חלק א, פרק כד
חלק א, פרק כד
המונח הליכה
| 1 |
שלוש משמעויות (מתוך ארבע)
א) גם ה"הליכה" היא מכלל המונחים שנקבעו לתנועות מסוימות מתנועות בעלי החיים: "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" (בראשית לב,ב). וזה נפוץ.ב) מונח זה הושאל להתפשטות והימתחות של גופים שהם דקים יותר מגופי בעלי החיים: "וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר" (שם ח,ה), "[וַה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד] וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה" (שמות ט,כג).ג) לאחר מכן הושאל להתפשטות דבר כלשהו והופעתו, גם אם אין הוא גשמי כלל. נאמר: "קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ" (ירמיה מו,כב). וכיוצא בזה דבריו "[וַיִּשְׁמְעוּ אֶת] קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן" (בראשית ג,ח), הקול הוא שנאמר לגביו שהיה מתהלך. |
אלהליכה איצ'א מן ג'מלה' אלאסמא אלמוצ'ועה לחרכאת מכ'צוצה מן חרכאת אלחיואן, ויעקב הלך לדרכו, והד'א כת'יר.וקד אסתעיר הד'א אלאסם לאמתדאד אלאג'סאם אלתי הי אלטף מן אג'סאם אלחיואן והמים היו הלוך וחסור, ותהלך אש ארצה.ת'ם אסתעיר לאנתשאר אמר מא וט'הורה ואן כאן ד'לך ליס בג'סם אצלא, קאל קולה כנחש ילך. וכד'לך קולה קול י"י אלהים מתהלך בגן, אלקול הו אלמקול ענה אנה כאן מתהלך. |
| 2 |
משמעות הליכה כלפי ה'
לפי השאלה זו היא כל לשון הליכה שנאמרה על ה' יתעלה, כלומר שהיא הושאלה לדבר שאינו גשמי: אם להתפשטות הדבר ואם לסילוק ההשגחה, שבבעל החיים דומה לכך הפנִייה לאחור מדבר-מה, דבר שבעל החיים עושה בהליכה. אם כן כפי שכִּינה את הסרת ההשגחה "הסתרת פנים" בדבריו "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי" (דברים לא,יח), כך כינה אותה "הליכה", שיש לה משמעות של פנייה לאחור מדבר-מה, ואמר: "אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי" (שילוב פסוקים: הושע ה,טו; ב,ט). |
ובחסב הד'ה אלאסתעארה כל לשון הליכה ג'את פי אללה תעאלי, אעני אנהא אסתעירת למא ליס בג'סם, אמא לאנתשאר אלאמר או לרפע אלענאיה אלד'י מת'אלה פי אלחיואן אלתוליה ען אלשי אלד'י ד'לך מן אלחיואן באלהליכה, פכמא כני ען רפע אלענאיה בהסתרת פנים פי קולה ואנכי הסתר אסתיר פני כד'לך כני ענה באלהליכה אלתי הי במעני אלתוליה ען אלשי, קאל אלכה ואשובה אל מקומי. |
| 3 | אשר לדבריו "וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ" (במדבר יב,ט) הרי בהם נמצאות שתי המשמעויות גם יחד, כלומר משמעות סילוק ההשגחה המכונה פנייה אחורה, ומשמעות התפשטות הדבר והיגלותו והופעתו, והכוונה היא שחרון האף הוא שהלך והתפשט אל שניהם (=אהרן ומרים), ולכן הפכה (מרים) "מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג" (שם יב,י). | אמא קולה ויחר אף י"י בם וילך פפיה אלמעניין ג'מיעא, אעני מעני רפע אלענאיה אלמכני ענה באלתוליה, ומעני אנתשאר אלאמר ופשאיה וט'הורה אעני אלחרון אף הו אלד'י הלך ואמתד אליהמא ולד'לך צארת מצורעת כשלג. |
| 4 |
משמעות ד: ההתדמות
וכן הושאל לשון הליכה להליכה בהנהגות נעלות, בלי תנועת גוף כלל: "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (דברים כח,ט), "אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ" (שם יג,ה), "לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'" (ישעיה ב,ה) |
וכד'לך אסתעיר לשון הליכה ללסיר באלסירה אלפאצ'לה דון תחרך ג'סם אצלא והלכת בדרכיו, אחרי י"י אלהיכם תלכו. לכו ונלכה באור י"י: |
