חלק א, פרק י

חלק א, פרק י

המונחים ירד ועלה

1	המונחים – מפתחות לחכמה ולא ניתוח לשוני כבר אמרנו (א,ח2) שכשנזכיר בחיבור זה אחד מן המונחים הרב-משמעיים הללו, אין בכוונתנו להזכיר את כל משמעויות המונח הנדון, כי חיבור זה אינו חיבור לשוני, אלא נזכיר מן המשמעויות הללו רק מה שנחוץ למטרתנו ותו לא.	קד תקדם לנא אנא אד'א ד'כרנא פי הד'ה אלמקאלה אסם מן הד'ה אלאסמא אלמשתרכה פאנא ליס גרצ'נא אן נד'כר כל מעני יקאל עליה ד'לך אלאסם, לאן ליסת הד'ה אלמקאלה פי אללגה, בל נד'כר מן תלך אלמעאני מא נחן מחתאג'ון אליה פי גרצ'נא לא גיר.
2	שלוש משמעויות. משמעות א: שינוי בגובה הפיזי ובכלל זה "יָרַד" ו"עָלָה". הירידה והעליה הם א) מונחים שנקבעו בעברית לירידה ולעלייה. כך שאם גוף עבר ממקום כלשהו למקום נמוך ממנו נֶאמר "ירד", ואם הוא עבר ממקום כלשהו למקום גבוה ממנו נֶאמר "עלה".	פמן ד'לך ירד ועלה, אלירידה ואלעליה אסמאן מוצ'ועאן פי אללגה אלעבראניה ללהבוט ואלטלוע, פאד'א אנתקל אלג'סם מן מוצ'ע מא אלי מוצ'ע אספל מנה קיל ירד, ואד'א אנתקל מן מוצ'ע מא אלי מוצ'ע אעלי מן ד'לך אלמוצ'ע קיל עלה.
3	משמעות ב: שינוי בהערכת מעמד ב) לאחר מכן הושאלו המונחים הללו לרוממות ולגדולה, כך שאם הידרדר מעמדו של אדם נאמר "ירד" ואם עלה מעמדו ברוממות נאמר "עלה". אמר יתעלה: "הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה" (דברים כח,מג), ואמר: "וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (שם שם,א), ואמר: "וַיְגַדֵּל ה' אֶת שְׁלֹמֹה לְמַעְלָה" (דברי הימים־א,כט,כה). ויודע אתה כמה רבות משתמשים (חז"ל) ב(ביטוי) "מעלין בקודש ולא מורידין" (משנה שקלים ו,ד; בבלי ברכות כח,א ועוד).	ת'ם אסתעירא הד'אן אלאסמאן ללג'לאלה ואלעט'מה, חתי אד'א אנחטת מנזלה' אלשכ'ץ קיל ירד, ואד'א עלת מנזלתה פי אלג'לאלה קיל עלה, קאל תעאלי הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה, וקאל ונתנך י"י אלהיך עליון על כל גויי הארץ, וקאל ויגדל י"י את שלמה למעלה, וקד עלמת כת'רה' אסתעמאלהם מעלין בקדש ולא מורידין.
4	משמעות ג: ירידה ועלייה בהפניית המחשבה ג) באופן הזה משתמשים גם לגבי הידרדרות העיון ופניית האדם במחשבתו "פכרה" אל דבר פחות מאוד, וייאמר שהוא ירד. וכיוצא בזה אם הוא פונה במחשבתו אל דבר נעלה ונשגב ייאמר "עלה".	ועלי הד'ה אלג'הה איצ'א יסתעמל פי אנחטאט אלנט'ר וכון אלאנסאן יתג'ה בפכרה נחו אמר כ'סיס ג'דא ויקאל אנה ירד, וכד'לך אן אתג'ה בפכרה נחו אמר עאל ג'ליל יקאל עלה.
5	משמעות ג ביחס לה': התגלות וכבוד ג1) וכיוון שאנחנו, כלל בני האנוש, נמצאים בשפל השפלים במקום ובדרגת המציאות ביחס ל(גלגל ה)מקיף; והוא יתעלה בשיא המעלה, מבחינת אמיתת המציאות והתפארת והגדולה, לא עילוי בגובה; וחפץ יתעלה באשר חפץ למסור ידיעות מאתו ולהשרות התגלות על חלקנו – כינה את ירידת ההתגלות על הנביא או שריית השכינה במקום מסוים "ירידה", ואת הסתלקותו של מצב הנבואה מן האדם או סילוק השכינה "עליה". וכך כל "ירידה" ו"עליה" שתמצא מיוחסת לבורא יתעלה – הכוונה בה אינה אלא המשמעות הזו.	ולמא כנא מעשר אלאדמיין פי אספל אלסאפלין באלמוצ'ע ובמרתבה' אלוג'וד באלאצ'אפה ללמחיט, וכאן הו תעאלי פי אעלי עליין עלי חקיקה' וג'וד וג'לאלה ועט'מה לא עלו מכאן, ושא תעאלי במא שא איצאל עלם מנה ואפאצ'ה' וחי עלי בעצ'נא, פעבר בנזול אלוחי עלי אלנבי או בחלול סכינה פי מוצ'ע בירידה, ועבר בארתפאע תלך חאלה' אלנבוה ען אלשכ'ץ או אזאלה' אלסכינה מן אלמוצ'ע בעליה, פכל ירידה ועליה תג'דהא מנסובה ללבארי תעאלי אנמא אלמראד בהא הד'א אלמעני.
6	משמעות ג ביחס לה': קשר משפטי ג2) וכן כאשר באה מכה על אומה או על אזור על פי חפצו הקדום, וספרי הנבואה אומרים לפני תיאור אותה מכה שה' פקד את מעשיהם של הללו ולאחר מכן הביא עליהם את העונש – גם את זה הם מכנים "ירידה", כיוון שהאדם אינו ראוי לכך שמעשיו ייפקדו ושהוא ייענש עליהם לולא החפץ. דבר זה התבאר בספרי הנבואה, ונאמר: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ" וכו' (תהילים ח,ה) ברמיזה "אשארה" לעניין זה, ולפיכך כינה זאת "ירידה". נאמר: "הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם" (בראשית יא,ז), "וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת" (שם שם,ה), "אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה" (שם יח,כא). והעניין בכללו: החלת העונש על אנשי העולם השפל.	וכד'לך אד'א נזלת אפה באמה או באקלים בחסב משיתה אלקדימה אלתי תצדר אלכתב אלנבויה קבל וצף תלך אלנאזלה באן אולאיך אפתקד אללה אעמאלהם ת'ם בעד ד'לך אנזל בהם אלעקאב, פאנה יכני ען הד'א אלמעני איצ'א בירידה, לכון אלאנסאן אקל מן אן תפתקד אעמאלה ויעאקב עליהא לולא אלמשיה. וקד בין ד'לך פי כתב אלנבוה וקיל מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו וכו', ישיר אלי הד'א אלמעני, ולד'לך כני ען הד'א בירידה קאל הבה נרדה ונבלה שם שפתם, וירד י"י לראות, ארדה נא ואראה, ואלמעני כלה חלול אלעקאב באהל אלספל.
7	הדגמת המשמעויות ביחס למעמד הר סיני ואילו המשמעות הראשונה, כלומר ההתגלות והכבוד, שכיחה: "וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ" (במדבר יא,יז), "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" (שמות יט,כ), "יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם" (שם שם,יא), "וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים" (בראשית לה,יג), "וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם" (שם יז,כב).	ואמא אלמעני אלאול אעני מעני אלוחי ואלתשריף פכת'יר, וירדתי ודברתי עמך, וירד י"י על הר סיני, ירד י"י לעיני כל העם, ויעל מעליו אלהים, ויעל אלהים מעל אברהם.
8	ואילו דבריו "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות יט,ג) הם במשמעות השלישית (=הפנִייה במחשבה אל דבר נשגב), יחד עם זאת שהוא גם עלה אל ראש ההר שירד אליו האור הנברא, לא שיש לה' יתעלה מקום שעולים אליו או שהוא יורד ממנו, יתעלה (ה') על דמיונותיהם של הבורים עילוי רב.	ואמא קולה ומשה עלה אל האלהים פהו מן אלמעני אלת'אלת' מצ'אף אלי כונה איצ'א עלה אל ראש ההר אלד'י נזל עליה אלנור אלמכ'לוק, לא אן אללה תעאלי לה מכאן יטלע אליה או ינזל מנה, תעאלי ען כ'יאלאת אלג'אהלין עלוא כבירא: