חלק א, פרק כ

חלק א, פרק כ

המונחים רם ונישא

1	שתי משמעויות ל"רם" "רם" הוא מונח רב-משמעי, א) במשמעות רום המקום ב) ובמשמעות רום המעלה, כלומר הגדולה והכבוד והעוז.	רם הו אסם משתרך, למעני ארתפאע אלמכאן, ומעני ארתפאע אלמנזלה אעני אלג'לאלה ואלכראמה ואלעזה.
2	נאמר: "וַתָּרָם הַתֵּבָה מֵעַל הָאָרֶץ" (בראשית ז,יז; ושם: וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ), וזאת במשמעות הראשונה. ונאמר: "הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם" (תהילים פט,כ), "יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִתּוֹךְ הֶעָפָר" (מלכים א טז,ב; ושם: מִן הֶעָפָר), "אֲשֶׁר הֲרִמֹתִיךָ מִתּוֹךְ הָעָם" (מלכים א יד,ז) – במשמעות השנייה. וכל ביטוי של הרמה שנאמר על ה' הוא במשמעות השנייה הזו: "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים" (תהילים נז,ו).	קאל ותרם התבה מעל הארץ והד'א מן אלמעני אלאול. וקאל הרימותי בחור מעם, יען אשר הרימותיך מתוך העפר, אשר הרימותיך מתוך העם מן אלמעני אלת'אני. וכל לפט' הרמה ג'א פי אללה הו מן הד'א אלמעני אלת'אני, רומה על השמים אלהים.
3	שתי משמעויות ל"נשא" וכן יש ל"נשא" א) משמעות של רום המקום, ב) ומשמעות של רוממות הדרגה ויתרון המעלה.	וכד'לך נשא יכון במעני רפעה' אלמכאן, ובמעני רפעה' אלמנזלה וופור אלחט'.
4	"וַיִּשְׂאוּ אֶת שִׁבְרָם עַל חֲמֹרֵיהֶם" (בראשית מב,כו) הוא במשמעות הראשונה, וכמוהו רבים במשמעות של נשיאה והעברה, כי הוא מרים אותו במקום. ובמשמעות השנייה: "וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ" (במדבר כד,ז), "וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם" (ישעיה סג,ט), "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ" (במדבר טז,ג). וכל לשון נשיאה המיוחסת לו יתעלה הוא מן המשמעות האחרונה הזו: "הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ" (תהילים צד,ב), "[כִּי] כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא" (ישעיה נז,טו) – רוממות וגדולה ועוז, לא עילוי מקום.	וישאו את שברם על חמוריהם מן אלמעני אלאול, ומת'לה כת'יר פי מעני אלחמל ואלנקלאן לאנה רפעה פי אלמוצ'ע. ומן אלמעני אלת'אני ותנשא מלכותו, וינטלם וינשאם, ומדוע תתנשאו. פכל לשון נשיאה ג'את מנסובה לה תעאלי הי מן הד'א אלמעני אלאכ'יר, הנשא שופט הארץ, כה אמר רם ונשא, רפעה וג'לאלה ועזה לא עלו מכאן.
5	הפשטת התארים היא רק שלב ראשון בהכרת ה' שמא יקשו עליך דבריי 'רוממות מעלה וגדולה ועוז', ותאמר: כיצד זה נותן אתה משמעויות רבות במשמעות אחת? עוד יבואר לך שה' יתעלה, אצל המשיגים השלמים, אינו מתואר בתארים רבים. ושכל התארים המרובים הללו המורים על עצמה ועוז ויכולת ושלמות וטוב וזולתם – כולם חוזרים למשמעות אחת, והמשמעות הזו היא עצמותו ולא שום דבר מחוץ לעצמותו. עוד יבואו לך פרקים על השמות והתארים (א,נא-סח), אך המטרה בפרק הזה אינה אלא שאין משמעותם ופירושם של "רם" ו"נשא" עילוי מקום, אלא עילוי מעלה.	ולעל ישכל עליך קולי רפעה' מנזלה וג'לאלה ועזה פתקול כיף תג'על מעאני כת'ירה מן מעני ואחד, סיבין לך אן אללה תעאלי ענד אלמדרכין אלכאמלין לא יוצף באוצאף כת'ירה, ואן הד'ה אלאוצאף כלהא אלמתעדדה אלתי תדל עלי אלתעט'ים ואלעזה ואלקדרה ואלכמאל ואלג'וד וגירהא כלהא תרג'ע למעני ואחד, וד'לך אלמעני הו ד'אתה לא שי כ'ארג' ען אלד'את, וסתאתיך פצול פי אלאסמא ואלצפאת, ואנמא אלקצד פי הד'א אלפצל אן רם ונשא ליס מענאה ומפהומה עלו מכאן, בל עלו מנזלה: