברית|ראשית}} לאנה משתק מן {{עברית|ראש}} אלד'י הו מבדא אלחיואן בחסב וצ'עה, ואלעאלם לם יכ'לק פי מבדא זמאני כמא בינא, אד' אלזמאן מן ג'מלה' אלמכ'לוקאת, פלד'לך קאל {{עברית|בראשית}}, ואלבא במעני פי, פתרג'מה' הד'א אל{{עברית|פסוק}} אלחקיקיה הכד'א פי בדאה' כ'לק אללה אלעלו ואלספל הד'א הו אלתפסיר אלד'י יטאבק אלחדות'.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|חכמים הסוברים שהיה זמן קודם לעולם}}
{{קו}}אך מה שתמצא בדבריהם של כמה מה{{עברית|חכמים}}, שהם קובעים את קיומו של זמן לפני בריאת העולם, הרי זה קשה מאוד, כי זוהי דעת אריסטו שביארתי לך {{הפניה|(ב,הנחות26; ב,יג,}} {{הפניה|הדעה השלישית)}}, שלדעתו אין להעלות על הדעת התחלה לזמן – וזה מגונה. מה שהביא את האומרים לאמירה זו הוא שהם מצאו "{{עברית|יוֹם אֶחָד}}" {{הפניה|(בראשית א,ה)}} ו"{{עברית|יוֹם שֵׁנִי}}" {{הפניה|(שם,ח)}}, ובעל האמירה הבין את הדבר כפשוטו ("כחיצוניותו"), וטען: כיוון שלא היה גלגל סובב ולא שמש, על ידי מה נמדד {{עברית|יום ראשון}}? הם אמרו בלשון זה: "{{עברית|יום ראשון – אמר רבי יהודה בר' סימון: מיכן שהיה סדר זמנים קודם לכאן. אמר ר' אבהו: מיכן שהיה הקב"ה בורא עולמות ומחריבן}}" {{הפניה|(בראשית רבה ג,ז)}} – וזה מגונה יותר מן הראשון.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא מא תג'דה מנצוץ לבעץ' אל{{עברית|חכמים}} מן את'באת זמאן מוג'וד קבל כ'לק אלעאלם פמשכל ג'דא, לאן הד'א הו ראי ארסטו אלד'י בינת לך אלד'י ירי אן אלזמאן לא יתצור לה אול, והד'א שנע. ואלד'י דעא אלקאילין אלי הד'א אלקול למא וג'דוא {{עברית|יום אחד}} ו{{עברית|יום שני}}, וחמל קאיל הד'א אלקול אלאמר עלי ט'אהרה, וזעם אנה אד'א לם יכן ת'ם פלך דאיר ולא שמס פבאי שי קדר {{עברית|יום ראשון}}, פקאלוא בהד'א אלנץ {{עברית|יום ראשון, אמר רבי יהודה בר' סימון מיכן שהיה סדר זמנים קודם לכאן, אמר ר' אבהו מיכן שהיה הק"ב"ה בורא עולמות ומחריבן}}, והד'א אשנע מן אלאול.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">התבונן במה שהיה קשה לשניהם, והוא קיומו של זמן לפני קיומה של השמש הזאת, ופתרון הדבר שהוקשה לשניהם יתברר לך במהרה {{הפניה|(בפסקה הבאה)}}. אלא אם הם רצו לטעון שאין מנוס מ{{עברית|סדר זמנים}} קדום, והרי זו האמנה בקדמות, וכל דתי יישמר מזה. אין מימרה זו לדעתי אלא כמו מימרת {{עברית|ר' אליעזר}} "{{עברית|שמים מאיכן נבראו}}" {{הפניה|(ראו ב,כו)}}. כללו של דבר: אל תתייחס בעניינים האלה לדברי האומרים. כבר הודעתיך {{הפניה|(ב,יג)}} שיסוד התורה כולה הוא שה' הביא את העולם למציאות לא מדָּבר, שלא בראשית זמנית, אלא הזמן נברא, כי הוא בא בעקבות תנועת הגלגל, והגלגל נברא.</td>
<td class="ar">ואנת תתאמל מא צעב עליהמא והו וג'וד זמאן קבל וג'וד הד'ה אלשמס, וסיבין לך חל הד'א אלד'י אשכל עלי הד'ין ען קריב, אללהם אלא אן כאן יריד האד'אן אן יקולא אנה לא בד מן {{עברית|סדר זמנים}} קדים פהד'א הו אעתקאד אלקדם, וכל מתשרע יחאשא ען הד'א, ומא הד'ה אלקולה ענדי אלא נט'ירה' קולה' {{עברית|ר' אליעזר שמים מאיכן נבראו}}. ובאלג'מלה לא תנט'ר פי הד'ה אלמואצ'ע לקול מן קאל, קד אעלמתך באן קאעדה' אלשריעה כלהא אן אללה אוג'ד אלעאלם לא מן שי פי גיר מבדא זמאני, בל אלזמאן מכ'לוק אד' הו תאבע לחרכה' אלפלך, ואלפלך מכ'לוק.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסברת "את השמים ואת הארץ"}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת, הוא שה{{עברית|חכמים}} אמרו במפורש בכמה מקומות {{הפניה|(בראשית רבה א,יד ועוד)}} שמשמעותה של המילה "{{עברית|אֵת}}" שנאמרה בפסוק "[בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים] {{עברית|אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(בראשית א,א)}}, היא "עִם". כוונתם בכך היא שהוא ברא יחד עם השמים את כל מה שבשמים, ועם הארץ את כל מה שבארץ. וידוע לך ביאורם {{הפניה|(בבלי חגיגה יב,א)}} שהשמים והארץ נבראו יחד, על פי הפסוק "[אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם] {{עברית|קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו}}" {{הפניה|(ישעיהו מח,יג)}}. נמצא שהכול נברא יחד, וכל הדברים נבדלו בזה אחר זה. הם המשילו זאת לאיכר שזרע זרעים שונים באדמה ברגע אחד. חלקם צמחו לאחר יום, חלקם לאחר יומיים, וחלקם לאחר שלושה, בעוד שהזריעה כולה היתה בשעה אחת. לפי דעה זו, הנכונה בלי ספק, תיפתר הבעיה שחייבה את {{עברית|ר' יהודה בר' סימון}} לומר מה שאמר והוקשה לו, כיצד נמדדו {{עברית|יום ראשון ויום שני ושלישי}}. בביאור של {{עברית|חכמים}} ב{{עברית|בראשית רבה}} אמרו על ה"{{עברית|אור}}" שנזכר ב{{עברית|תורה}} ש{{עברית|נברא ביום ראשון}}, בלשון זה: "{{עברית|הן הן מאורות שנבראו ביום ראשון, ולא תלאן עד יום רביעי}}" {{הפניה|(ראו בבלי חגיגה יב,א)}}. הרי שהדברים נאמרו בפירוש בנושא זה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה אן כלמה' {{עברית|את}} אלמקולה פי קולה {{עברית|את השמים ואת הארץ}} קד צרחוא אל{{עברית|חכמים}} פי עדה' מואצ'ע אנהא במעני מע, יענון בד'לך אנה כ'לק מע אלסמא כל מא פי אלסמא, ומע אלארץ' כל מא פי אלארץ'. וקד עלמת תביינהם אן אלסמא ואלארץ' כ'לקא מעא לקולה {{עברית|קורא אני אליהם יעמדו יחדו}}, פיכון אלכל כ'לק מעא, ותביינת אלאשיא כלהא אולא אולא, חתי אנהם מת'לוא ד'לך באכאר בד'ר חב מכ'תלפה פי אלארץ' פי דקיקה ואחדה פנג'ם בעצ'הא בעד יום, ובעצ'הא בעד יומין, ובעצ'הא בעד ת'לאת'ה, ואלזראעה כלהא כאנת פי סאעה ואחדה. ובחסב הד'א אלראי אלצחיח בלא שך ינחל אלשך אלד'י אוג'ב ל{{עברית|ר' יהודה בר' סימון}} אן יקול מא קאל וצעב עליה באי שי קדר {{עברית|יום ראשון ויום שני ושלישי}}, ובביאן לל{{עברית|חכמים}} {{עברית|}} פי {{עברית|בראשית רבה}} קאלוא פי אל{{עברית|אור}} אלמד'כור פי אל{{עברית|תורה}} אנה {{עברית|נברא ביום ראשון}}, קאלוא בהד'א אלנץ, {{עברית|הן הן מאורות שנבראו ביום ראשון ולא תלאן עד יום רביעי}}, פקד וקע אלתצריח בהד'א אלגרץ'.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסברת הפסוק השני: המונח "ארץ" וארבעת היסודות}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת, ש"{{עברית|ארץ}}" הוא מונח רב־משמעי, שנאמר באופן כללי ובאופן פרטי. באופן כללי – על כל מה שמתחת לגלגל הירח, כלומר ארבעת היסודות; ובאופן פרטי – על האחד האחרון מהם, שהוא האדמה. הראיה לכך היא מה שנאמר: "{{עברית|וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים}} [מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם]" {{הפניה|(בראשית א,ב)}} – הרי שקרא לכולם "{{עברית|ארץ}}". ואחר כך נאמר: "{{עברית|וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ}}" {{הפניה|(שם,י)}}. גם זה אחד מן הסודות הגדולים, שכל אימת שתמצא שנאמר '{{עברית|ויקרא אלהים לכך ככה}}' – המטרה היא רק להבדיל אותו מן המשמעות האחרת המשותפת עמו במונח הזה. ולכן פירשתי {{מונח|שרח}} לך {{הפניה|(פסקה 2)}} את ה{{עברית|פסוק}} הזה: "בראשית ברא אלוהים את (העולם) העליון ואת (העולם) השפל". נמצא ש"{{עברית|ארץ}}" הנאמרת בתחילה היא (העולם) השפל, כלומר ארבעת היסודות; ומה שנאמר עליה "{{עברית|וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ}}" היא האדמה לבדה. הדבר התברר אם כן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה, אן {{עברית|ארץ}} אסם משתרך יקאל בעמום וכ'צוץ, אמא בעמום פעלי כל מא דון פלך אלקמר אעני אלאסטקסאת אלארבעה, ויקאל בכ'צוץ עלי אלואחד אלאכ'יר מנהא והו אלארץ', דליל ד'לך קולה {{עברית|והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים}}, פקד סמי כלהא {{עברית|ארץ}}, ת'ם קאל {{עברית|ויקרא אלהים ליבשה ארץ}}. והד'א איצ'א סר עט'ים מן אלאסראר, אנה כל מא תג'דה יקול {{עברית|ויקרא אלהים לכך ככה}} אנמא הו ליפצלה מן אלמעני אלאכ'ר אלד'י אשרך בינהמא פיה הד'א אלאסם, ולהד'א שרחת לך הד'א אל{{עברית|פסוק}} פי בדאה' כ'לק אללה אלעלו ואלספל, פיכון {{עברית|ארץ}} אלמקול אולא הו אלספל אעני אלאסטקסאת אלארבעה, ואלמקול ענהא {{עברית|ויקרא אלהים ליבשה ארץ}} הי אלארץ' וחדהא, פקד באן הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">7</td>
<td class="he">וממה שעליך לדעת, שארבעת היסודות נזכרו בתחילה אחרי השמים, שאמרנו שהמונח "{{עברית|ארץ}}" הראשון מורה עליהם. כי הוא הזכיר "{{עברית|ארץ}}" ו"{{עברית|מים}}" ו"{{עברית|רוח}}" ו"{{עברית|חשך}}" {{הפניה|(בראשית א,א-ב)}}. "{{עברית|חשך}}" הוא יסוד האש, אל תחשוב אחרת. {{אינדקס|הוכחה א)}} נאמר: "{{עברית|וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ}}" {{הפניה|(דברים ד,לו)}}, ונאמר: "{{עברית|כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ}}" {{הפניה|(שם ה,יט)}}, {{אינדקס|הוכחה ב)}} ונאמר: "{{עברית|כָּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח}}" {{הפניה|(איוב כ,כו)}}. יסוד האש כונה בשם זה משום שהוא אינו מאיר אלא שקוף; שהרי אילו היה יסוד האש מאיר, היינו רואים את כל האטמוספירה בלילה כלהבת אש.</td>
<td class="ar">וממא יג'ב אן תעלמה, אן אלאסטקסאת אלארבעה ד'כרת אולא בעד אלסמא, אלד'י קלנא אן אסם {{עברית|ארץ}} אלאול ידל עליהא, לאנה ד'כר {{עברית|ארץ ומים ורוח וחשך}}, ו{{עברית|חשך}} הו אלנאר אלאסטקסיה לא תט'ן גיר ד'לך, קאל {{עברית|ודבריו שמעת מתוך האש}}, וקאל {{עברית|כשמעכם את הקול מתוך החושך}}, וקאל {{עברית|כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח}}, ואנמא סמית אלנאר אלאסטקסיה בהד'א אלאסם לכונהא גיר מצ'יה בל שפאפה, ולו כאנת אלנאר אלאסטקסיה מצ'יה לראינא אלג'ו כלה באלליל מלתהבא נארא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">8</td>
<td class="he">היסודות נזכרו לפי מיקומם הטבעי: הארץ, ומעליה המים, והאוויר צמוד למים, והאש מעל האוויר.{{קו}}{{אינדקס|על החושך כיסוד האש)}} כי מכך שדווקא על האוויר נאמר שהוא "{{עברית|עַל פְּנֵי הַמָּיִם}}", נמצא שה"{{עברית|חֹשֶׁךְ}}" אשר "{{עברית|עַל פְּנֵי תְהוֹם}}" מעל ה"{{עברית|רוּחַ}}" בלי ספק.{{קו}}{{אינדקס|על הרוח)}} מה שחייב אותו לומר "{{עברית|רוּחַ אֱלֹהִים}}" הוא מכיוון שהוא תיאר אותה כנעה, כלומר "{{עברית|מְרַחֶפֶת}}", ותנועת הרוח מיוחסת תמיד לה': "{{עברית|וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה'}}" {{הפניה|(במדבר יא,לא)}}, "{{עברית|נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ}}" {{הפניה|(שמות טו,י)}}, "{{עברית|וַיַּהֲפֹךְ ה' רוּחַ יָם}}" {{הפניה|(שם י,יט)}}. וזה נפוץ.{{קו}}{{אינדקס|על החושך כלילה)}} וכיוון שה"{{עברית|חֹשֶׁךְ}}" שנאמר בתחילה, שהוא שם היסוד, אינו ה"{{עברית|חֹשֶׁךְ}}" שנאמר אחר כך {{הפניה|(בראשית א,ד)}}, שהוא החושך, החל לבאר ולהבדיל ואמר: "{{עברית|וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה}}" {{הפניה|(שם,ה)}} באופן שביארנו {{הפניה|(לעיל 7)}}. הדבר התברר אם כן.</td>
<td class="ar">וקד ג'א ד'כרהא עלי אוצ'אעהא אלטביעיה, אלארץ' ופוקהא אלמא, ואלהוי לאזק באלמא, ואלנאר פוק אלהוי, לאן תכ'ציצה אלהוי {{עברית|על פני המים}} יכון אל{{עברית|חשך}} אלד'י {{עברית|על פני תהום}} פוק אל{{עברית|רוח}} בלא שך. ואלד'י אוג'ב אן יקול {{עברית|רוח אלהים}} לכונה פרצ'הא מתחרכה אעני {{עברית|מרחפת}}, וחרכה' אלריח אבדא מנסובה ללה, {{עברית|ורוח נסע מאת י"י, נשפת ברוחך, ויהפך י"י רוח ים}}, והד'א כת'יר. ולמא כאן אל{{עברית|חשך}} אלמקול אולא אלד'י הו אסם אלאסטקס גיר אל{{עברית|חשך}} אלמקול אכ'ירא אלד'י הו אלט'לאם, אכד' אן יבין ויפצל פקאל, {{עברית|ולחשך קרא לילה}} עלי מא בינא. פקד באן הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסברת היום השני בבריאה: בידול והבחנות בין "מים"}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת, שמה שנאמר "{{עברית|וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם [}}אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ]" {{הפניה|(שם,ז)}} אין זה הבדל במקום, שנעשו אלה למעלה ואלה למטה כשטבעם אחד הוא. אלא פירושו {{מונח|שרח}} שהוא הבדיל ביניהם בהבדל טבעי, כלומר בצורה. חלק ממה שהוא קרא לו בהתחלה {{הפניה|(פסוק ב)}} "מים" (=היסוד) עשה למשהו אחר בצורה טבעית שהלבישוֹ (=מי הימים), ואת החלק האחר בצורה אחרת, והם המים (=שבשמים).</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה, אן קולה {{עברית|ויבדל בין המים וכו'}} ליס הו פצל באלמוצ'ע אן צאר הד'א פוק והד'א אספל וטביעתהמא ואחדה, ואנמא שרחה אנה פצל בינהמא באלפצל אלטביעי אעני באלצורה, וג'על בעץ' ד'לך אלד'י סמאה מא אולא שיא אכ'ר בצורה טביעיה אלבסה, וג'על בעצ'ה בצורה אכ'רי והד'א הו אלמא,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">
{{אינדקס|'קריאה'=הבדלה במים)}} ולכן גם נאמר "{{עברית|וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים}}" {{הפניה|(שם,י)}}. הרי שנאמר לך במפורש שה"{{עברית|מַיִם}}" הראשונים (=היסוד) שנאמר עליהם "{{עברית|עַל פְּנֵי הַמָּיִם}}" {{הפניה|(שם,ב)}} אינם אלה שב{{עברית|יַמִּים}}, אלא חלקם הובדלו בצורה מסוימת מעל האוויר (=האטמוספירה) וחלקם הם המים האלה.{{קו}}{{אינדקס|'הבדלה' במים)}} וכך דבריו "{{עברית|וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ [}}וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ]" הם כדבריו "{{עברית|וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}}" {{הפניה|(שם,ד)}} שהם כהבדלה בצורה מסוימת.{{קו}}{{אינדקס|הרקיע)}} ה{{עברית|רקיע}} עצמו התהווה מן המים, כמו שאמרו (חז"ל): "{{עברית|הוגלדה טפה האמצעית}}" {{הפניה|(בראשית רבה ד,ב)}}.{{קו}}{{אינדקס|'קריאה'=הבדלה בשמים)}} גם דבריו "{{עברית|וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם}}" {{הפניה|(בראשית א,ח)}} הם על דרך מה שביארתי לך, כדי להבהיר שהמונח רב־משמעי , וש"{{עברית|שמים}}" שנאמרו בהתחלה בדבריו "[בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים] {{עברית|אֵת}} {{עברית|הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם,א)}} אינם אלה שנקראו "{{עברית|שמים}}".{{קו}}{{אינדקס|"הרקיע" – לאו דווקא שמים)}} הוא הדגיש עניין זה בדבריו "[וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ] {{עברית|עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם}}" {{הפניה|(שם,כ)}}, כדי להבהיר שה{{עברית|רקיע}} אינו ה{{עברית|שמים}}. מפני הרב־משמעיות הזו במונחים יש שה{{עברית|שמים}} האמיתיים נקראים גם "{{עברית|רקיע}}", כמו שה{{עברית|רקיע}} האמיתי נקרא "{{עברית|שמים}}", והוא שנאמר: "[וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים.] {{עברית|וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם}} [לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ]" {{הפניה|(שם,טז-יז)}}. באמירה זו התבאר גם מה שהוכח, שכל הכוכבים והשמש והירח קבועים בגלגל, כי אין רִיק בעולם, ואינם על פני שטח הגלגל כמו שמדמיין המון העם; שנאמר "{{עברית|בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם}}", ולא נאמר '{{עברית|על רקיע השמים}}'.{{קו}}{{אינדקס|סיכום)}} התברר אם כן שחומר מסוים היה משותף והוא קרא לו "{{עברית|מים}}", ולאחר מכן הובדל בשלוש צורות: חלק ממנו נעשה {{עברית|ימים}}, חלק ממנו נעשה {{עברית|רקיע}}, וחלק ממנו נעשה מעל ה{{עברית|רקיע}} הזה. וכל זה מחוץ לארץ.{{קו}}{{אינדקס|הסוד)}} הרי שבעניין זה נקט דרך אחרת, עבור סודות מופלאים.</td>
<td class="ar">ולד'לך איצ'א קאל {{עברית|ולמקוה המים קרא ימים}}, פקד צרח לך אן ד'לך אל{{עברית|מים}} אלאול אלמקול פיה {{עברית|על פני המים}} מא הו הד'א אלד'י פי אל{{עברית|ימים}}, בל בעצ'ה פצל בצורה' מא פוק אלהוא ובעצ'ה הו הד'א אלמא, ויכון קולה {{עברית|ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע וכו'}} מת'ל קולה {{עברית|ויבדל אלהים בין האור ובין החשך}} אלד'י הו כאלפצל פי צורה' מא, ואל{{עברית|רקיע}} נפסה מן אלמא תכוון, כמא קאלוא {{עברית|הוגלדה טפה האמצעית}}. וקולה איצ'א {{עברית|ויקרא אלהים לרקיע שמים}} עלי מא בינת לך ליבין אשתראך אלאסם, ואן ליס {{עברית|שמים}} אלמקול אלא פי קולה {{עברית|את השמים ואת הארץ}} הי הד'ה אלתי סמית {{עברית|שמים}}, ואכד הד'א אלמעני בקולה {{עברית|על פני רקיע השמים}} ליבין אן אל{{עברית|רקיע}} גיר אל{{עברית|שמים}}, ומן אג'ל הד'א אלאשתראך פי אלאסמיה קד יסמי איצ'א אל{{עברית|שמים}} אלחקיקיה {{עברית|רקיע}} כמא אסמי אל{{עברית|רקיע}} אלחקיקי {{עברית|שמים}}, והו קולה {{עברית|ויתן אותם אלהים ברקיע השמים}}. ותבין איצ'א בהד'א אלקול מא קד תברהן מן כון אלכואכב כלהא ואלשמס ואלקמר מרכוזאת פי אלפלך אד' לא כ'לא פי אלעאלם, וליסת עלי סטח פלך כמא יתכ'יל אלג'מהור, מן קולה {{עברית|ברקיע השמים}} ולם יקל {{עברית|על רקיע השמים}}. פקד באן אן מאדה' מא כאנת משתרכה וסמאהא {{עברית|מים}}, ת'ם אנפצלת בת'לת' צור, וצאר מנהא שי {{עברית|ימים}}, וצאר מנהא שי {{עברית|רקיע}}, וצאר מנהא שי פוק ד'לך אל{{עברית|רקיע}}, והד'א כלה כ'ארג' ען אלארץ', פקד אכ'ד' פי אלאמר מאכ'ד' אכ'ר לאסראר עג'יבה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}11</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סוד המים והשמים}}
{{קו}}את העובדה שמה שמעל ה{{עברית|רקיע}} נקרא "מים" בשם בלבד, לא שהם מין המים, אמרו גם ה{{עברית|חכמים ז"ל}} בדבריהם "{{עברית|ארבעה נכנסו לפרדס}}" {{עברית|וכו'}}: "{{עברית|אמר להן ר' עקיבה: כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו 'מים! מים!', שכך כתוב}} '{{עברית|דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי}}' {{הפניה|(תהילים קא,ז)}}" {{הפניה|(בבלי חגיגה יד,ב)}}.{{קו}}{{אינדקס|הזמנה)}} התבונן אם כן, אם אתה מן המתבוננים, עד כמה ביאר באמירה הזו, וכיצד גילה את הדבר כולו, כשתתבונן בו ותבין כל מה שהוכח ב"מטאורולוגיקה", ותבחן כל מה שאמרו האנשים על כל דבר ממנה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא אן כון ד'לך אלד'י פוק אל{{עברית|רקיע}} סמי מא פי אלאסמיה פקט לא אנה הד'א אלמא אלנועי פקד קאלוה אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} איצ'א, קאלוא פי קולהם {{עברית|ארבעה נכנסו לפרדס וכו' אמר להן ר' עקיבה כשאתם מגיעין אצל אבני}} {{עברית|שיש טהור אל תאמרו מים מים שכך כתוב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}}, פאעתבר אן כנת מן אהל אלאעתבאר כם בין בהד'ה אלקולה, וכיף כשף אלאמר כלה אד'א תאמלתה ופהמת כל מא תברהן פי אלאת'אר, ותטלעת עלי כל מא קאלת אלנאס פי כל שי מנהא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}12</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסברת אי אמירת "כי טוב" ביום השני בבריאה}}
{{קו}}וממה שראוי שתדע ותשים לב אליו: מדוע לא נאמר ביום השני "{{עברית|כי טוב}}". אתה מכיר כבר את מימרות ה{{עברית|חכמים ז"ל}}, שהם אמרו על דרך ה{{עברית|דרש}}, והטובה ביותר מהן היא דבריהם: "{{עברית|לפי שלא שָׁלְמָה מלאכת המים}}" {{הפניה|(בראשית רבה ד,ו)}}. הטעם לכך ברור מאוד לדעתי, והוא שכל אימת שהזכיר דבר מדברי המציאות המתחדשים המצויים באופן נמשך ומתמיד ויציב, אמר על כך "{{עברית|כי טוב}}". אך לגבי ה{{עברית|רקיע}} הזה והדבר שעליו שנקרא "{{עברית|מים}}", יש בדבר משהו נסתר כמו שתראה.{{קו}}{{אינדקס|הסבר: פשט מועד לשגיאה)}} כי אם הדבר נתפס כפשוטו ("כחיצוניותו"), בעיון שטחי, הרי הוא דבר שאינו מצוי בכלל. שהרי אין גוף אחר מלבד היסודות בינינו ובין השמים התחתיים, ואין מים מעל האוויר, לא כל שכן שידמיין מישהו שה{{עברית|רקיע}} הזה ומה שעליו הוא מעל השמים, ואם כן הדבר יהיה נמנע עוד יותר, ורחוק יותר מהשגה.{{קו}}{{אינדקס|הסבר: עומק סמוי)}} ואם הוא ייתפס כמשמעותו הפנימית וכמה שהיה מכוון בו, הרי הוא נסתר עוד יותר, כי הכרח שהוא יהיה מן הסודות הנסתרים כדי שהמון העם לא ידע אותו. אם כן דבר שהוא כך, כיצד יהיה ראוי לומר בו "{{עברית|כי טוב}}"? והרי אין משמעות "{{עברית|כי טוב}}" אלא שיש לו תועלת גלויה וברורה בקיומה של המציאות הזו והימשכותה; ואילו הדבר שעניינו נסתר, שגם נגלהו אינו מצוי כך, איזו תועלת גלויה לבני אדם יש בו כדי שייאמר בו "{{עברית|כי טוב}}"?{{קו}}{{אינדקס|הסבר: אמצעי ולא תכלית)}} עליי להוסיף לך ביאור, והוא שאף על פי שהוא חלק גדול מאוד מן הנמצאים, הרי אין לו תכלית מכוונת להתמדת המציאות כדי שייאמר בו "{{עברית|כי טוב}}", אלא משום כורח שהתחייב כדי שתיחשף הארץ.{{קו}}הבן זאת אם כן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא ינבגי אן תעלמה ותתנבה עליה, אלעלה אלתי מן אג'להא לם יקל פי אליום אלת'אני {{עברית|כי טוב}}, וקד עלמת אקאויל אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} אלתי קאלוהא פי ד'לך עלי ג'הה' אל{{עברית|דרש}}, אחסנהא קולהם {{עברית|לפי שלא שלמה מלאכת המים}}, ועלה' ד'לך איצ'א ענדי בינה ג'דא, וד'לך אנה כלמא ד'כר אמרא מן אמור אלוג'וד אלחאדת'ה אלמוג'ודה עלי אלאסתמראר אלדאימה אלמסתקרה קאל פי ד'לך {{עברית|כי טוב}}, והד'א אל{{עברית|רקיע}} ואלשי אלד'י עליה אלד'י סמי {{עברית|מים}} אלאמר פיה מן אלכ'פא כמא תראה, וד'לך אנה אן אכ'ד' עלי ט'אהרה בג'ליל אלנט'ר כאן אמרא גיר מוג'וד אצלא, לאן ליס ת'ם ג'סם אכ'ר גיר אלאסטקסאת ביננא ובין אלסמא אלדניא, ולא ת'ם מא פוק אלהוי, ונאהיך אן תכ'יל מתכ'יל אן הד'א אל{{עברית|רקיע}} ומא עליה הו פוק אלסמא פיכון אלאמר אשד אמתנאע ואבעד ען אן ידרך. ואן אכ'ד' עלי באטנה ומא אריד בה כאן אשד כ'פא, לאנה וג'ב אן יכון מן אלאסראר אלמכתומה חתי לא יעלמה אלג'מהור, פאמר הו הכד'א כיף יסוג אן יקאל פיה {{עברית|כי טוב}}, ואנמא מעני {{עברית|כי טוב}} אנה ט'אהר אלמנפעה ובינהא פי וג'וד הד'א אלוג'וד ואסתמרארה, ואמא אלאמר אלכ'פי אלמעני אלד'י ט'אהרה גיר מוג'וד כד'לך פאי מנפעה פיה ט'אהרה ללנאס חתי יקאל פיה {{עברית|כי טוב}}. ולא בד לי אן אזידך ביאנא, וד'לך אן הד'א ואן כאן ג'זא כבירא ג'דא מן אלמוג'ודאת לכנה ליס בגאיה מקצודה לאסתמראר אלוג'וד פיקאל פיה {{עברית|כי טוב}}, בל לצ'רורה לזמת לתנכשף אלארץ'. פאפהם הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}13</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסברת תהליך הבריאה ביום השלישי}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת, שה{{עברית|חכמים}} ביארו {{הפניה|(בראשית רבה יג,א)}} שאת העשב והעצים שה' הצמיח מן הארץ, הוא הצמיח רק לאחר שהמטיר עליה; ושדבריו "{{עברית|וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ}} {{עברית|[}}וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה]" {{הפניה|(בראשית ב,ו)}} רק מתארים את המצב הראשוני שהיה לפני "{{עברית|תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא}}" {{הפניה|(שם א,יא)}}. ולכן תרגם {{עברית|אנקלוס}}: "{{עברית|וַעֲנָנָא הָוָה סָלֵיק מִן אַרְעָא}}" (=וענן היה עולה מן הארץ). וזה ברור מן הכתוב, שהרי נאמר: "{{עברית|וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם ב,ה)}}. הדבר התברר אם כן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה, אן אל{{עברית|חכמים}} קד בינוא אן אלעשב ואלאשג'אר אלתי אנבתהא אללה מן אלארץ' אנמא אנבתהא בעד אן אמטר עליהא, ואן קולה {{עברית|ואד יעלה מן הארץ וגו'}} אנמא הו וצף אלחאלה אלאולי אלתי כאנת קבל {{עברית|תדשא הארץ דשא}}, ולד'לך תרג'ם {{עברית|אנקלוס ועננא הוה סליק מן ארעא}}, ובין הו ד'לך מן אלנץ, לקולה {{עברית|וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ}}. פקד באן הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">14</td>
<td class="he">אתה, המעיין, כבר יודע, שהסיבה הראשונה להתהוות ולכיליון, אחרי כוחות הגלגל, היא האור והחושך, בשל החום והקור הבאים בעקבותיהם. על ידי תנועת הגלגל מתערבים היסודות, ועל ידי האור והחושך שונה התמזגותם. כהתמזגות ראשונה נוצרים מהם שני האדים (=חומרים גזיים) שהם הסיבות לכל ההשפעות המטאורולוגיות, שהמטר הוא מכללם. הם גם הסיבות למחצבים, ולאחר מכן לתרכובת הצמחים, ואחרי הצמחים – בעלי החיים, והתרכובת האחרונה היא האדם. והחושך הוא טבע מציאות העולם השפל כולו, והאור מופיע עליו; שהרי בהעדר האור נשאר המצב היציב. כך באים הכתובים ב{{עברית|מעשה בראשית}} בסדר הזה במדויק, בלי להשמיט דבר.</td>
<td class="ar">וקד עלמת איהא אלנאט'ר אן אול אסבאב אלכון ואלפסאד בעד אלקוי אלפלכיה אלצ'ו ואלט'לאם למא יתבעהמא מן אלחר ואלברד. ובחרכה' אלפלך תכ'תלט אלאסטקסאת, ובאלצ'ו ואלט'לאם יכ'תלף אמתזאג'הא. ואול אמתזאג' יחדת' מנהא אלבכ'אראן אלד'ין המא אסבאב אלאת'אר אלעלויה כלהא אלתי אלמטר מנהא, והמא איצ'א אסבאב אלמעאדן, ובעד ד'לך תרכיב אלנבאת, ובעד אלנבאת אלחיואן, ואכ'ר תרכיב הו אלאנסאן. ואן אלט'לאם הו טביעה' וג'וד אלעאלם אלספלי כלה, ואלצ'ו טאר עליה, חסבך אן בעדם אלצ'ו תבקי אלחאלה אלמסתקרה, והכד'א ג'א אלנץ פי {{עברית|מעשה בראשית}} עלי הד'א אלתרתיב סוא לא יגאדר שי מן הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}15</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסברת שלמות הבריאה, ובפסגתה – האדם}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת הוא דבריהם: "{{עברית|כל מעשה בראשית –}} {{אינדקס|א)}} {{עברית|לקומתן נבראו,}} {{אינדקס|ב)}} {{עברית|לדעתן נבראו,}} {{אינדקס|ג)}} {{עברית|לצביונם נבראו}}" {{הפניה|(בבלי ראש השנה יא,א)}}. כלומר: כל מה שנברא, נברא {{אינדקס|א)}} בשלמות כַּמּוּתוֹ, {{אינדקס|ב)}} ובשלמות צורתו (=מהותו) {{אינדקס|ג)}} ובמקרים (=תכונות שאינן מהותיות) הטובים ביותר שלו, והם דבריו "{{עברית|לצביונם}}", מן "[אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ] {{עברית|צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת}}" {{הפניה|(יחזקאל כ,ו)}}. דע זאת גם כן, כי הוא עיקר גדול שכבר התאמת והתברר.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה קולהם {{עברית|כל מעשה בראשית לקומתן נבראו לדעתן נבראו לצביונם}} {{עברית|נבראו}}, יקול אן כל מא כ'לק אנמא כ'לק עלי כמאל כמיתה ועלי כמאל צורתה ובאחסן אעראצ'ה, והו קולה {{עברית|לצביונם}}, מן {{עברית|צבי היא לכל הארצות}}. פאעלם הד'א איצ'א, פהו אצל כביר קד צח ובאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}16</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיפור בריאת האדם והנחיה לחשיפה מבוקרת}}
{{קו}}וממה שעליך להתבונן בו מאוד, הוא שהזכיר את בריאת {{עברית|אדם}} ב{{עברית|ששת ימי בראשית}} ואמר: "{{עברית|זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם}}" {{הפניה|(כלשון בראשית ה,ב; והכוונה לבראשית א,כז, ושם: בָּרָא אֹתָם)}}. וסיים את כל הבריאה ואמר: "{{עברית|וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם}}" {{הפניה|(שם ב,א)}}. אחר כך פתח פתיחה אחרת, לבריאת {{עברית|חוה}} מ{{עברית|אדם}} והזכרת {{עברית|עץ החיים ועץ הדעת}} וסיפור ה{{עברית|נחש}} ואותה פרשה, וסיפר שכל זה היה אחרי שהניח את {{עברית|אדם}} ב{{עברית|גן עדן}}. וכל ה{{עברית|חכמים}} מסכימים שכל הפרשה הזאת היתה ביום השישי, ושלא השתנה שום דבר אחרי {{עברית|ששת ימי בראשית}}. לכן אין להחשיב כמוזר שום דבר מן הדברים האלה, כמו שאמרנו {{הפניה|(ב,יז)}} שעד אז לא התייצב הטבע.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעתברה ג'דא, כונה ד'כר כ'לק {{עברית|אדם}} פי {{עברית|ששת ימי בראשית}} וקאל {{עברית|זכר ונקבה בראם}} {{עברית|}}, וכ'תם אלכ'לק כלה וקאל {{עברית|ויכלו השמים והארץ וכל צבאם}}, ת'ם אפתתח אפתתאחא אכ'ר לכ'לק {{עברית|חוה}} מן {{עברית|אדם}} וד'כר {{עברית|עץ החיים ועץ הדעת}} וחדית' אל{{עברית|נחש}} ותלך אלקצה, וג'על הד'א כלה אנה כאן בעד אן ג'על {{עברית|אדם}} פי {{עברית|גן עדן}}. וכל אל{{עברית|חכמים}} מג'מעון אן הד'ה אלקצה כלהא כאנת יום אלג'מעה, ואנה לם יתגיר אמר בוג'ה בעד {{עברית|ששת ימי בראשית}}, פלד'לך לא יסתשנע שי מן תלך אלאמור כמא קלנא אנה אלי אלאן לם תחצל טביעה מסתקרה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">17</td>
<td class="he">יחד עם זאת אמרו (חז"ל) דברים שאלקט לך ממקומותיהם ואשמיע לך, וכן אעיר לך על דברים כמו שהם {{עברית|ז"ל}} העירו לנו. ודע שהדברים האלה שאזכיר לך מדברי ה{{עברית|חכמים}} הם אמירות בתכלית השלמות, שפרשנותן {{מונח|תאויל}} ברורה למי שהם אמרו אותן עבורו, והן מדויקות מאוד. לכן לא אאריך בפירושן ולא אפשוט אותן, כדי שלא אהיה "{{עברית|מְגַלֶּה סּוֹד}}" {{הפניה|(משלי יא,יג)}}. אלא עצם זה שאזכיר אותן בסידור מסוים ובהערות מועטות, יספיק לשכמותך להבינן.</td>
<td class="ar">ומע הד'א קד ד'כרוא אשיא סאסמעהא לך מלתקטה מן אמאכנהא ואנבהך איצ'א עלי אשיא כמת'ל מא נבהונא הם {{עברית|ז"ל}}. ואעלם אן הד'ה אלאשיא אלתי אד'כרהא לך מן כלאם אל{{עברית|חכמים}} אנמא הי אקאויל פי גאיה' אלכמאל בינה' אלתאויל ללד'י ד'כרוהא לה מחכמה ג'דא, פלד'לך לא אבאלג פי שרחהא ולא אבסטהא לאן לא אכון {{עברית|מגלה סוד}}, לכן ד'כרי להא בתרתיב מא ובתנביה יסיר יכפי פי פהמהא למת'לך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}18</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|אדם וחוה – שני היבטים של כל בן אנוש}}
{{קו}}מכלל המימרות הללו: דבריהם ש{{עברית|אדם וחוה}} נבראו יחד, מחוברים גב אל גב, וש(אדם) חולק ונלקח חציו, שהוא {{עברית|חוה}}, והועמד לנגדו. ובדבריו "[וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח] {{עברית|אַחַת מִצַּלְעֹתָיו}} [וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה]" {{הפניה|(בראשית ב,כא)}} הכוונה היא לאחד מצדדיו, והביאו ראיה מ"{{עברית|צֶלַע הַמִּשְׁכָּן}}" {{הפניה|(שמות כו,כ;כו)}}, שתרגומה הוא "{{עברית|סְטַר מַשְׁכְּנָא}}" (=צד המשכן), וכן אמרו "{{עברית|מִן סִטְרוֹי}}" (=[אחד] מצדדיו) {{הפניה|(בראשית רבה ח,א)}}. הבן נא כיצד התבאר שהם שניים במובן מסוים בעוד שהם אחד, כמו שאמר: "[וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם] {{עברית|עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי}}" {{הפניה|(בראשית ב,כב)}}, והוסיף והדגיש זאת באומרו שהשם חל על שניהם כאחד: "[לְזֹאת יִקָּרֵא] {{עברית|אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת}}" {{הפניה|(שם,כג)}}. הוא הדגיש את איחודם, ואמר: "[עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ] {{עברית|וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ}} {{עברית|וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד}}" {{הפניה|(שם,כד)}}. כמה רבה בורותו של מי שאינו מבין שכל זה נועד בהכרח לעניין מסוים! דבר זה התברר אם כן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פמן ד'לך קולהם אן {{עברית|אדם וחוה}} כ'לקא מעא מתחדין ט'הר לט'הר, ואנה קסם פאכ'ד' נצפה והו {{עברית|חוה}} וקובל בה, וקולה {{עברית|אחת מצלעותיו}} יעני אחד שקיה, ואסתדלוא מן {{עברית|צלע המשכן}} אלד'י תרג'מתה {{עברית|סטר משכנא}}, וכד'א קאלוא {{עברית|מן סטרוי}}{{עברית|}}. פאפהם כיף כאן אלתביין אנהמא את'נאן בג'הה' מא, והמא ואחד כמא קאל {{עברית|עצם מעצמי ובשר מבשרי}}, וזאד ד'לך תאכידא בקולה אן אלאסמיה עליהמא ג'מיעא ואחדה, {{עברית|אשה כי מאיש לוקחה}} {{עברית|זאת}}, ואכד אתחאדהמא וקאל {{עברית|ודבק באשתו והיו לבשר אחד}}. פמא אשד ג'הל מן לא יפהם אן הד'א כלה למעני צ'רורה. פקד באן הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}19</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הנחש – נפילת האדם}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת, מה שביארו ב{{עברית|מדרש}}: הם ציינו שהיה ל{{עברית|נחש}} רוכב, שהוא היה בגודל של גמל, ושרוכבו הוא שפיתה את {{עברית|חוה}}, ושהרוכב היה {{עברית|סמאל}}. בשם הזה הם מכנים את ה{{עברית|שטן}}: אתה מוצא שהם אומרים בכמה מקומות שה{{עברית|שטן}} רצה להכשיל את {{עברית|אברהם אבינו}} כדי שלא יסכים להקריב את {{עברית|יצחק}}, וכן רצה להכשיל את {{עברית|יצחק}} שלא יציית לאביו. באותה פרשה, כלומר ב{{עברית|עקידה}}, אמרו גם: "{{עברית|בא סמאל אצל אבינו אברהם, אמר לו: מה סבא, הובדת לבך?}} (=יצאת מדעתך?) {{עברית|[}}בן שניתן לך למאה שנה את הולך לשוחטו?]" {{הפניה|(בראשית רבה נו,ד)}}. התבאר לך אם כן ש{{עברית|סמאל}} הוא ה{{עברית|שטן}}. וגם השם הזה נועד לעניין מסוים, כמו ששמו של ה{{עברית|נחש}} הוא לעניין מסוים. הם אמרו על בואו לפתות את {{עברית|חוה}}: "{{עברית|היה סמאל רוכב עליו והקב"ה שוחק על גמל ורוכבו}}" {{הפניה|(ראו פרקי דרבי אליעזר, פרק יג)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה מא בינוה פי אל{{עברית|מדרש}}, וד'לך אנהם ד'כרוא אן אל{{עברית|נחש}} מרכוב ואנה כאן קדר ג'מל, ואן ראכבה הו אלד'י אגוי {{עברית|חוה}}, ואן אלראכב כאן {{עברית|סמאל}} והד'ה אלאסמיה הם יטלקונהא עלי אל{{עברית|שטן}}, תג'דהם יקולון פי עדה' מואצ'ע אן אל{{עברית|שטן}} אראד אן יעת'ר {{עברית|אברהם אבינו}} חתי לא יג'יב אלי תקריב {{עברית|יצחק}}, וכד'לך אראד אן יעת'ר {{עברית|יצחק}} חתי לא יטיע אבאה, וד'כרוא איצ'א פי הד'ה אלקצה אעני פי אל{{עברית|עקידה}} קאלוא {{עברית|בא סמאל אצל אבינו אברהם אמר לו מה סבא הובדת לבך וכו'}}. פקד באן לך אן {{עברית|סמאל}} הו אל{{עברית|שטן}}, והד'ה אלאסמיה איצ'א למעני כמא אן אסמיה' אל{{עברית|נחש}} למעני. וקאלוא פי מג'יה לכ'דע {{עברית|חוה היה סמאל רוכב עליו והקב"ה שוחק}} {{עברית|על גמל ורוכבו}}{{עברית|}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">20</td>
<td class="he">וממה שעליך לדעת ולשים לב אליו, הוא שה{{עברית|נחש}} לא היה בשום אופן בקשר ישיר עם {{עברית|אדם}} ולא דיבר אליו, ושיחתו והקשר שלו היו עם {{עברית|חוה}} בלבד, ובאמצעות {{עברית|חוה}} ניזוק {{עברית|אדם}} וה{{עברית|נחש}} הביא עליו כליה. והאיבה הגמורה היא רק בין ה{{עברית|נחש וחוה ובין זרעו וזרעה}} {{הפניה|(בראשית ג,טו)}}, אף שאין ספק ש{{עברית|זרעה}} הוא {{עברית|זרע אדם}}. מופלא מכך הוא הקשר של הנחש ל{{עברית|חוה}}, כוונתי ל{{עברית|זרעו}} ב{{עברית|זרעה}}, "{{עברית|רֹאש}}" ו"{{עברית|עָקֵב}}" {{הפניה|(שם)}}, ושהיא גוברת עליו ב{{עברית|ראש}} והוא גובר עליה ב{{עברית|עקב}}. גם זה מבואר אם כן.</td>
<td class="ar">וממא יג'ב אן תעלמה ותתנבה עליה, כון אל{{עברית|נחש}} לם יבאשר {{עברית|אדם}} בוג'ה ולא כלמה, ואנמא כאנת מחאורתה ומבאשרתה ל{{עברית|חוה}}, ובתוסט {{עברית|חוה}} תאד'י {{עברית|אדם}} ואהלכה אל{{עברית|נחש}}, ואלעדאוה אלכאמלה אנמא הי חאצלה בין אל{{עברית|נחש}} {{עברית|וחוה ובין זרעו וזרעה}}, ולא שך אן {{עברית|זרעה}} הו {{עברית|זרע אדם}}. ואגרב מן הד'א ארתבאט אל{{עברית|נחש}} ב{{עברית|חוה}} אעני {{עברית|זרעו}} ב{{עברית|זרעה ראש ועקב}}, וכונהא גאלבה לה ב{{עברית|ראש}} והו גאלב להא ב{{עברית|עקב}}. פהד'א איצ'א בין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">21</td>
<td class="he">ומן המימרות המופלאות שפשטן ("חיצוניותן") מגונה לגמרי, ואם תבין את פרקי החיבור הזה היטב תתפלא על חכמת המשל הזה והתאמתו למציאות, היא דבריהם: "{{עברית|משבא נחש על חוה הטיל בה זוהמה. ישראל, שעמדו על הר סיני – פסקה זוהמתן; גוים, שלא עמדו על הר סיני – לא פסקה זוהמתן}}" {{הפניה|(בבלי שבת קמה,ב-קמו,א ומקבילות)}}. הרהר בכך גם כן.</td>
<td class="ar">ומן אלאקאויל איצ'א אלעג'יבה אלתי ט'אהרהא פי גאיה' אלשנאעה, ואד'א פהמת פצול הד'ה אלמקאלה חק פהמהא תעג'ב מן חכמה' הד'א אלמת'ל ומטאבקתה ללוג'וד, והו קולהם {{עברית|משבא נחש על חוה הטיל בה זוהמה,}} {{עברית|ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, גוים שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן}}. פתדבר הד'א איצ'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}22</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|עץ החיים ועץ הדעת ומעלת אדם בגן עדן}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת, הוא דבריהם: "{{עברית|עץ החיים מהלך חמש מאות שנה, וכל מימי בראשית מתפלגין מתחתיו}}" {{הפניה|(בראשית רבה טו,ו);}} וביארו שם שהכוונה בשיעור הזה היא לעובי גופו ולא למוּטַת ענפיו. הם אמרו: "{{עברית|לא סוף דבר נופו, אלא כורתו}} {{עברית|מהלך חמש מאות שנה}}" {{הפניה|(שם)}}, ופירוש {{מונח|שרח}} "{{עברית|כורתו}}" – עובי קורתו העומדת. בכך הם השלימו את פירוש העניין וביאורו. דבר זה התברר אם כן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה, קולהם {{עברית|עץ החיים מהלך חמש מאות שנה וכל מימי בראשית מתפלגין מתחתיו}}. ובינוא פי ד'לך אן אלגרץ' בהד'א אלמקדאר הו גלט' ג'רמה לא אמתדאד אגצאנה, קאלוא {{עברית|לא סוף דבר נופו אלא כורתו}} {{עברית|מהלך חמש מאות שנה}}, ושרח {{עברית|כורתו}} גלט כ'שבתה אלקאימה, והד'א אלתתמים מנהם לאתמאם שרח אלמעני וביאנה. פקד באן הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">23</td>
<td class="he">וממה שעליך לדעת גם כן, הוא דבריהם: "{{עברית|עץ הדעת – לא גילה הקב"ה אותו אילן לאדם ולא עתיד לגלותו}}" {{הפניה|(שם טו,ז)}}. וזה נכון, כי טבע המציאות מחייב כך.</td>
<td class="ar">וממא יג'ב אן תעלמה איצ'א, קולהם {{עברית|עץ הדעת לא גילה הקב"ה אותו אילן לאדם ולא עתיד לגלותו}}, והד'א צחיח, אד' טביעה' אלוג'וד כד'לך אקתצ'ת.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">24</td>
<td class="he">וממה שעליך לדעת, הוא דבריהם: "{{עברית|'וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם'}} {{הפניה|(בראשית ב,טו)}} {{עברית|– עִלה אותו; 'וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן'}} {{הפניה|(שם)}} {{עברית|– הניח לו}}" {{הפניה|(בראשית רבה טז,ה)}}. אין הם מבינים את הפסוק הזה כלקיחתו ממקום והנחתו במקום, אלא כעילוי דרגת מציאותו בנמצאים האלה המתהווים וכלים, וייצובו במצב מסוים.</td>
<td class="ar">וממא יג'ב אן תעלמה, קולהם {{עברית|ויקח י"י אלהים את האדם עלה אותו, ויניחהו בגן עדן הניח לו}}. לם יג'עלוא הד'א אלנץ לשילה מן מכאן וחטה פי מכאן, אלא תרפיע מרתבה' וג'ודה פי הד'ה אלמוג'ודאת אלכאינה אלפאסדה ואקרארה עלי חאלה מא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}25</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיפור קין והבל}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת גם כן ולשים לב אליו, הוא אופן החכמה בכינוי בניו של {{עברית|אדם}} "{{עברית|קין}}" ו"{{עברית|הבל}}", וש{{עברית|קין}} הוא שהרג את {{עברית|הבל בשדה}} {{הפניה|(בראשית ד,ח)}}, וששניהם אבדו, אף על פי שניתנה ארכה לַתוקפן, ושהמציאות התקיימה רק ל{{עברית|שת}}: "[וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת] {{עברית|כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר}} [תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן]" {{הפניה|(שם,כה)}}. אם כן הדבר התחוור.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה איצ'א ותתנבה עליה וג'ה אלחכמה פי תסמיה' ולדי {{עברית|אדם קין והבל}}, וכון {{עברית|קין}} הו אלקאתל {{עברית|להבל בשדה}}, ואנהמא ג'מיעא תלפא ואן כאן אמהל אלמתגלב, ואנה לם יצח אלוג'וד אלא {{עברית|לשת כי שת לי אלהים זרע אחר}}. פקד צח הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}26</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|השפות הן יצירה אנושית}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת ולשים לב אליו, הוא מה שנאמר: "{{עברית|וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת [}}לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה]" {{הפניה|(שם ב,כ)}}, ללמדנו שהשפות הסכמיות, ולא טבעיות כמו שחשבו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה ותתנבה עליה, קולה {{עברית|ויקרא האדם שמות וכו'}}, אעלמנא אן אללגאת אצטלאחיה לא טביעיה כמא קד ט'ן ד'לך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}27</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מונחי הבריאה}}
{{קו}}וממה שעליך להתבונן בו: ארבע המילים האלה שנאמרו על יחס השמים לה', והן "{{עברית|ברא}}" ו"{{עברית|עשה}}" ו"{{עברית|קנה}}" ו"{{עברית|אל}}".{{קו}}{{אינדקס|ברא)}} נאמר: "{{עברית|בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם א,א)}}.{{קו}}{{אינדקס|עשה)}} ונאמר: "{{עברית|בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם}}" {{הפניה|(שם ב,ד)}}.{{קו}}{{אינדקס|קנה)}} ונאמר: "{{עברית|קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם יד,יט; כב)}}.{{קו}}{{אינדקס|אל)}} ונאמר: "{{עברית|אֵל עוֹלָם}}" {{הפניה|(שם כא,לג)}}. ונאמר: "{{עברית|אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם כד,ג)}}.{{קו}}{{אינדקס|עשה)}} מה שנאמר: "[כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים] {{עברית|אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה}}" {{הפניה|(תהילים ח,ד)}}, ו"[אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ, וִימִינִי] {{עברית|טִפְּחָה שָׁמָיִם}}" {{הפניה|(ישעיהו מח,יג)}}, ו"{{עברית|נוֹטֶה שָׁמַיִם}}" {{הפניה|(שם מד,כד; נא,יג; תהילים קד,ב)}} – כל זה נכלל ב"{{עברית|עשה}}".{{קו}}ואילו המילה "{{עברית|יצירה}}" לא נאמרה, כי נראה לי ש{{עברית|יצירה}} מורה על מתן תבנית ומתאר, כמו גם אחד מן המקרים האחרים – כי גם התבנית והמתאר הם מקרה. ולכן נאמר "{{עברית|יוֹצֵר אוֹר}}" {{הפניה|(ישעיהו מה,ז)}}, כי הוא מקרה, ו"{{עברית|יוֹצֵר הָרִים}}" {{הפניה|(עמוס ד,יג)}} – נותן להם תבנית. וכך: "{{עברית|וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים [}}אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה]" {{הפניה|(בראשית ב,ז; ושם,יט: "וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם")}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעתברה, הד'ה אלארבעה' אלפאט' אלתי ג'את פי נסבה' אלסמא ללה, והי {{עברית|ברא ועשה וקנה ואל}}, קאל {{עברית|ברא אלהים את השמים ואת הארץ}}, וקאל {{עברית|ביום עשות י"י אלהים ארץ ושמים}}, וקאל {{עברית|קונה שמים וארץ}}, וקאל {{עברית|אל עולם}}, וקאל {{עברית|אלהי השמים ואלהי הארץ}}. אמא קולה {{עברית|אשר כוננתה, וטפחה שמים, ונוטה שמים}}, פכל הד'ה יעמהא {{עברית|עשה}}. אמא לפט' {{עברית|יצירה}} פמא ג'את, לאנה יט'הר לי אן אל{{עברית|יצירה}} אנמא תקע עלי תשכיל ותכ'טיט, או ערץ' מן אלאעראץ' אלאכ'ר איצ'א, אד' אלשכל ואלתכ'טיט איצ'א ערץ', ולד'לך קאל {{עברית|יוצר אור}} לאנה ערץ', ו{{עברית|יוצר הרים}} משכלהא, וכד'לך {{עברית|וייצר י"י אלהים וכו'}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">28</td>
<td class="he">אשר למציאות הזאת המיוחדת למכלול העולם, שהוא השמים והארץ,{{קו}}{{אינדקס|ברא)}} נקט לגביה את הלשון "{{עברית|ברא}}", כי זה לדעתנו הבאה לידי מציאות מהעדר.{{קו}}{{אינדקס|עשה)}} ואמר גם "{{עברית|עשה}}", בשל צורות המין שניתנו להם, כלומר טבעיהם.{{קו}}{{אינדקס|קנה)}} ואמר עליהם "{{עברית|קנה}}", כיוון שהוא יתעלה שולט בהם כשליטת האדון על עבדיו. לכן הוא נקרא "{{עברית|אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(יהושע ג,יא;יג)}} ו"{{עברית|הָאָדֹן}}" {{הפניה|(שמות כג,יז; לד,כג)}}. אך כיוון שאין {{עברית|אדון}} אלא אם יש לו {{עברית|קנין}}, וזה מטה (את הדעת) להאמנה בקדמות חומר מסוים, השתמש לגביהם במילים "{{עברית|ברא}}" ו"{{עברית|עשה}}".{{קו}}{{אינדקס|אל)}} ואילו "{{עברית|אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם}}" {{הפניה|(בראשית כד,ג)}} וכן "{{עברית|אֵל עוֹלָם}}" {{הפניה|(שם כא,לג)}} הוא מצד שלמותו יתעלה ושלמותם. כי הוא {{עברית|אלהים}}, כלומר מנהיג־שופט, והם מונהגים – לא במשמעות של שליטה, כי זוהי משמעות "{{עברית|קונה}}" – אלא הוא במשמעות של בחינת מעמדו יתעלה במציאות ומעמדם של השמים, כי הוא האלוה ולא הם. דע זאת אם כן.</td>
<td class="ar">אמא הד'א אלוג'וד אלכ'ציץ בג'מלה' אלעאלם אלד'י הו אלסמא ואלארץ' פאטלק עליה {{עברית|ברא}}, לאנה ענדנא איג'אד מן עדם, וקאל איצ'א {{עברית|עשה}} לצורהא אלנועיה אלתי אעטית אעני טבאיעהא. וקאל פיהא {{עברית|קנה}} לאסתילאה תעלי עליהא אסתילא אלסיד עלי עבידה, ולד'לך תסמי {{עברית|אדון כל הארץ,}} ו{{עברית|האדון}}, ולמא לם יכון {{עברית|אדון}} אלא באן יכון לה {{עברית|קנין}} והד'א ינחו נחו אעתקאד קדם מאדה' מא אסתעמל פיהא לפט'ה' {{עברית|ברא}} ו{{עברית|עשה}}. פאמא {{עברית|אלהי השמים}}, וכד'לך {{עברית|אל עולם}}, פהו באעתבאר כמאלה תעאלי וכמאלהא, פהו {{עברית|אלהים}} אי חאכם והי מחכומה ליס במעני אלאסתילא. אד' ד'לך הו מעני {{עברית|קונה}}, ואנמא הו במעני אעתבאר חט'ה תעלי פי אלוג'וד וחט'הא, פאנה אלאלאה לא הי אעני אלסמא פאעלם הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}29</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הקדמה לפרק הבא}}
{{קו}}הדברים שנאמרו כאן, יחד עם מה שנאמר לפני כן ומה שייאמר להלן בעניין זה, די בהם למטרת החיבור ובהתאם למעיין בו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והד'ה אלמקאדיר הנא מע מא תקדם ומע מא יאתי פי הד'א אלמעני כאפיה בחסב גרץ' אלמקאלה ובחסב אלנאט'ר פיהא:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|פירוש סיפור הבריאה לאור עקרונות המדע}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסברת "בראשית ברא אלוהים" – קדימות סיבתית}}
{{קו}}דע שיש הבדל בין "התחלה" ("אַוַּל"; גם: ראשון) לבין "ראשית" ("מַבְּדַא"; גם: עיקרון, יסוד). הראשית מצויה {{אינדקס|אפשרות א)}} במה – או {{אינדקס|אפשרות ב)}} עם מה – שהיא ראשית לו, אפילו אין היא קודמת לו בזמן. כמו שאומרים {{אינדקס|דוגמה א)}} שהלב הוא ראשית החי, {{אינדקס|דוגמה ב)}} ושהיסוד הוא ראשית מה שהוא יסוד לו. ויש שמשתמשים גם לגבי העניין הזה בלשון "התחלה". אשר ל"התחלה" – יש שהיא נאמרת על מה שקדם בזמן בלבד, כשהקודם בזמן אינו סיבה לזה שבא אחריו, כמו שאומרים: "מי שגר תחילה בבית הזה הוא פלוני, ואחריו פלוני". ואין אומרים שפלוני הוא ראשיתו של פלוני.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אעלם אנה פרק בין אלאול ואלמבדא, וד'לך אן אלמבדא הו מוג'וד פי מא הו לה מבדא או מעה ואן לם יתקדמה באלזמאן, כמא יקאל אן אלקלב מבדא אלחיואן, ואלאסטקס מבדא מא הו לה אסטקס, וקד יטלק איצ'א עלי הד'א אלמעני אנה אול. ואמא אלאול פקד יקאל עלי אלמתקדם באלזמאן פקט מן גיר אן יכון ד'לך אלמתקדם באלזמאן סבבא ללמתאכ'ר מן בעדה, כמא יקאל אול מן סכן הד'ה אלדאר פלאן ובעדה פלאן, ולא יקאל אן פלאנא מבדא פלאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">המילה המורה בלשוננו על התחלה היא "{{עברית|תחִלה}}": "{{עברית|תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ}}" {{הפניה|(הושע א,ב)}}. והמילה המורה על ראשית היא "{{עברית|ראשית}}", כי היא נגזרת מ"{{עברית|ראש}}", שהוא ראשית בעל החיים לפי מיקומו. העולם לא נברא בראשית זמנית, כמו שביארנו {{הפניה|(ב,יג)}}, כי הזמן הוא מכלל הברואים, ולכן נאמר "{{עברית|בְּרֵאשִׁית}} [בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ]" {{הפניה|(בראשית א,א)}}, כשהבי"ת במשמעות של "פִֿי" (=ב-; בתוך), ואם כן תרגומו האמיתי של {{עברית|פסוק}} זה הוא כך: "בְּ(תוך) 'ראשית' ברא אלוהים את (העולם) העליון ואת (העולם) השפל". זהו הפירוש המתאים לחידוש העולם.</td>
<td class="ar">ואללפט' אלד'י ידל עלי אול פי לסאננא הו {{עברית|תחלה, תחלת דבר י"י בהושע}}, ואלד'י ידל עלי אלמבדא {{עברית|ראשית}} לאנה משתק מן {{עברית|ראש}} אלד'י הו מבדא אלחיואן בחסב וצ'עה, ואלעאלם לם יכ'לק פי מבדא זמאני כמא בינא, אד' אלזמאן מן ג'מלה' אלמכ'לוקאת, פלד'לך קאל {{עברית|בראשית}}, ואלבא במעני פי, פתרג'מה' הד'א אל{{עברית|פסוק}} אלחקיקיה הכד'א פי בדאה' כ'לק אללה אלעלו ואלספל הד'א הו אלתפסיר אלד'י יטאבק אלחדות'.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|חכמים הסוברים שהיה זמן קודם לעולם}}
{{קו}}אך מה שתמצא בדבריהם של כמה מה{{עברית|חכמים}}, שהם קובעים את קיומו של זמן לפני בריאת העולם, הרי זה קשה מאוד, כי זוהי דעת אריסטו שביארתי לך {{הפניה|(ב,הנחות26; ב,יג,}} {{הפניה|הדעה השלישית)}}, שלדעתו אין להעלות על הדעת התחלה לזמן – וזה מגונה. מה שהביא את האומרים לאמירה זו הוא שהם מצאו "{{עברית|יוֹם אֶחָד}}" {{הפניה|(בראשית א,ה)}} ו"{{עברית|יוֹם שֵׁנִי}}" {{הפניה|(שם,ח)}}, ובעל האמירה הבין את הדבר כפשוטו ("כחיצוניותו"), וטען: כיוון שלא היה גלגל סובב ולא שמש, על ידי מה נמדד {{עברית|יום ראשון}}? הם אמרו בלשון זה: "{{עברית|יום ראשון – אמר רבי יהודה בר' סימון: מיכן שהיה סדר זמנים קודם לכאן. אמר ר' אבהו: מיכן שהיה הקב"ה בורא עולמות ומחריבן}}" {{הפניה|(בראשית רבה ג,ז)}} – וזה מגונה יותר מן הראשון.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא מא תג'דה מנצוץ לבעץ' אל{{עברית|חכמים}} מן את'באת זמאן מוג'וד קבל כ'לק אלעאלם פמשכל ג'דא, לאן הד'א הו ראי ארסטו אלד'י בינת לך אלד'י ירי אן אלזמאן לא יתצור לה אול, והד'א שנע. ואלד'י דעא אלקאילין אלי הד'א אלקול למא וג'דוא {{עברית|יום אחד}} ו{{עברית|יום שני}}, וחמל קאיל הד'א אלקול אלאמר עלי ט'אהרה, וזעם אנה אד'א לם יכן ת'ם פלך דאיר ולא שמס פבאי שי קדר {{עברית|יום ראשון}}, פקאלוא בהד'א אלנץ {{עברית|יום ראשון, אמר רבי יהודה בר' סימון מיכן שהיה סדר זמנים קודם לכאן, אמר ר' אבהו מיכן שהיה הק"ב"ה בורא עולמות ומחריבן}}, והד'א אשנע מן אלאול.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">התבונן במה שהיה קשה לשניהם, והוא קיומו של זמן לפני קיומה של השמש הזאת, ופתרון הדבר שהוקשה לשניהם יתברר לך במהרה {{הפניה|(בפסקה הבאה)}}. אלא אם הם רצו לטעון שאין מנוס מ{{עברית|סדר זמנים}} קדום, והרי זו האמנה בקדמות, וכל דתי יישמר מזה. אין מימרה זו לדעתי אלא כמו מימרת {{עברית|ר' אליעזר}} "{{עברית|שמים מאיכן נבראו}}" {{הפניה|(ראו ב,כו)}}. כללו של דבר: אל תתייחס בעניינים האלה לדברי האומרים. כבר הודעתיך {{הפניה|(ב,יג)}} שיסוד התורה כולה הוא שה' הביא את העולם למציאות לא מדָּבר, שלא בראשית זמנית, אלא הזמן נברא, כי הוא בא בעקבות תנועת הגלגל, והגלגל נברא.</td>
<td class="ar">ואנת תתאמל מא צעב עליהמא והו וג'וד זמאן קבל וג'וד הד'ה אלשמס, וסיבין לך חל הד'א אלד'י אשכל עלי הד'ין ען קריב, אללהם אלא אן כאן יריד האד'אן אן יקולא אנה לא בד מן {{עברית|סדר זמנים}} קדים פהד'א הו אעתקאד אלקדם, וכל מתשרע יחאשא ען הד'א, ומא הד'ה אלקולה ענדי אלא נט'ירה' קולה' {{עברית|ר' אליעזר שמים מאיכן נבראו}}. ובאלג'מלה לא תנט'ר פי הד'ה אלמואצ'ע לקול מן קאל, קד אעלמתך באן קאעדה' אלשריעה כלהא אן אללה אוג'ד אלעאלם לא מן שי פי גיר מבדא זמאני, בל אלזמאן מכ'לוק אד' הו תאבע לחרכה' אלפלך, ואלפלך מכ'לוק.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסברת "את השמים ואת הארץ"}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת, הוא שה{{עברית|חכמים}} אמרו במפורש בכמה מקומות {{הפניה|(בראשית רבה א,יד ועוד)}} שמשמעותה של המילה "{{עברית|אֵת}}" שנאמרה בפסוק "[בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים] {{עברית|אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(בראשית א,א)}}, היא "עִם". כוונתם בכך היא שהוא ברא יחד עם השמים את כל מה שבשמים, ועם הארץ את כל מה שבארץ. וידוע לך ביאורם {{הפניה|(בבלי חגיגה יב,א)}} שהשמים והארץ נבראו יחד, על פי הפסוק "[אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם] {{עברית|קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו}}" {{הפניה|(ישעיהו מח,יג)}}. נמצא שהכול נברא יחד, וכל הדברים נבדלו בזה אחר זה. הם המשילו זאת לאיכר שזרע זרעים שונים באדמה ברגע אחד. חלקם צמחו לאחר יום, חלקם לאחר יומיים, וחלקם לאחר שלושה, בעוד שהזריעה כולה היתה בשעה אחת. לפי דעה זו, הנכונה בלי ספק, תיפתר הבעיה שחייבה את {{עברית|ר' יהודה בר' סימון}} לומר מה שאמר והוקשה לו, כיצד נמדדו {{עברית|יום ראשון ויום שני ושלישי}}. בביאור של {{עברית|חכמים}} ב{{עברית|בראשית רבה}} אמרו על ה"{{עברית|אור}}" שנזכר ב{{עברית|תורה}} ש{{עברית|נברא ביום ראשון}}, בלשון זה: "{{עברית|הן הן מאורות שנבראו ביום ראשון, ולא תלאן עד יום רביעי}}" {{הפניה|(ראו בבלי חגיגה יב,א)}}. הרי שהדברים נאמרו בפירוש בנושא זה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה אן כלמה' {{עברית|את}} אלמקולה פי קולה {{עברית|את השמים ואת הארץ}} קד צרחוא אל{{עברית|חכמים}} פי עדה' מואצ'ע אנהא במעני מע, יענון בד'לך אנה כ'לק מע אלסמא כל מא פי אלסמא, ומע אלארץ' כל מא פי אלארץ'. וקד עלמת תביינהם אן אלסמא ואלארץ' כ'לקא מעא לקולה {{עברית|קורא אני אליהם יעמדו יחדו}}, פיכון אלכל כ'לק מעא, ותביינת אלאשיא כלהא אולא אולא, חתי אנהם מת'לוא ד'לך באכאר בד'ר חב מכ'תלפה פי אלארץ' פי דקיקה ואחדה פנג'ם בעצ'הא בעד יום, ובעצ'הא בעד יומין, ובעצ'הא בעד ת'לאת'ה, ואלזראעה כלהא כאנת פי סאעה ואחדה. ובחסב הד'א אלראי אלצחיח בלא שך ינחל אלשך אלד'י אוג'ב ל{{עברית|ר' יהודה בר' סימון}} אן יקול מא קאל וצעב עליה באי שי קדר {{עברית|יום ראשון ויום שני ושלישי}}, ובביאן לל{{עברית|חכמים}} {{עברית|}} פי {{עברית|בראשית רבה}} קאלוא פי אל{{עברית|אור}} אלמד'כור פי אל{{עברית|תורה}} אנה {{עברית|נברא ביום ראשון}}, קאלוא בהד'א אלנץ, {{עברית|הן הן מאורות שנבראו ביום ראשון ולא תלאן עד יום רביעי}}, פקד וקע אלתצריח בהד'א אלגרץ'.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסברת הפסוק השני: המונח "ארץ" וארבעת היסודות}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת, ש"{{עברית|ארץ}}" הוא מונח רב־משמעי, שנאמר באופן כללי ובאופן פרטי. באופן כללי – על כל מה שמתחת לגלגל הירח, כלומר ארבעת היסודות; ובאופן פרטי – על האחד האחרון מהם, שהוא האדמה. הראיה לכך היא מה שנאמר: "{{עברית|וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים}} [מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם]" {{הפניה|(בראשית א,ב)}} – הרי שקרא לכולם "{{עברית|ארץ}}". ואחר כך נאמר: "{{עברית|וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ}}" {{הפניה|(שם,י)}}. גם זה אחד מן הסודות הגדולים, שכל אימת שתמצא שנאמר '{{עברית|ויקרא אלהים לכך ככה}}' – המטרה היא רק להבדיל אותו מן המשמעות האחרת המשותפת עמו במונח הזה. ולכן פירשתי {{מונח|שרח}} לך {{הפניה|(פסקה 2)}} את ה{{עברית|פסוק}} הזה: "בראשית ברא אלוהים את (העולם) העליון ואת (העולם) השפל". נמצא ש"{{עברית|ארץ}}" הנאמרת בתחילה היא (העולם) השפל, כלומר ארבעת היסודות; ומה שנאמר עליה "{{עברית|וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ}}" היא האדמה לבדה. הדבר התברר אם כן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה, אן {{עברית|ארץ}} אסם משתרך יקאל בעמום וכ'צוץ, אמא בעמום פעלי כל מא דון פלך אלקמר אעני אלאסטקסאת אלארבעה, ויקאל בכ'צוץ עלי אלואחד אלאכ'יר מנהא והו אלארץ', דליל ד'לך קולה {{עברית|והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים}}, פקד סמי כלהא {{עברית|ארץ}}, ת'ם קאל {{עברית|ויקרא אלהים ליבשה ארץ}}. והד'א איצ'א סר עט'ים מן אלאסראר, אנה כל מא תג'דה יקול {{עברית|ויקרא אלהים לכך ככה}} אנמא הו ליפצלה מן אלמעני אלאכ'ר אלד'י אשרך בינהמא פיה הד'א אלאסם, ולהד'א שרחת לך הד'א אל{{עברית|פסוק}} פי בדאה' כ'לק אללה אלעלו ואלספל, פיכון {{עברית|ארץ}} אלמקול אולא הו אלספל אעני אלאסטקסאת אלארבעה, ואלמקול ענהא {{עברית|ויקרא אלהים ליבשה ארץ}} הי אלארץ' וחדהא, פקד באן הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">7</td>
<td class="he">וממה שעליך לדעת, שארבעת היסודות נזכרו בתחילה אחרי השמים, שאמרנו שהמונח "{{עברית|ארץ}}" הראשון מורה עליהם. כי הוא הזכיר "{{עברית|ארץ}}" ו"{{עברית|מים}}" ו"{{עברית|רוח}}" ו"{{עברית|חשך}}" {{הפניה|(בראשית א,א-ב)}}. "{{עברית|חשך}}" הוא יסוד האש, אל תחשוב אחרת. {{אינדקס|הוכחה א)}} נאמר: "{{עברית|וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ}}" {{הפניה|(דברים ד,לו)}}, ונאמר: "{{עברית|כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ}}" {{הפניה|(שם ה,יט)}}, {{אינדקס|הוכחה ב)}} ונאמר: "{{עברית|כָּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח}}" {{הפניה|(איוב כ,כו)}}. יסוד האש כונה בשם זה משום שהוא אינו מאיר אלא שקוף; שהרי אילו היה יסוד האש מאיר, היינו רואים את כל האטמוספירה בלילה כלהבת אש.</td>
<td class="ar">וממא יג'ב אן תעלמה, אן אלאסטקסאת אלארבעה ד'כרת אולא בעד אלסמא, אלד'י קלנא אן אסם {{עברית|ארץ}} אלאול ידל עליהא, לאנה ד'כר {{עברית|ארץ ומים ורוח וחשך}}, ו{{עברית|חשך}} הו אלנאר אלאסטקסיה לא תט'ן גיר ד'לך, קאל {{עברית|ודבריו שמעת מתוך האש}}, וקאל {{עברית|כשמעכם את הקול מתוך החושך}}, וקאל {{עברית|כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח}}, ואנמא סמית אלנאר אלאסטקסיה בהד'א אלאסם לכונהא גיר מצ'יה בל שפאפה, ולו כאנת אלנאר אלאסטקסיה מצ'יה לראינא אלג'ו כלה באלליל מלתהבא נארא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">8</td>
<td class="he">היסודות נזכרו לפי מיקומם הטבעי: הארץ, ומעליה המים, והאוויר צמוד למים, והאש מעל האוויר.{{קו}}{{אינדקס|על החושך כיסוד האש)}} כי מכך שדווקא על האוויר נאמר שהוא "{{עברית|עַל פְּנֵי הַמָּיִם}}", נמצא שה"{{עברית|חֹשֶׁךְ}}" אשר "{{עברית|עַל פְּנֵי תְהוֹם}}" מעל ה"{{עברית|רוּחַ}}" בלי ספק.{{קו}}{{אינדקס|על הרוח)}} מה שחייב אותו לומר "{{עברית|רוּחַ אֱלֹהִים}}" הוא מכיוון שהוא תיאר אותה כנעה, כלומר "{{עברית|מְרַחֶפֶת}}", ותנועת הרוח מיוחסת תמיד לה': "{{עברית|וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה'}}" {{הפניה|(במדבר יא,לא)}}, "{{עברית|נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ}}" {{הפניה|(שמות טו,י)}}, "{{עברית|וַיַּהֲפֹךְ ה' רוּחַ יָם}}" {{הפניה|(שם י,יט)}}. וזה נפוץ.{{קו}}{{אינדקס|על החושך כלילה)}} וכיוון שה"{{עברית|חֹשֶׁךְ}}" שנאמר בתחילה, שהוא שם היסוד, אינו ה"{{עברית|חֹשֶׁךְ}}" שנאמר אחר כך {{הפניה|(בראשית א,ד)}}, שהוא החושך, החל לבאר ולהבדיל ואמר: "{{עברית|וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה}}" {{הפניה|(שם,ה)}} באופן שביארנו {{הפניה|(לעיל 7)}}. הדבר התברר אם כן.</td>
<td class="ar">וקד ג'א ד'כרהא עלי אוצ'אעהא אלטביעיה, אלארץ' ופוקהא אלמא, ואלהוי לאזק באלמא, ואלנאר פוק אלהוי, לאן תכ'ציצה אלהוי {{עברית|על פני המים}} יכון אל{{עברית|חשך}} אלד'י {{עברית|על פני תהום}} פוק אל{{עברית|רוח}} בלא שך. ואלד'י אוג'ב אן יקול {{עברית|רוח אלהים}} לכונה פרצ'הא מתחרכה אעני {{עברית|מרחפת}}, וחרכה' אלריח אבדא מנסובה ללה, {{עברית|ורוח נסע מאת י"י, נשפת ברוחך, ויהפך י"י רוח ים}}, והד'א כת'יר. ולמא כאן אל{{עברית|חשך}} אלמקול אולא אלד'י הו אסם אלאסטקס גיר אל{{עברית|חשך}} אלמקול אכ'ירא אלד'י הו אלט'לאם, אכד' אן יבין ויפצל פקאל, {{עברית|ולחשך קרא לילה}} עלי מא בינא. פקד באן הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסברת היום השני בבריאה: בידול והבחנות בין "מים"}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת, שמה שנאמר "{{עברית|וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם [}}אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ]" {{הפניה|(שם,ז)}} אין זה הבדל במקום, שנעשו אלה למעלה ואלה למטה כשטבעם אחד הוא. אלא פירושו {{מונח|שרח}} שהוא הבדיל ביניהם בהבדל טבעי, כלומר בצורה. חלק ממה שהוא קרא לו בהתחלה {{הפניה|(פסוק ב)}} "מים" (=היסוד) עשה למשהו אחר בצורה טבעית שהלבישוֹ (=מי הימים), ואת החלק האחר בצורה אחרת, והם המים (=שבשמים).</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה, אן קולה {{עברית|ויבדל בין המים וכו'}} ליס הו פצל באלמוצ'ע אן צאר הד'א פוק והד'א אספל וטביעתהמא ואחדה, ואנמא שרחה אנה פצל בינהמא באלפצל אלטביעי אעני באלצורה, וג'על בעץ' ד'לך אלד'י סמאה מא אולא שיא אכ'ר בצורה טביעיה אלבסה, וג'על בעצ'ה בצורה אכ'רי והד'א הו אלמא,</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">10</td>
<td class="he">
{{אינדקס|'קריאה'=הבדלה במים)}} ולכן גם נאמר "{{עברית|וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים}}" {{הפניה|(שם,י)}}. הרי שנאמר לך במפורש שה"{{עברית|מַיִם}}" הראשונים (=היסוד) שנאמר עליהם "{{עברית|עַל פְּנֵי הַמָּיִם}}" {{הפניה|(שם,ב)}} אינם אלה שב{{עברית|יַמִּים}}, אלא חלקם הובדלו בצורה מסוימת מעל האוויר (=האטמוספירה) וחלקם הם המים האלה.{{קו}}{{אינדקס|'הבדלה' במים)}} וכך דבריו "{{עברית|וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ [}}וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ]" הם כדבריו "{{עברית|וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}}" {{הפניה|(שם,ד)}} שהם כהבדלה בצורה מסוימת.{{קו}}{{אינדקס|הרקיע)}} ה{{עברית|רקיע}} עצמו התהווה מן המים, כמו שאמרו (חז"ל): "{{עברית|הוגלדה טפה האמצעית}}" {{הפניה|(בראשית רבה ד,ב)}}.{{קו}}{{אינדקס|'קריאה'=הבדלה בשמים)}} גם דבריו "{{עברית|וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם}}" {{הפניה|(בראשית א,ח)}} הם על דרך מה שביארתי לך, כדי להבהיר שהמונח רב־משמעי , וש"{{עברית|שמים}}" שנאמרו בהתחלה בדבריו "[בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים] {{עברית|אֵת}} {{עברית|הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם,א)}} אינם אלה שנקראו "{{עברית|שמים}}".{{קו}}{{אינדקס|"הרקיע" – לאו דווקא שמים)}} הוא הדגיש עניין זה בדבריו "[וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ] {{עברית|עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם}}" {{הפניה|(שם,כ)}}, כדי להבהיר שה{{עברית|רקיע}} אינו ה{{עברית|שמים}}. מפני הרב־משמעיות הזו במונחים יש שה{{עברית|שמים}} האמיתיים נקראים גם "{{עברית|רקיע}}", כמו שה{{עברית|רקיע}} האמיתי נקרא "{{עברית|שמים}}", והוא שנאמר: "[וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים.] {{עברית|וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם}} [לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ]" {{הפניה|(שם,טז-יז)}}. באמירה זו התבאר גם מה שהוכח, שכל הכוכבים והשמש והירח קבועים בגלגל, כי אין רִיק בעולם, ואינם על פני שטח הגלגל כמו שמדמיין המון העם; שנאמר "{{עברית|בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם}}", ולא נאמר '{{עברית|על רקיע השמים}}'.{{קו}}{{אינדקס|סיכום)}} התברר אם כן שחומר מסוים היה משותף והוא קרא לו "{{עברית|מים}}", ולאחר מכן הובדל בשלוש צורות: חלק ממנו נעשה {{עברית|ימים}}, חלק ממנו נעשה {{עברית|רקיע}}, וחלק ממנו נעשה מעל ה{{עברית|רקיע}} הזה. וכל זה מחוץ לארץ.{{קו}}{{אינדקס|הסוד)}} הרי שבעניין זה נקט דרך אחרת, עבור סודות מופלאים.</td>
<td class="ar">ולד'לך איצ'א קאל {{עברית|ולמקוה המים קרא ימים}}, פקד צרח לך אן ד'לך אל{{עברית|מים}} אלאול אלמקול פיה {{עברית|על פני המים}} מא הו הד'א אלד'י פי אל{{עברית|ימים}}, בל בעצ'ה פצל בצורה' מא פוק אלהוא ובעצ'ה הו הד'א אלמא, ויכון קולה {{עברית|ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע וכו'}} מת'ל קולה {{עברית|ויבדל אלהים בין האור ובין החשך}} אלד'י הו כאלפצל פי צורה' מא, ואל{{עברית|רקיע}} נפסה מן אלמא תכוון, כמא קאלוא {{עברית|הוגלדה טפה האמצעית}}. וקולה איצ'א {{עברית|ויקרא אלהים לרקיע שמים}} עלי מא בינת לך ליבין אשתראך אלאסם, ואן ליס {{עברית|שמים}} אלמקול אלא פי קולה {{עברית|את השמים ואת הארץ}} הי הד'ה אלתי סמית {{עברית|שמים}}, ואכד הד'א אלמעני בקולה {{עברית|על פני רקיע השמים}} ליבין אן אל{{עברית|רקיע}} גיר אל{{עברית|שמים}}, ומן אג'ל הד'א אלאשתראך פי אלאסמיה קד יסמי איצ'א אל{{עברית|שמים}} אלחקיקיה {{עברית|רקיע}} כמא אסמי אל{{עברית|רקיע}} אלחקיקי {{עברית|שמים}}, והו קולה {{עברית|ויתן אותם אלהים ברקיע השמים}}. ותבין איצ'א בהד'א אלקול מא קד תברהן מן כון אלכואכב כלהא ואלשמס ואלקמר מרכוזאת פי אלפלך אד' לא כ'לא פי אלעאלם, וליסת עלי סטח פלך כמא יתכ'יל אלג'מהור, מן קולה {{עברית|ברקיע השמים}} ולם יקל {{עברית|על רקיע השמים}}. פקד באן אן מאדה' מא כאנת משתרכה וסמאהא {{עברית|מים}}, ת'ם אנפצלת בת'לת' צור, וצאר מנהא שי {{עברית|ימים}}, וצאר מנהא שי {{עברית|רקיע}}, וצאר מנהא שי פוק ד'לך אל{{עברית|רקיע}}, והד'א כלה כ'ארג' ען אלארץ', פקד אכ'ד' פי אלאמר מאכ'ד' אכ'ר לאסראר עג'יבה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}11</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סוד המים והשמים}}
{{קו}}את העובדה שמה שמעל ה{{עברית|רקיע}} נקרא "מים" בשם בלבד, לא שהם מין המים, אמרו גם ה{{עברית|חכמים ז"ל}} בדבריהם "{{עברית|ארבעה נכנסו לפרדס}}" {{עברית|וכו'}}: "{{עברית|אמר להן ר' עקיבה: כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו 'מים! מים!', שכך כתוב}} '{{עברית|דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי}}' {{הפניה|(תהילים קא,ז)}}" {{הפניה|(בבלי חגיגה יד,ב)}}.{{קו}}{{אינדקס|הזמנה)}} התבונן אם כן, אם אתה מן המתבוננים, עד כמה ביאר באמירה הזו, וכיצד גילה את הדבר כולו, כשתתבונן בו ותבין כל מה שהוכח ב"מטאורולוגיקה", ותבחן כל מה שאמרו האנשים על כל דבר ממנה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא אן כון ד'לך אלד'י פוק אל{{עברית|רקיע}} סמי מא פי אלאסמיה פקט לא אנה הד'א אלמא אלנועי פקד קאלוה אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} איצ'א, קאלוא פי קולהם {{עברית|ארבעה נכנסו לפרדס וכו' אמר להן ר' עקיבה כשאתם מגיעין אצל אבני}} {{עברית|שיש טהור אל תאמרו מים מים שכך כתוב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}}, פאעתבר אן כנת מן אהל אלאעתבאר כם בין בהד'ה אלקולה, וכיף כשף אלאמר כלה אד'א תאמלתה ופהמת כל מא תברהן פי אלאת'אר, ותטלעת עלי כל מא קאלת אלנאס פי כל שי מנהא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}12</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסברת אי אמירת "כי טוב" ביום השני בבריאה}}
{{קו}}וממה שראוי שתדע ותשים לב אליו: מדוע לא נאמר ביום השני "{{עברית|כי טוב}}". אתה מכיר כבר את מימרות ה{{עברית|חכמים ז"ל}}, שהם אמרו על דרך ה{{עברית|דרש}}, והטובה ביותר מהן היא דבריהם: "{{עברית|לפי שלא שָׁלְמָה מלאכת המים}}" {{הפניה|(בראשית רבה ד,ו)}}. הטעם לכך ברור מאוד לדעתי, והוא שכל אימת שהזכיר דבר מדברי המציאות המתחדשים המצויים באופן נמשך ומתמיד ויציב, אמר על כך "{{עברית|כי טוב}}". אך לגבי ה{{עברית|רקיע}} הזה והדבר שעליו שנקרא "{{עברית|מים}}", יש בדבר משהו נסתר כמו שתראה.{{קו}}{{אינדקס|הסבר: פשט מועד לשגיאה)}} כי אם הדבר נתפס כפשוטו ("כחיצוניותו"), בעיון שטחי, הרי הוא דבר שאינו מצוי בכלל. שהרי אין גוף אחר מלבד היסודות בינינו ובין השמים התחתיים, ואין מים מעל האוויר, לא כל שכן שידמיין מישהו שה{{עברית|רקיע}} הזה ומה שעליו הוא מעל השמים, ואם כן הדבר יהיה נמנע עוד יותר, ורחוק יותר מהשגה.{{קו}}{{אינדקס|הסבר: עומק סמוי)}} ואם הוא ייתפס כמשמעותו הפנימית וכמה שהיה מכוון בו, הרי הוא נסתר עוד יותר, כי הכרח שהוא יהיה מן הסודות הנסתרים כדי שהמון העם לא ידע אותו. אם כן דבר שהוא כך, כיצד יהיה ראוי לומר בו "{{עברית|כי טוב}}"? והרי אין משמעות "{{עברית|כי טוב}}" אלא שיש לו תועלת גלויה וברורה בקיומה של המציאות הזו והימשכותה; ואילו הדבר שעניינו נסתר, שגם נגלהו אינו מצוי כך, איזו תועלת גלויה לבני אדם יש בו כדי שייאמר בו "{{עברית|כי טוב}}"?{{קו}}{{אינדקס|הסבר: אמצעי ולא תכלית)}} עליי להוסיף לך ביאור, והוא שאף על פי שהוא חלק גדול מאוד מן הנמצאים, הרי אין לו תכלית מכוונת להתמדת המציאות כדי שייאמר בו "{{עברית|כי טוב}}", אלא משום כורח שהתחייב כדי שתיחשף הארץ.{{קו}}הבן זאת אם כן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא ינבגי אן תעלמה ותתנבה עליה, אלעלה אלתי מן אג'להא לם יקל פי אליום אלת'אני {{עברית|כי טוב}}, וקד עלמת אקאויל אל{{עברית|חכמים}} {{עברית|ז"ל}} אלתי קאלוהא פי ד'לך עלי ג'הה' אל{{עברית|דרש}}, אחסנהא קולהם {{עברית|לפי שלא שלמה מלאכת המים}}, ועלה' ד'לך איצ'א ענדי בינה ג'דא, וד'לך אנה כלמא ד'כר אמרא מן אמור אלוג'וד אלחאדת'ה אלמוג'ודה עלי אלאסתמראר אלדאימה אלמסתקרה קאל פי ד'לך {{עברית|כי טוב}}, והד'א אל{{עברית|רקיע}} ואלשי אלד'י עליה אלד'י סמי {{עברית|מים}} אלאמר פיה מן אלכ'פא כמא תראה, וד'לך אנה אן אכ'ד' עלי ט'אהרה בג'ליל אלנט'ר כאן אמרא גיר מוג'וד אצלא, לאן ליס ת'ם ג'סם אכ'ר גיר אלאסטקסאת ביננא ובין אלסמא אלדניא, ולא ת'ם מא פוק אלהוי, ונאהיך אן תכ'יל מתכ'יל אן הד'א אל{{עברית|רקיע}} ומא עליה הו פוק אלסמא פיכון אלאמר אשד אמתנאע ואבעד ען אן ידרך. ואן אכ'ד' עלי באטנה ומא אריד בה כאן אשד כ'פא, לאנה וג'ב אן יכון מן אלאסראר אלמכתומה חתי לא יעלמה אלג'מהור, פאמר הו הכד'א כיף יסוג אן יקאל פיה {{עברית|כי טוב}}, ואנמא מעני {{עברית|כי טוב}} אנה ט'אהר אלמנפעה ובינהא פי וג'וד הד'א אלוג'וד ואסתמרארה, ואמא אלאמר אלכ'פי אלמעני אלד'י ט'אהרה גיר מוג'וד כד'לך פאי מנפעה פיה ט'אהרה ללנאס חתי יקאל פיה {{עברית|כי טוב}}. ולא בד לי אן אזידך ביאנא, וד'לך אן הד'א ואן כאן ג'זא כבירא ג'דא מן אלמוג'ודאת לכנה ליס בגאיה מקצודה לאסתמראר אלוג'וד פיקאל פיה {{עברית|כי טוב}}, בל לצ'רורה לזמת לתנכשף אלארץ'. פאפהם הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}13</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסברת תהליך הבריאה ביום השלישי}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת, שה{{עברית|חכמים}} ביארו {{הפניה|(בראשית רבה יג,א)}} שאת העשב והעצים שה' הצמיח מן הארץ, הוא הצמיח רק לאחר שהמטיר עליה; ושדבריו "{{עברית|וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ}} {{עברית|[}}וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה]" {{הפניה|(בראשית ב,ו)}} רק מתארים את המצב הראשוני שהיה לפני "{{עברית|תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא}}" {{הפניה|(שם א,יא)}}. ולכן תרגם {{עברית|אנקלוס}}: "{{עברית|וַעֲנָנָא הָוָה סָלֵיק מִן אַרְעָא}}" (=וענן היה עולה מן הארץ). וזה ברור מן הכתוב, שהרי נאמר: "{{עברית|וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם ב,ה)}}. הדבר התברר אם כן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה, אן אל{{עברית|חכמים}} קד בינוא אן אלעשב ואלאשג'אר אלתי אנבתהא אללה מן אלארץ' אנמא אנבתהא בעד אן אמטר עליהא, ואן קולה {{עברית|ואד יעלה מן הארץ וגו'}} אנמא הו וצף אלחאלה אלאולי אלתי כאנת קבל {{עברית|תדשא הארץ דשא}}, ולד'לך תרג'ם {{עברית|אנקלוס ועננא הוה סליק מן ארעא}}, ובין הו ד'לך מן אלנץ, לקולה {{עברית|וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ}}. פקד באן הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">14</td>
<td class="he">אתה, המעיין, כבר יודע, שהסיבה הראשונה להתהוות ולכיליון, אחרי כוחות הגלגל, היא האור והחושך, בשל החום והקור הבאים בעקבותיהם. על ידי תנועת הגלגל מתערבים היסודות, ועל ידי האור והחושך שונה התמזגותם. כהתמזגות ראשונה נוצרים מהם שני האדים (=חומרים גזיים) שהם הסיבות לכל ההשפעות המטאורולוגיות, שהמטר הוא מכללם. הם גם הסיבות למחצבים, ולאחר מכן לתרכובת הצמחים, ואחרי הצמחים – בעלי החיים, והתרכובת האחרונה היא האדם. והחושך הוא טבע מציאות העולם השפל כולו, והאור מופיע עליו; שהרי בהעדר האור נשאר המצב היציב. כך באים הכתובים ב{{עברית|מעשה בראשית}} בסדר הזה במדויק, בלי להשמיט דבר.</td>
<td class="ar">וקד עלמת איהא אלנאט'ר אן אול אסבאב אלכון ואלפסאד בעד אלקוי אלפלכיה אלצ'ו ואלט'לאם למא יתבעהמא מן אלחר ואלברד. ובחרכה' אלפלך תכ'תלט אלאסטקסאת, ובאלצ'ו ואלט'לאם יכ'תלף אמתזאג'הא. ואול אמתזאג' יחדת' מנהא אלבכ'אראן אלד'ין המא אסבאב אלאת'אר אלעלויה כלהא אלתי אלמטר מנהא, והמא איצ'א אסבאב אלמעאדן, ובעד ד'לך תרכיב אלנבאת, ובעד אלנבאת אלחיואן, ואכ'ר תרכיב הו אלאנסאן. ואן אלט'לאם הו טביעה' וג'וד אלעאלם אלספלי כלה, ואלצ'ו טאר עליה, חסבך אן בעדם אלצ'ו תבקי אלחאלה אלמסתקרה, והכד'א ג'א אלנץ פי {{עברית|מעשה בראשית}} עלי הד'א אלתרתיב סוא לא יגאדר שי מן הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}15</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הסברת שלמות הבריאה, ובפסגתה – האדם}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת הוא דבריהם: "{{עברית|כל מעשה בראשית –}} {{אינדקס|א)}} {{עברית|לקומתן נבראו,}} {{אינדקס|ב)}} {{עברית|לדעתן נבראו,}} {{אינדקס|ג)}} {{עברית|לצביונם נבראו}}" {{הפניה|(בבלי ראש השנה יא,א)}}. כלומר: כל מה שנברא, נברא {{אינדקס|א)}} בשלמות כַּמּוּתוֹ, {{אינדקס|ב)}} ובשלמות צורתו (=מהותו) {{אינדקס|ג)}} ובמקרים (=תכונות שאינן מהותיות) הטובים ביותר שלו, והם דבריו "{{עברית|לצביונם}}", מן "[אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ] {{עברית|צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת}}" {{הפניה|(יחזקאל כ,ו)}}. דע זאת גם כן, כי הוא עיקר גדול שכבר התאמת והתברר.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה קולהם {{עברית|כל מעשה בראשית לקומתן נבראו לדעתן נבראו לצביונם}} {{עברית|נבראו}}, יקול אן כל מא כ'לק אנמא כ'לק עלי כמאל כמיתה ועלי כמאל צורתה ובאחסן אעראצ'ה, והו קולה {{עברית|לצביונם}}, מן {{עברית|צבי היא לכל הארצות}}. פאעלם הד'א איצ'א, פהו אצל כביר קד צח ובאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}16</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיפור בריאת האדם והנחיה לחשיפה מבוקרת}}
{{קו}}וממה שעליך להתבונן בו מאוד, הוא שהזכיר את בריאת {{עברית|אדם}} ב{{עברית|ששת ימי בראשית}} ואמר: "{{עברית|זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם}}" {{הפניה|(כלשון בראשית ה,ב; והכוונה לבראשית א,כז, ושם: בָּרָא אֹתָם)}}. וסיים את כל הבריאה ואמר: "{{עברית|וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם}}" {{הפניה|(שם ב,א)}}. אחר כך פתח פתיחה אחרת, לבריאת {{עברית|חוה}} מ{{עברית|אדם}} והזכרת {{עברית|עץ החיים ועץ הדעת}} וסיפור ה{{עברית|נחש}} ואותה פרשה, וסיפר שכל זה היה אחרי שהניח את {{עברית|אדם}} ב{{עברית|גן עדן}}. וכל ה{{עברית|חכמים}} מסכימים שכל הפרשה הזאת היתה ביום השישי, ושלא השתנה שום דבר אחרי {{עברית|ששת ימי בראשית}}. לכן אין להחשיב כמוזר שום דבר מן הדברים האלה, כמו שאמרנו {{הפניה|(ב,יז)}} שעד אז לא התייצב הטבע.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעתברה ג'דא, כונה ד'כר כ'לק {{עברית|אדם}} פי {{עברית|ששת ימי בראשית}} וקאל {{עברית|זכר ונקבה בראם}} {{עברית|}}, וכ'תם אלכ'לק כלה וקאל {{עברית|ויכלו השמים והארץ וכל צבאם}}, ת'ם אפתתח אפתתאחא אכ'ר לכ'לק {{עברית|חוה}} מן {{עברית|אדם}} וד'כר {{עברית|עץ החיים ועץ הדעת}} וחדית' אל{{עברית|נחש}} ותלך אלקצה, וג'על הד'א כלה אנה כאן בעד אן ג'על {{עברית|אדם}} פי {{עברית|גן עדן}}. וכל אל{{עברית|חכמים}} מג'מעון אן הד'ה אלקצה כלהא כאנת יום אלג'מעה, ואנה לם יתגיר אמר בוג'ה בעד {{עברית|ששת ימי בראשית}}, פלד'לך לא יסתשנע שי מן תלך אלאמור כמא קלנא אנה אלי אלאן לם תחצל טביעה מסתקרה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">17</td>
<td class="he">יחד עם זאת אמרו (חז"ל) דברים שאלקט לך ממקומותיהם ואשמיע לך, וכן אעיר לך על דברים כמו שהם {{עברית|ז"ל}} העירו לנו. ודע שהדברים האלה שאזכיר לך מדברי ה{{עברית|חכמים}} הם אמירות בתכלית השלמות, שפרשנותן {{מונח|תאויל}} ברורה למי שהם אמרו אותן עבורו, והן מדויקות מאוד. לכן לא אאריך בפירושן ולא אפשוט אותן, כדי שלא אהיה "{{עברית|מְגַלֶּה סּוֹד}}" {{הפניה|(משלי יא,יג)}}. אלא עצם זה שאזכיר אותן בסידור מסוים ובהערות מועטות, יספיק לשכמותך להבינן.</td>
<td class="ar">ומע הד'א קד ד'כרוא אשיא סאסמעהא לך מלתקטה מן אמאכנהא ואנבהך איצ'א עלי אשיא כמת'ל מא נבהונא הם {{עברית|ז"ל}}. ואעלם אן הד'ה אלאשיא אלתי אד'כרהא לך מן כלאם אל{{עברית|חכמים}} אנמא הי אקאויל פי גאיה' אלכמאל בינה' אלתאויל ללד'י ד'כרוהא לה מחכמה ג'דא, פלד'לך לא אבאלג פי שרחהא ולא אבסטהא לאן לא אכון {{עברית|מגלה סוד}}, לכן ד'כרי להא בתרתיב מא ובתנביה יסיר יכפי פי פהמהא למת'לך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}18</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|אדם וחוה – שני היבטים של כל בן אנוש}}
{{קו}}מכלל המימרות הללו: דבריהם ש{{עברית|אדם וחוה}} נבראו יחד, מחוברים גב אל גב, וש(אדם) חולק ונלקח חציו, שהוא {{עברית|חוה}}, והועמד לנגדו. ובדבריו "[וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח] {{עברית|אַחַת מִצַּלְעֹתָיו}} [וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה]" {{הפניה|(בראשית ב,כא)}} הכוונה היא לאחד מצדדיו, והביאו ראיה מ"{{עברית|צֶלַע הַמִּשְׁכָּן}}" {{הפניה|(שמות כו,כ;כו)}}, שתרגומה הוא "{{עברית|סְטַר מַשְׁכְּנָא}}" (=צד המשכן), וכן אמרו "{{עברית|מִן סִטְרוֹי}}" (=[אחד] מצדדיו) {{הפניה|(בראשית רבה ח,א)}}. הבן נא כיצד התבאר שהם שניים במובן מסוים בעוד שהם אחד, כמו שאמר: "[וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם] {{עברית|עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי}}" {{הפניה|(בראשית ב,כב)}}, והוסיף והדגיש זאת באומרו שהשם חל על שניהם כאחד: "[לְזֹאת יִקָּרֵא] {{עברית|אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת}}" {{הפניה|(שם,כג)}}. הוא הדגיש את איחודם, ואמר: "[עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ] {{עברית|וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ}} {{עברית|וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד}}" {{הפניה|(שם,כד)}}. כמה רבה בורותו של מי שאינו מבין שכל זה נועד בהכרח לעניין מסוים! דבר זה התברר אם כן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פמן ד'לך קולהם אן {{עברית|אדם וחוה}} כ'לקא מעא מתחדין ט'הר לט'הר, ואנה קסם פאכ'ד' נצפה והו {{עברית|חוה}} וקובל בה, וקולה {{עברית|אחת מצלעותיו}} יעני אחד שקיה, ואסתדלוא מן {{עברית|צלע המשכן}} אלד'י תרג'מתה {{עברית|סטר משכנא}}, וכד'א קאלוא {{עברית|מן סטרוי}}{{עברית|}}. פאפהם כיף כאן אלתביין אנהמא את'נאן בג'הה' מא, והמא ואחד כמא קאל {{עברית|עצם מעצמי ובשר מבשרי}}, וזאד ד'לך תאכידא בקולה אן אלאסמיה עליהמא ג'מיעא ואחדה, {{עברית|אשה כי מאיש לוקחה}} {{עברית|זאת}}, ואכד אתחאדהמא וקאל {{עברית|ודבק באשתו והיו לבשר אחד}}. פמא אשד ג'הל מן לא יפהם אן הד'א כלה למעני צ'רורה. פקד באן הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}19</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הנחש – נפילת האדם}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת, מה שביארו ב{{עברית|מדרש}}: הם ציינו שהיה ל{{עברית|נחש}} רוכב, שהוא היה בגודל של גמל, ושרוכבו הוא שפיתה את {{עברית|חוה}}, ושהרוכב היה {{עברית|סמאל}}. בשם הזה הם מכנים את ה{{עברית|שטן}}: אתה מוצא שהם אומרים בכמה מקומות שה{{עברית|שטן}} רצה להכשיל את {{עברית|אברהם אבינו}} כדי שלא יסכים להקריב את {{עברית|יצחק}}, וכן רצה להכשיל את {{עברית|יצחק}} שלא יציית לאביו. באותה פרשה, כלומר ב{{עברית|עקידה}}, אמרו גם: "{{עברית|בא סמאל אצל אבינו אברהם, אמר לו: מה סבא, הובדת לבך?}} (=יצאת מדעתך?) {{עברית|[}}בן שניתן לך למאה שנה את הולך לשוחטו?]" {{הפניה|(בראשית רבה נו,ד)}}. התבאר לך אם כן ש{{עברית|סמאל}} הוא ה{{עברית|שטן}}. וגם השם הזה נועד לעניין מסוים, כמו ששמו של ה{{עברית|נחש}} הוא לעניין מסוים. הם אמרו על בואו לפתות את {{עברית|חוה}}: "{{עברית|היה סמאל רוכב עליו והקב"ה שוחק על גמל ורוכבו}}" {{הפניה|(ראו פרקי דרבי אליעזר, פרק יג)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה מא בינוה פי אל{{עברית|מדרש}}, וד'לך אנהם ד'כרוא אן אל{{עברית|נחש}} מרכוב ואנה כאן קדר ג'מל, ואן ראכבה הו אלד'י אגוי {{עברית|חוה}}, ואן אלראכב כאן {{עברית|סמאל}} והד'ה אלאסמיה הם יטלקונהא עלי אל{{עברית|שטן}}, תג'דהם יקולון פי עדה' מואצ'ע אן אל{{עברית|שטן}} אראד אן יעת'ר {{עברית|אברהם אבינו}} חתי לא יג'יב אלי תקריב {{עברית|יצחק}}, וכד'לך אראד אן יעת'ר {{עברית|יצחק}} חתי לא יטיע אבאה, וד'כרוא איצ'א פי הד'ה אלקצה אעני פי אל{{עברית|עקידה}} קאלוא {{עברית|בא סמאל אצל אבינו אברהם אמר לו מה סבא הובדת לבך וכו'}}. פקד באן לך אן {{עברית|סמאל}} הו אל{{עברית|שטן}}, והד'ה אלאסמיה איצ'א למעני כמא אן אסמיה' אל{{עברית|נחש}} למעני. וקאלוא פי מג'יה לכ'דע {{עברית|חוה היה סמאל רוכב עליו והקב"ה שוחק}} {{עברית|על גמל ורוכבו}}{{עברית|}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">20</td>
<td class="he">וממה שעליך לדעת ולשים לב אליו, הוא שה{{עברית|נחש}} לא היה בשום אופן בקשר ישיר עם {{עברית|אדם}} ולא דיבר אליו, ושיחתו והקשר שלו היו עם {{עברית|חוה}} בלבד, ובאמצעות {{עברית|חוה}} ניזוק {{עברית|אדם}} וה{{עברית|נחש}} הביא עליו כליה. והאיבה הגמורה היא רק בין ה{{עברית|נחש וחוה ובין זרעו וזרעה}} {{הפניה|(בראשית ג,טו)}}, אף שאין ספק ש{{עברית|זרעה}} הוא {{עברית|זרע אדם}}. מופלא מכך הוא הקשר של הנחש ל{{עברית|חוה}}, כוונתי ל{{עברית|זרעו}} ב{{עברית|זרעה}}, "{{עברית|רֹאש}}" ו"{{עברית|עָקֵב}}" {{הפניה|(שם)}}, ושהיא גוברת עליו ב{{עברית|ראש}} והוא גובר עליה ב{{עברית|עקב}}. גם זה מבואר אם כן.</td>
<td class="ar">וממא יג'ב אן תעלמה ותתנבה עליה, כון אל{{עברית|נחש}} לם יבאשר {{עברית|אדם}} בוג'ה ולא כלמה, ואנמא כאנת מחאורתה ומבאשרתה ל{{עברית|חוה}}, ובתוסט {{עברית|חוה}} תאד'י {{עברית|אדם}} ואהלכה אל{{עברית|נחש}}, ואלעדאוה אלכאמלה אנמא הי חאצלה בין אל{{עברית|נחש}} {{עברית|וחוה ובין זרעו וזרעה}}, ולא שך אן {{עברית|זרעה}} הו {{עברית|זרע אדם}}. ואגרב מן הד'א ארתבאט אל{{עברית|נחש}} ב{{עברית|חוה}} אעני {{עברית|זרעו}} ב{{עברית|זרעה ראש ועקב}}, וכונהא גאלבה לה ב{{עברית|ראש}} והו גאלב להא ב{{עברית|עקב}}. פהד'א איצ'א בין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">21</td>
<td class="he">ומן המימרות המופלאות שפשטן ("חיצוניותן") מגונה לגמרי, ואם תבין את פרקי החיבור הזה היטב תתפלא על חכמת המשל הזה והתאמתו למציאות, היא דבריהם: "{{עברית|משבא נחש על חוה הטיל בה זוהמה. ישראל, שעמדו על הר סיני – פסקה זוהמתן; גוים, שלא עמדו על הר סיני – לא פסקה זוהמתן}}" {{הפניה|(בבלי שבת קמה,ב-קמו,א ומקבילות)}}. הרהר בכך גם כן.</td>
<td class="ar">ומן אלאקאויל איצ'א אלעג'יבה אלתי ט'אהרהא פי גאיה' אלשנאעה, ואד'א פהמת פצול הד'ה אלמקאלה חק פהמהא תעג'ב מן חכמה' הד'א אלמת'ל ומטאבקתה ללוג'וד, והו קולהם {{עברית|משבא נחש על חוה הטיל בה זוהמה,}} {{עברית|ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, גוים שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן}}. פתדבר הד'א איצ'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}22</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|עץ החיים ועץ הדעת ומעלת אדם בגן עדן}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת, הוא דבריהם: "{{עברית|עץ החיים מהלך חמש מאות שנה, וכל מימי בראשית מתפלגין מתחתיו}}" {{הפניה|(בראשית רבה טו,ו);}} וביארו שם שהכוונה בשיעור הזה היא לעובי גופו ולא למוּטַת ענפיו. הם אמרו: "{{עברית|לא סוף דבר נופו, אלא כורתו}} {{עברית|מהלך חמש מאות שנה}}" {{הפניה|(שם)}}, ופירוש {{מונח|שרח}} "{{עברית|כורתו}}" – עובי קורתו העומדת. בכך הם השלימו את פירוש העניין וביאורו. דבר זה התברר אם כן.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה, קולהם {{עברית|עץ החיים מהלך חמש מאות שנה וכל מימי בראשית מתפלגין מתחתיו}}. ובינוא פי ד'לך אן אלגרץ' בהד'א אלמקדאר הו גלט' ג'רמה לא אמתדאד אגצאנה, קאלוא {{עברית|לא סוף דבר נופו אלא כורתו}} {{עברית|מהלך חמש מאות שנה}}, ושרח {{עברית|כורתו}} גלט כ'שבתה אלקאימה, והד'א אלתתמים מנהם לאתמאם שרח אלמעני וביאנה. פקד באן הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">23</td>
<td class="he">וממה שעליך לדעת גם כן, הוא דבריהם: "{{עברית|עץ הדעת – לא גילה הקב"ה אותו אילן לאדם ולא עתיד לגלותו}}" {{הפניה|(שם טו,ז)}}. וזה נכון, כי טבע המציאות מחייב כך.</td>
<td class="ar">וממא יג'ב אן תעלמה איצ'א, קולהם {{עברית|עץ הדעת לא גילה הקב"ה אותו אילן לאדם ולא עתיד לגלותו}}, והד'א צחיח, אד' טביעה' אלוג'וד כד'לך אקתצ'ת.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">24</td>
<td class="he">וממה שעליך לדעת, הוא דבריהם: "{{עברית|'וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם'}} {{הפניה|(בראשית ב,טו)}} {{עברית|– עִלה אותו; 'וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן'}} {{הפניה|(שם)}} {{עברית|– הניח לו}}" {{הפניה|(בראשית רבה טז,ה)}}. אין הם מבינים את הפסוק הזה כלקיחתו ממקום והנחתו במקום, אלא כעילוי דרגת מציאותו בנמצאים האלה המתהווים וכלים, וייצובו במצב מסוים.</td>
<td class="ar">וממא יג'ב אן תעלמה, קולהם {{עברית|ויקח י"י אלהים את האדם עלה אותו, ויניחהו בגן עדן הניח לו}}. לם יג'עלוא הד'א אלנץ לשילה מן מכאן וחטה פי מכאן, אלא תרפיע מרתבה' וג'ודה פי הד'ה אלמוג'ודאת אלכאינה אלפאסדה ואקרארה עלי חאלה מא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}25</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|סיפור קין והבל}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת גם כן ולשים לב אליו, הוא אופן החכמה בכינוי בניו של {{עברית|אדם}} "{{עברית|קין}}" ו"{{עברית|הבל}}", וש{{עברית|קין}} הוא שהרג את {{עברית|הבל בשדה}} {{הפניה|(בראשית ד,ח)}}, וששניהם אבדו, אף על פי שניתנה ארכה לַתוקפן, ושהמציאות התקיימה רק ל{{עברית|שת}}: "[וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת] {{עברית|כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר}} [תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן]" {{הפניה|(שם,כה)}}. אם כן הדבר התחוור.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה איצ'א ותתנבה עליה וג'ה אלחכמה פי תסמיה' ולדי {{עברית|אדם קין והבל}}, וכון {{עברית|קין}} הו אלקאתל {{עברית|להבל בשדה}}, ואנהמא ג'מיעא תלפא ואן כאן אמהל אלמתגלב, ואנה לם יצח אלוג'וד אלא {{עברית|לשת כי שת לי אלהים זרע אחר}}. פקד צח הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}26</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|השפות הן יצירה אנושית}}
{{קו}}וממה שעליך לדעת ולשים לב אליו, הוא מה שנאמר: "{{עברית|וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת [}}לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה]" {{הפניה|(שם ב,כ)}}, ללמדנו שהשפות הסכמיות, ולא טבעיות כמו שחשבו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעלמה ותתנבה עליה, קולה {{עברית|ויקרא האדם שמות וכו'}}, אעלמנא אן אללגאת אצטלאחיה לא טביעיה כמא קד ט'ן ד'לך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}27</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|מונחי הבריאה}}
{{קו}}וממה שעליך להתבונן בו: ארבע המילים האלה שנאמרו על יחס השמים לה', והן "{{עברית|ברא}}" ו"{{עברית|עשה}}" ו"{{עברית|קנה}}" ו"{{עברית|אל}}".{{קו}}{{אינדקס|ברא)}} נאמר: "{{עברית|בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם א,א)}}.{{קו}}{{אינדקס|עשה)}} ונאמר: "{{עברית|בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם}}" {{הפניה|(שם ב,ד)}}.{{קו}}{{אינדקס|קנה)}} ונאמר: "{{עברית|קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם יד,יט; כב)}}.{{קו}}{{אינדקס|אל)}} ונאמר: "{{עברית|אֵל עוֹלָם}}" {{הפניה|(שם כא,לג)}}. ונאמר: "{{עברית|אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(שם כד,ג)}}.{{קו}}{{אינדקס|עשה)}} מה שנאמר: "[כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים] {{עברית|אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה}}" {{הפניה|(תהילים ח,ד)}}, ו"[אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ, וִימִינִי] {{עברית|טִפְּחָה שָׁמָיִם}}" {{הפניה|(ישעיהו מח,יג)}}, ו"{{עברית|נוֹטֶה שָׁמַיִם}}" {{הפניה|(שם מד,כד; נא,יג; תהילים קד,ב)}} – כל זה נכלל ב"{{עברית|עשה}}".{{קו}}ואילו המילה "{{עברית|יצירה}}" לא נאמרה, כי נראה לי ש{{עברית|יצירה}} מורה על מתן תבנית ומתאר, כמו גם אחד מן המקרים האחרים – כי גם התבנית והמתאר הם מקרה. ולכן נאמר "{{עברית|יוֹצֵר אוֹר}}" {{הפניה|(ישעיהו מה,ז)}}, כי הוא מקרה, ו"{{עברית|יוֹצֵר הָרִים}}" {{הפניה|(עמוס ד,יג)}} – נותן להם תבנית. וכך: "{{עברית|וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים [}}אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה]" {{הפניה|(בראשית ב,ז; ושם,יט: "וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם")}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וממא יג'ב אן תעתברה, הד'ה אלארבעה' אלפאט' אלתי ג'את פי נסבה' אלסמא ללה, והי {{עברית|ברא ועשה וקנה ואל}}, קאל {{עברית|ברא אלהים את השמים ואת הארץ}}, וקאל {{עברית|ביום עשות י"י אלהים ארץ ושמים}}, וקאל {{עברית|קונה שמים וארץ}}, וקאל {{עברית|אל עולם}}, וקאל {{עברית|אלהי השמים ואלהי הארץ}}. אמא קולה {{עברית|אשר כוננתה, וטפחה שמים, ונוטה שמים}}, פכל הד'ה יעמהא {{עברית|עשה}}. אמא לפט' {{עברית|יצירה}} פמא ג'את, לאנה יט'הר לי אן אל{{עברית|יצירה}} אנמא תקע עלי תשכיל ותכ'טיט, או ערץ' מן אלאעראץ' אלאכ'ר איצ'א, אד' אלשכל ואלתכ'טיט איצ'א ערץ', ולד'לך קאל {{עברית|יוצר אור}} לאנה ערץ', ו{{עברית|יוצר הרים}} משכלהא, וכד'לך {{עברית|וייצר י"י אלהים וכו'}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">28</td>
<td class="he">אשר למציאות הזאת המיוחדת למכלול העולם, שהוא השמים והארץ,{{קו}}{{אינדקס|ברא)}} נקט לגביה את הלשון "{{עברית|ברא}}", כי זה לדעתנו הבאה לידי מציאות מהעדר.{{קו}}{{אינדקס|עשה)}} ואמר גם "{{עברית|עשה}}", בשל צורות המין שניתנו להם, כלומר טבעיהם.{{קו}}{{אינדקס|קנה)}} ואמר עליהם "{{עברית|קנה}}", כיוון שהוא יתעלה שולט בהם כשליטת האדון על עבדיו. לכן הוא נקרא "{{עברית|אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ}}" {{הפניה|(יהושע ג,יא;יג)}} ו"{{עברית|הָאָדֹן}}" {{הפניה|(שמות כג,יז; לד,כג)}}. אך כיוון שאין {{עברית|אדון}} אלא אם יש לו {{עברית|קנין}}, וזה מטה (את הדעת) להאמנה בקדמות חומר מסוים, השתמש לגביהם במילים "{{עברית|ברא}}" ו"{{עברית|עשה}}".{{קו}}{{אינדקס|אל)}} ואילו "{{עברית|אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם}}" {{הפניה|(בראשית כד,ג)}} וכן "{{עברית|אֵל עוֹלָם}}" {{הפניה|(שם כא,לג)}} הוא מצד שלמותו יתעלה ושלמותם. כי הוא {{עברית|אלהים}}, כלומר מנהיג־שופט, והם מונהגים – לא במשמעות של שליטה, כי זוהי משמעות "{{עברית|קונה}}" – אלא הוא במשמעות של בחינת מעמדו יתעלה במציאות ומעמדם של השמים, כי הוא האלוה ולא הם. דע זאת אם כן.</td>
<td class="ar">אמא הד'א אלוג'וד אלכ'ציץ בג'מלה' אלעאלם אלד'י הו אלסמא ואלארץ' פאטלק עליה {{עברית|ברא}}, לאנה ענדנא איג'אד מן עדם, וקאל איצ'א {{עברית|עשה}} לצורהא אלנועיה אלתי אעטית אעני טבאיעהא. וקאל פיהא {{עברית|קנה}} לאסתילאה תעלי עליהא אסתילא אלסיד עלי עבידה, ולד'לך תסמי {{עברית|אדון כל הארץ,}} ו{{עברית|האדון}}, ולמא לם יכון {{עברית|אדון}} אלא באן יכון לה {{עברית|קנין}} והד'א ינחו נחו אעתקאד קדם מאדה' מא אסתעמל פיהא לפט'ה' {{עברית|ברא}} ו{{עברית|עשה}}. פאמא {{עברית|אלהי השמים}}, וכד'לך {{עברית|אל עולם}}, פהו באעתבאר כמאלה תעאלי וכמאלהא, פהו {{עברית|אלהים}} אי חאכם והי מחכומה ליס במעני אלאסתילא. אד' ד'לך הו מעני {{עברית|קונה}}, ואנמא הו במעני אעתבאר חט'ה תעלי פי אלוג'וד וחט'הא, פאנה אלאלאה לא הי אעני אלסמא פאעלם הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}29</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הקדמה לפרק הבא}}
{{קו}}הדברים שנאמרו כאן, יחד עם מה שנאמר לפני כן ומה שייאמר להלן בעניין זה, די בהם למטרת החיבור ובהתאם למעיין בו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והד'ה אלמקאדיר הנא מע מא תקדם ומע מא יאתי פי הד'א אלמעני כאפיה בחסב גרץ' אלמקאלה ובחסב אלנאט'ר פיהא:</td>
</tr>
</table>