חלק א, פרק ט

חלק א, פרק ט

המונח כיסא

1	שלוש משמעויות. משמעות א: כפשוטה "כסא". א) קביעתו העיקרית בלשון היא שמו של הכיסא.	כסא. אצל וצ'עה פי אללגה אנה אסם אלכרסי,
2	משמעות ב: כסא ה' במשמעות מקדש ושמים ב) וכיוון שעל הכיסא היו יושבים רק בעלי הרוממות והגדולה כמו המלכים, והכיסא נעשה לדבר-מה מצוי המורה על גדולתו של מי שהוא ראוי לו ועל רוממותו וגודל מעלתו, נקרא המקדש "כסא", כיוון שהוא מורה על גדולתו של מי שהתגלה בו והשרה עליו את אורו ואת כבודו, ולפיכך אמר: "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן [מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ]" (ירמיהו יז,יב).	ולמא כאן אלכרסי אנמא יג'לס עליה אהל אלג'לאלה ואלעט'מה כאלמלוך, וצאר אלכרסי שיא מא מוג'ודא ידל עלי עט'מה' מן אהל לה וג'לאלתה ועט'ם שאנה, סמי אלמקדש כסא לדלאלתה עלי עט'מה' מן תג'לי פיה ואחל נורה ווקארה עליה, פקאל כסא כבוד מרום מראשון וכו'.
3	בשל המשמעות הזו נקראו השמים "כסא", משום שהם מורים למי שמכיר אותם ומתבונן בהם על גדולתו של מי שיצרם ומניעם ומנהיג את העולם השפל (=כדור הארץ) בשפע טובם, ולפיכך אמר: "כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי" (ישעיה סו,א), כלומר: הם מורים על מציאותי וגדולתי ויכולתי כשם שהכסא מורה על גדולתו של מי שהוא ראוי לו.	ומן אג'ל הד'א אלמעני סמית אלסמא כסא לדלאלתהא ענד מן יערפהא ויעתברהא עלי עט'מה' מוג'דהא ומחרכהא ומדבר אלעאלם אלספלי בפיץ' ג'ודהא, פקאל כה אמר י"י השמים כסאי, יקול הי תדל עלי וג'ודי ועט'מתי וקדרתי כדלאלה' אלכסא עלי עט'ים מן אהל לה.
4	זה מה שראוי שיאמינו "אעתקאד" בו אנשי האמת, ולא שיש גוף שהאלוה שוכן עליו, יתעלה עילוי רב. כי עוד יוכח לך (ב,א-ב) שהוא יתעלה אינו גוף, ואיך יהיה לו מקום, או מקום-מושב על גוף? אין הדבר כי אם כפי מה שהערנו לך עליו, שכל מקום שה' כיבד אותו וייחד אותו באורו ובזהרו, כמו המקדש או השמים, נקרא "כסא".	הד'א הו אלד'י ינבגי אן יעתקדה אלמחקקון, לא אן ת'ם ג'סם ירתפע אלאלאה עליה, תעלי עלוא כבירא, אד' סיתברהן לך אנה תעלי גיר ג'סם פכיף יכון לה מכאן או מקר עלי ג'סם, ואנמא אלאמר מא נבהנא עליה, אן כל מוצ'ע שרפה אללה וכ'צה בנורה ובהאה כאלמקדש או אלסמא סמי כסא.
5	משמעות ג: כיסא ה' הוא ה' ג) מה שהלשון הרחיבה בו בדבריו "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז,טז), הרי הוא תיאור גדולתו ורוממותו שאין ראוי לדמיין שהם דבר מחוץ לעצמוּתו "ד'את" ולא נברא מנבראיו, כך שיהיה יתעלה נמצא בלי כסא ונמצא עם כסא. זו כפירה בלי ספק. וכבר נאמר במפורש: "אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר" (איכה ה,יט), מה שמורה שהוא דבר שאינו נבדל ממנו. לפיכך הכוונה ב"כסא" כאן ובכל מקום דומה לו – תפארתו וגדולתו שאינן דבר מחוץ לעצמותו, כפי שיבואר בכמה מפרקי חיבור זה (א,נב-נז).	אמא מא אתסעת פיה אללגה פי קולה כי יד על כס יה, פהו צפה' עט'מתה וג'לאלתה אלתי לא ינבגי אן תתכ'יל שיא כ'ארג' ען ד'אתה ולא מכ'לוק מן מכ'לוקאתה חתי יכון תעלי מוג'וד דון כסא ומוג'וד מע כסא, הד'א כפר בלא שך, וקד צרח וקאל אתה י"י לעולם תשב כסאך לדור ודור, דל אנה שי גיר מפארק לה, פלד'לך יראד בכסא הנא ופי כל מא שאבהה ג'לאלתה ועט'מתה אלתי ליסת שיא כ'ארג' ען ד'אתה כמא יבין פי בעץ' פצול הד'ה אלמקאלה: