חלק א, פרק לה
חלק א, פרק לה
החשיפה וההסתרה במטפיזיקה
| 1 |
כל אדם צריך ללמוד את שלילת הגשמות
אל תחשוב שבכל מה שהקדמנו בפרקים הקודמים באשר לחשיבות הדבר והסתרתו והקושי להשיגו והיותו מנוע מן ההמון, כלולות גם שלילת הגשמות ושלילת ההיפעלויות. אין הדבר כן, אלא כשם שראוי שיחונכו הקטנים ויפורסם בהמון שה' יתעלה ויתרומם הוא אחד ואין ראוי שייעבד זולתו, כך ראוי למסור להם כנתון "תקליד" שה' אינו גוף ושאין שום דומוּת בינו לבין נבראיו בדבר מן הדברים, ואין מציאותו דומה למציאותם, ואין חייו חיי החיים מביניהם, ואין ידיעתו דומה לידיעתו של מי מהם שיש לו ידע; ושאין ההבדל בינו לבינם בריבוי ובמיעוט בלבד, אלא במין המציאות. כלומר שיתבסס אצל הכול שאין ידיעתנו וידיעתו, או יכולתנו ויכולתו, שונות בריבוי ובמיעוט ובחוזק ובחולשה וכיוצא בזה; כי החזק והחלש בהכרח דומים במין, וכוללת אותם הגדרה מסוימת אחת, וכך כל יחס הוא רק בין שני דברים הכלולים במין אחד. וגם זה התבאר במדעי הטבע. אלא כל מה שמיוחס אליו יתעלה שונה מתארינו מכל בחינה, כך שאין הם נכללים בשום אופן בהגדרה אחת. וכך מציאותו ומציאות זולתו נקראות "מציאות" רק בשיתוף השם, כמו שאבאר (א,נב,נו-נט). |
לא תט'ן אן כל מא וטינאה פי הד'ה אלפצול אלמתקדמה מן עט'ם אלאמר וכ'פאיה ובעד אדראכה וכונה מצ'נון בה עלי אלג'מהור, אן נפי אלתג'סים ונפי אלאנפעאלאת דאכ'ל פי ד'לך, ליס אלאמר כד'לך, בל כמא ינבגי אן ירבא אלצגאר ויעלן פי אלג'מהור עלי אן אללה עז וג'ל ואחד ולא ינבגי אן יעבד סואה, כד'לך ינבגי אן יקלדוא באן אללה ליס בג'סם, ולא שבה בינה ובין מכ'לוקאתה אצלא פי שי מן אלאשיא, ולא וג'ודה וג'ודהא ולא חיאתה שבה חיאה' אלחי מנהא, ולא עלמה שבה עלם מן לה עלם מנהא. ואן ליס אלאכ'תלאף בינה ובינהא באלאכת'ר ואלאקל פקט, בל בנוע אלוג'וד, אעני אן יקרר ענד אלכל אן ליס עלמנא ועלמה או קדרתנא וקדרתה תכ'תלף באלאכת'ר ואלאקל ואלאשד ואלאצ'עף ומא אשבה ד'לך, אד' אלקוי ואלצ'עיף מתשאבהאן באלנוע צ'רורה ויג'מעהמא חד מא ואחד, וכד'לך כל נסבה אנמא תכון בין שיין תחת נוע ואחד, קד תבין ד'לך איצ'א פי אלעלום אלטביעיה. בל כל מא ינסב אליה תעאלי מבאין לצפאתנא מן כל ג'הה חתי לא יג'מעהמא חד אצלא, וכד'לך וג'ודה ווג'וד מא סואה אנמא יקאל עליהמא וג'וד באשתראך אלאסם כמא סאבין, |
| 2 | מידה זו תספיק לקטנים ולהמון העם כדי לבסס בדעתם שיש מצוי שלם שאינו גוף ולא כוח בגוף, הוא האלוה, ואף מין ממיני החסרונות אינו חל בו, ולכן אין חלה בו שום היפעלות. | והד'א אלקדר יכפי אלצגאר ואלג'מהור פי אקראר אד'האנהם עלי אן ת'ם מוג'וד כאמל לא ג'סם ולא קוה פי ג'סם הו אלאלאה, ולא ילחקה נחו מן אנחא אלנקץ, ולד'לך ליס ילחקה אנפעאל אצלא. |
| 3 |
סתרי תורה
ואילו הדיון על התארים וכיצד יש לשלול אותם ממנו, ומה משמעות התארים המיוחסים לו, וכן הדיון על בריאתו את מה שברא, ועל תיאור הנהגתו את העולם, וכיצד היא השגחתו על זולתו, ומשמעות חפצו ורצונו וידיעתו את כל מה שהוא יודע, וכן משמעות הנבואה וכיצד הן מדרגותיה, ומה משמעות שמותיו, המורים על אחד אף על פי שהם שמות רבים – כל אלה דברים עמוקים, והם סתרי תורה באמת, והם הסודות הנזכרים תמיד בספרי הנביאים ובדברי החכמים ז"ל, ואלה הם הדברים שלא ראוי לדבר בהם אלא בראשי הפרקים, כפי שאמרנו (א,לד), וגם זאת רק עם האדם שתואר. |
אמא אלכלאם פי אלצפאת וכיף תנפי ענה ומא מעני אלצפאת אלמנסובה לה, וכד'לך אלכלאם פי כ'לקה' מא כ'לק, ופי צפה' תדבירה ללעאלם, וכיף ענאיתה במא סואה, ומעני משיתה ואראדתה ועלמה בכל מא יעלמה, וכד'לך מעני אלנבוה וכיף מראתבהא, ומא מעני אסמאה אלמדלול בהא עלי ואחד ואן כאנת אסמא כת'ירה, פאן הד'ה כלהא אמור גאמצ'ה והי סתרי תורה באלחקיקה, והי אלסודות אלתי תד'כר דאימא פי כתב אלאנביא ופי כלאם אלחכמים ז"ל, והד'ה הי אלאשיא אלתי לא ינבגי אלכלאם פיהא אלא בראשי הפרקים כמא ד'כרנא ומע אלשכ'ץ אלמוצוף איצ'א. |
| 4 |
תחילה יש ללמד את יסודות האמונה לכל אדם כפי כוחו
אבל שלילת הגשמות והסרת הדומוּת וההיפעלויות ממנו – הרי זה דבר שראוי לאומרו במפורש ולבארו לכל אחד באופן המתאים לו, ולמסור אותו כנתון "תקליד" לקטנים ולנשים ולשוטים הלקויים מטבעם, כמו שמוסרים להם שהוא אחד ושהוא קדום ושאין לעבוד עמו את זולתו. משום שאין ייחוד אלא בהסרת הגשמות, כי הגוף אינו אחד אלא מורכב מחומר וצורה, שהם שניים בהגדרה, והוא גם מתחלק, בר חלוקה. |
אמא נפי אלתג'סים ורפע אלשבהיה ואלאנפעאלאת ענה, פאמר ינבגי אלתצריח בה ותביינה לכל אחד בחסבה, ותקלידה ללאצאגר ואלנסואן ואלבלה אלנאקצי אלפטרה כמא יקלדון אנה ואחד ואנה קדים ואן לא יעבד מעה סואה, לאן לא תוחיד אלא ברפע אלג'סמאניה, אד' אלג'סם ליס בואחד בל מרכב מן מאדה וצורה את'נין באלחד, והו איצ'א מנקסם קאבל אלתג'זיה, |
| 5 |
אחר כך הזמנה למוכשרים לתשומת לב ולהעמקה
כאשר יקבלו זאת, ויתרגלו לכך ויתחנכו על כך, ויגדלו ויהיו נבוכים בלשונות ספרי הנבואה, תבואר להם משמעותם, ויוכוונו לתת להם פירוש "תאויל" (שלא כפשוטו), ויעירו את תשומת לבם לרב-המשמעיות וההשאלות של המונחים הנידונים בחיבור זה, כדי שאמיתת האמונה באחדות האל ובאמיתות ספרי הנבואה תהיה שלמה בידם. ומי שדעתו תירתע מהבנת הפירוש (שלא כפשוטם) של הפסוקים ומהבנת שוויון המונחים יחד עם השוני במשמעות, ייאמר לו: "אנשי החכמה מבינים כיצד מתפרש פסוק זה, ואילו אתה – עליך רק לדעת שה' יתעלה ויתרומם אינו גוף ואינו נפעל, כי ההיפעלות היא שינוי, והוא יתעלה לא חל בו שינוי; וששום דבר זולתו אינו דומה לו, וששום דבר אינו נכלל איתו בשום הגדרה שהיא. ודברי הנבואה האלה הם אמת, ויש להם פירוש "תאויל"", ובזאת יעצרו עמו. ואין זה ראוי להשאיר אף אחד להאמין בגשמות או להאמין (בחס לאל) במשהו מן הדברים השייכים לגופים, כשם שאין להשאיר אותו להאמין בהעדר האל או בשיתוף עמו או בעבודת זולתו. |
פאד'א קבלוא ד'לך ואלפוה ורבוא עליה וכברוא ותחירוא פי נצוץ אלכתב אלנבויה בין להם מענאהא, ואנהצ'וא לתאוילהא, ונבהוא עלי אשתראך אלאסמא ואסתעאראתהא אלתי צ'מנתהא הד'ה אלמקאלה, חתי יסלם להם צחה' אלאעתקאד פי וחדאניה' אללה ופי תצדיק אלכתב אלנבויה. ומן נבא ד'הנה ען פהם תאויל אלנצוץ ופהם אלאתפאק פי אלאסם מע אלאכ'תלאף פי אלמעני קיל לה, הד'א אלנץ יפהם תאוילה אהל אלעלם, לכנך אנת תעלם אן אללה עז וג'ל ליס בג'סם, ולא ינפעל לאן אלאנפעאל תגיר, והו תעאלי לא ילחקה תגיר, ולא ישבהה שיא מן כל מא סואה, ולא יג'מעה מע שי מנהא חד מן אלחדוד אצלא, ואן הד'א אלכלאם אלנבוי חק ולה תאויל. ויוקף מעה ענד הד'א אלקדר, ולא ינבגי אן יקר אחד עלי אעתקאד תג'סים או עלי אעתקאד לאחק מן לואחק אלאג'סאם, אלא מא יקר עלי אעתקאד עדם אלאלאה או אלשרך בה או עבאדה' מן דונה: |
