חלק א, פרק יח

חלק א, פרק יח

המונחים קרב, נגע ונגש

1	שתי משמעויות "קרב" ו"נגע" ו"נגש". שלושת המונחים הללו, כלומר "קריבה" ו"נגיעה" ו"נגישה", נאמרים א) לעתים במשמעות של מגע וקרבה במקום, ב) ולעתים במשמעות של היקשרות הידיעה בדבר הנודע, והרי זה כאילו הוא דומה לקרבת גוף אל גוף.	קרב ונגע ונגש. הד'ה אלת'לת'ה אסמא אעני קריבה ונגיעה ונגישה קד תכון למעני אלדנו ואלקרב פי אלמכאן, וקד תכון למעני אתצאל אלעלם באלמעלום פכאנה שבה בקרב ג'סם מן ג'סם.
2	אשר למשמעות הראשונה של "קריבה", שהיא הקרבה במקום: "כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה" (שמות לב,יט), "וּפַרְעֹה הִקְרִיב" (שם,יד,י). ומשמעותה הראשונה של ה"נגיעה" היא מגע גוף בגוף: "וַתַּגַּע לְרַגְלָיו" (שם ד,כה), "וַיַּגַּע עַל פִּי" (ישעיה ו,ז; ירמיה א,ט). ומשמעותה הראשונה של "נגישה" היא התקדמות אדם אחד אל אחר ותנועתו אליו: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה" (בראשית מד,יח).	אמא מעני קריבה אלאול והו אלקרב פי אלמכאן כאשר קרב אל המחנה, ופרעה הקריב. ואלנגיעה מענאהא אלאול דנו ג'סם בג'סם ותגע לרגליו. ויגע על פי. ומעני נגישה אלאול אקדאם שכ'ץ עלי שכ'ץ וחרכתה אליה ויגש אליו יהודה.
3	המשמעות השנייה של שלושת המונחים האלה היא היקשרות ידיעה ומגע של השגה, "אדראך" לא מגע של מקום. מן הנגיעה במובן של היקשרות ידיעה נאמר: "כִּי נָגַע אֶל הַשָּׁמַיִם מִשְׁפָּטָהּ" (ירמיה נא,ט). ומן הקריבה נאמר: "וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי [וּשְׁמַעְתִּיו]" (דברים א,יז), כאילו אמר 'תודיעוני אותו'. הרי ששימש בהוראת ידיעת הדבר הנודע. ומן הנגישה נאמר: "וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר" (בראשית יח,כג), והיה זה בהתגלות ובתרדמת נבואה כמו שיתבאר (א,כא; ב,מא); (וכן:) "יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי" (ישעיה כט,יג)	ומעני הד'ה אלת'לת'ה אסמא אלת'אני הו אתצאל עלם ודנו אדראך לא דנו מכאן, קאל מן אלנגיעה פי מעני אתצאל אלעלם כי נגע אל השמים משפטה. וקיל מן אלקריבה והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי כאנה יקול תעלמוני בה, פקד אסתעמל פי אעלאם במעלום. וקיל מן אלנגישה ויגש אברהם ויאמר והו כאן פי חאל אלוחי ואלסבאת אלנבוי כמא סיבין, יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני.
4	קרבה וגישה האמורה בזיקה לה' משמעה השגתו אם כן, כל לשון קריבה או נגישה שתמצא בספרי הנבואה בין ה' יתעלה ובין נברא מן הנבראים, כולן במשמעות האחרונה הזו. כי ה' יתעלה אינו גוף, כפי שיוכח לך בחיבור זה, ולכן הוא יתעלה אינו נוגע בדבר ואינו מתקרב לדבר, ושום דבר אינו מתקרב אליו או נוגע בו יתעלה. כי כשאין גשמיות, אין מקום, ומתבטלים כל קרבה ומגע או ריחוק או היקשרות או היפרדות או השקה או סמיכות.	פכל לשון קריבה או נגישה תג'דהא ג'את פי כתב אלנבוה בין אללה תעאלי ובין מכ'לוק מן אלמכ'לוקאת פהי כלהא מן הד'א אלמעני אלאכ'יר, לאן אללה תעאלי ליס הו ג'סמא כמא סיתברהן לך פי הד'ה אלמקאלה, פלא הו תעאלי ידנו ולא יקרב מן שי, ולא שי מן אלאשיא יקרב מנה או ידנו בה תעאלי, אד' בארתפאע אלג'סמאניה ירתפע אלמכאן ויבטל כל קרב ודנו או בעד או אתצאל או אנפצאל או תמאס או תתאלי,
5	איני סבור שמה שנאמר "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו" (תהילים קמה,יח), "קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן" (ישעיה נח,ב), "קִרְבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב" (תהילים עג,כח) יגרום לך לספק או לבלבול. כי כל אלה קרבת ידיעה, כלומר השגה "אדראך" של ידע, לא קרבת מקום. וכיוצא בזה דבריו "[כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים] קְרֹבִים אֵלָיו" (דברים ד,ז), "קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע [אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ה' אֱלֹהֵינוּ]" (דברים ה,כג), "וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה' וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ" (שמות כד,ב). אלא אם תרצה להבין שמה שנאמר על משה "וְנִגַּשׁ", שהכוונה היא שהוא יתקרב אל המקום בהר ששרה עליו האור, כלומר כבוד ה' – יכול אתה. אבל החזק בעיקר, שאין הבדל בין אם האדם במרכז הארץ או על גבי הגלגל התשיעי, לו היה הדבר אפשרי – אין הוא רחוק מן ה' פה ולא קרוב אליו שם. אלא הקרבה אליו יתעלה היא בהשגתו, והריחוק ממנו הוא באי-ידיעתו. מן הפן הזה יש הבדלים גדולים מאוד בין בני האדם בדרגות הקרבה והריחוק. עוד אבאר באחד מפרקי חיבור זה (א,נט) כיצד הם ההבדלים במעלות בהשגה.	ומא אראך תשך ולא ילבס עליך קולה קרוב י"י לכל קוראיו, קרבת אלהים יחפצון, קרבת אלהים לי טוב, אן הד'ה כלהא קרב עלם, אעני אדראך עלמי לא קרב מכאן. וכד'לך קולה קרובים אליו, קרב אתה ושמע, ונגש משה לבדו אל י"י והם לא יגשו, אלא אן תריד אן תג'על מא קיל פי משה ונגש אנה יקרב מן אלמוצ'ע מן אלג'בל אלד'י חל פיה אלנור אעני כבוד י"י פלך ד'לך, לכן תמסך באלאצל, אן לא פרק בין כון אלשכ'ץ פי מרכז אלארץ' או פי אעלי אלפלך אלתאסע לו אמכן ד'לך, פאנה לם יבעד מן אללה הנא ולא קרב מנה הנאך, בל אלקרב מנה תעאלי באדראכה, ואלבעד ענה למן ג'הלה, ויתפאצ'ל אלקרב ואלבעד מן הד'ה אלג'הה תפאצ'לא כת'ירא ג'דא, וסאבין פי פצל מן פצול הד'ה אלמקאלה כיף הו אלתפאצ'ל פי אלאדראך,
6	נגיעה האמורה בזיקה לה' משמעה ענישה אשר לאמור "[ה' הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד] גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ" (תהילים קמד,ה), הכוונה היא: הבא את ציוויך אליהם, על דרך המשל, כמו שאמר "וְגַע אֶל עַצְמוֹ" (איוב ב,ה), כלומר שלח בו את מכתך. וכן יש לבחון בכל מקום כפי עניינו את הנגיעה וכל מה שנגזר ממנה: א) לעתים הכוונה היא מגע גוף בגוף, ב) ולעתים היקשרות ידיעה והשגת דבר מה, וכאילו מי שמשיג את הדבר שלא יכול להשיגו לפני כן, התקרב אל דבר שהיה רחוק ממנו. הבן זאת.	אמא קולה גע בהרים ויעשנו יעני בה אוצל אמרך להא עלי ג'הה' אלמת'ל, כמא קאל וגע אל עצמו יעני אחל אפתך בה. וכד'לך אלנגיעה ומא יתצרף מנהא תעתברהא פי כל מכאן בחסבה, פתארה יראד בהא דנו ג'סם בג'סם, ותארה אתצאל עלם ואדראך אמר מא, פכאן מדרך אלאמר אלד'י לם יכן ידרכה קבל קד קרב מן שי כאן בעידא ענה, פאפהם הד'א: