חלק ב, פרק ה

חלק ב, פרק ה

השכלים הנבדלים במקרא ובחז"ל

1	השמים חיים ומשיגים גם לדעת התורה אשר להיות הגלגלים חיים והוגים, כלומר משיגים – דבר זה אמת ודאית גם לפי התורה; אין הם גופים מתים כמו האש והארץ כמו שחשבו הבורים, אלא הם, כמו שאמרו הפילוסופים, בעלי חיים המצייתים לאדונם, משבחים ומהללים אותו בכל שבח והלל. ראיה שהשמים משבחים) נאמר: "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל [וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ]" (תהילים יט,ב). כמה רחוק מתפיסת האמת מי שחשב שזה תיאור מצב! זאת משום שהעברית אינה משתמשת בלשון "הגדה" ו"סיפור" יחד אלא על בעלי שכל. הראיה הברורה על כך שהוא מתאר את מצבם בעצמותם, כוונתי למצב הגלגלים ולא מצב התבוננות האנשים בהם, היא מה שאמר (בהמשך): "אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם" (שם,ד). הרי שהבהיר ואמר במפורש שהוא מתאר את עצמותם, שהם משבחים את ה' ומספרים את נפלאותיו בלא דיבור שפה ולשון. הסבר לשבח שבדממה) וזה הנכון, כי המשבח בדיבור מספר רק את מה שתפס "תצור", ותפיסה זו עצמה היא השבח האמיתי; ואילו הביטוי שלו נועד רק ללמד אחרים, או להבהיר שהוא עצמו השיג. ראיה שמדובר בדממה) אכן נאמר: "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה" (שם ד,ה), כמו שביארנו (א,נ5; א,נט7). זו ראיה תורנית שלא יכחישנה אלא בור או עקשן.	אמא אן אלאפלאך חיה נאטקה אעני מדרכה פהד'א חק יקין איצ'א מן ג'הה' אלשריעה, ואנהא ליסת אג'סאם מיתה כאלנאר ואלארץ' כמא ט'ן אלג'האל, בל הי כמא קאלת אלפלאספה חיואנאת מטיעה לרבהא תסבחה ותמג'דה אי תסביח ואי תמג'יד, קאל השמים מספרים כבוד אל וגו'. ומא אבעד ען תצור אלחק מן ט'ן אן הד'ה לסאן אלחאל, וד'לך אן לשון הגדה וסיפור לם תוקעהמא אלעבראניה מעא אלא עלי ד'י עקל, ואלדליל אלואצ'ח עלי כונה יצף חאלהא פי ד'אתהא, אעני חאל אלאפלאך לא חאל אעתבאר אלנאס בהא, קולה אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם, פקד ביין וצרח אנה יצף ד'אתהא אנהא תסבח אללה ותכ'בר בעג'איבה בלא כלאם שפה ולסאן, והו אלצחיח, לאן אלד'י יסבח באלכלאם אנמא יכ'בר במא תצור, ונפס ד'לך אלתצור הו אלתסביח אלחקיקי, אמא אללפט' בה פהו לתעלים אלגיר או ליביין ען נפסה אנה אדרך, קד קאל אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה כמא ביינא, והד'א דליל שרעי לא ינאכרה אלא ג'אהל או מעאנד.
2	גם לדעת חכמים אשר לדעת החכמים בכך, איני סבור שהיא זקוקה לביאור או לראיה. א) התבונן כיצד סידרו את ברכת הירח, ב) ומה שחוזר ונשנה בתפילות ובלשונות המדרשות מן הכתוב "וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים" (נחמיה ט,ו), והכתוב "בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים" (איוב לח,ז), וזה נפוץ בדבריהם. ג) ובבראשית רבה (ב,א) אמרו על דבריו יתעלה "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א,ב) – "תוהָא ובוהָא", כלומר הארץ נאנחת ומתייפחת על מר גורלה; "אמרה: אני והן נבראנו כאחת", כלומר הארץ והשמים, "העליונים חיים והתחתונים מתים". הרי גם הם אמרו במפורש שהשמים הם גופים חיים ולא גופים מתים כמו היסודות. מסקנה) התברר לך אם כן שגם מה שאמר אריסטו על כך שהגלגל משיג ותופס עולה בקנה אחד עם דברי נביאינו ומעבירי תורתנו, שהם החכמים ז"ל.	אמא ראי אלחכמים פי ד'לך פמא אראה יחתאג' אלי ביאן ולא אלי דליל, תאמל תרתיבהם פי ברכת הירח, ומא יתכרר פי אלצלואת ונצוץ אלמדרשות פי קולה וצבא השמים לך משתחוים ופי קולה ברון יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים, והד'א פי כלאמהם כת'יר. ופי בראשית רבה קאלוא פי קולה תעלי והארץ היתה תהו ובהו קאלוא תוהא ובוהא, יעני תתואיל ותתצ'ור עלי סו קסמהא אעני אלארץ', אמרה אני והן נבראנו כאחת יעני אלארץ' ואלסמאואת העליונים חיים והתחתונים מתים, פקד צרחוא איצ'א בכון אלסמאואת אג'סאם חיה לא אג'סאם מיתה כאלאסטקסאת. פקד תבין לך אן אלד'י קאלה ארסטו איצ'א פי כון אלפלך מדרך מתצור מטאבק לאקאויל אנביאנא וחמלה' שריעתנא והם אלחכמים ז"ל.
3	השפעת השמים על העולם – גם לדעת התורה דע שכל הפילוסופים מסכימים שהנהגת העולם השפל הזה נעשית על ידי הכוחות השופעים עליו מן הגלגל כמו שציינו (א,עב), ושהגלגלים משיגים ויודעים את מה שהם מנהיגים. א) גם על זה דיברה התורה במפורש ואמרה: "[וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם] אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים" (דברים ד,יט), כלומר שהוא עשה אותם אמצעי להנהגת הבריאה, לא כדי שייעבדו. ב) ונאמר בבירור: "[וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים... וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ.] וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל [בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ]" (בראשית א,טז-יח), ומשמעות המשילה היא שלטון על ידי הנהגה. זה עניין נוסף על עניין האור והחושך שהוא העילה הקרובה להתהוות ולכיליון, כי על עניין האור והחושך נאמר "וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ". ולא ייתכן שהמנהיג דבר מסוים לא ידע את הדבר שהוא מנהיג, אם מבינים את מהותה האמיתית של ההנהגה במובנהּ כאן. עוד נרחיב את הדיבור על עניין זה במקום אחר (על המלאכים ב,ו; על האור והחושך ב,ל14; על הנהגת הנביא ב,לז6-5).	ואעלם אן כל אלפלאספה מג'מעון עלי כון תדביר הד'א אלעאלם אלספלי יתם באלקוי אלפאיצ'ה עליה מן אלפלך כמא ד'כרנא, ואן אלאפלאך מדרכה למא תדברה עאלמה בה, והד'א איצ'א נצת בה אלתורה וקאלת אשר חלק י"י אלהיך אותם לכל העמים, יעני אנה ג'עלהא ואסטה לתדביר אלכ'לק לא אן תעבד, וקאל בביאן ולמשול ביום ובלילה ולהבדיל וכו', ומעני אלמשילה אלאסתילא באלתדביר והו מעני זאיד עלי מעני אלצ'ו ואלט'לאם אלד'י הו עלה' אלכון ואלפסאד אלקריבה, לאן מעני אלצ'ו ואלט'לאם הו אלמקול ענה ולהבדיל בין האור ובין החשך, ומחאל אן יכון אלמדבר לאמר מא לא יעלם ד'לך אלאמר אלד'י ידברה אד'א עלם חקיקה' אלתדביר עלי מא ד'א תקע הנא, וסנבסט פי הד'א אלמעני קולא אכ'ר: