חלק ב, פרק ט

מתוך מורה הנבוכים
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלק ב, פרק ט
מספר הגלגלים וסיווגם
1
מספר הגלגלים
כבר הבהרנו לך (ב,ד8-6) שמספר הגלגלים לא דוקדק בזמן אריסטו, ושאלה שמנו בזמננו תשעה גלגלים רק מנו כדור אחד הכולל גלגלים רבים, כמחוור למי שעיין באסטרונומיה. לכן אל יהא מגונה בעיניך גם מה שאמר אחד מהחכמים: "שני רקיעים הם, שנאמר: 'הֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם' (דברים י,יד)" (בבלי חגיגה יב,ב). כי בעל המימרה הזאת מנה את כדורם של כל הכוכבים, כלומר את הגלגלים שיש בהם כוכבים, ככדור אחד; ומנה את כדור הגלגל המקיף שאין בו כוכבים, ככדור שני. ועל כן אמר: "שני רקיעים הם".
קד ביינא לך אן עדד אלאפלאך לם יתחרר פי זמאן ארסטו, ואן אלד'ין עדוא אלאפלאך פי זמאננא תסעה אנמא עדוא אלכרה אלואחדה אלמשתמלה עלי עדה' אפלאך כמא יבין למן נט'ר פי עלם אלהיאה. פלד'לך לא תסתשנע איצ'א קול בעץ' אלחכמים שני רקיעים הם שנאמר הן לי"י אלהיך השמים ושמי השמים, לאן קאיל הד'א אלקול עד כרה' אלכואכב כלהא כרה ואחדה, אעני אלאפלאך אלתי פיהא כואכב, ועד כרה' אלפלך אלמחיט אלד'י לא כוכב פיה כרה ת'אניה פקאל שני רקיעים הם.
2
תולדות קביעת מיקום כוככי הלכת
אקדים לך הקדמה שיש בה צורך למטרה שאני מכוון אליה בפרק הזה, וזו היא: דע לך שהיתה מחלוקת בין ראשוני חכמי המתמטיקה (ובכלל זה אסטרונומיה) לגבי גלגל נוגה וגלגל כוכב חמה, אם הם מעל השמש או מתחת לשמש. כי אין הוכחה המורה לנו על סידורם של שני הכדורים האלה. שלב א) שיטתם של כל הקדמונים היתה שכדוריהם של נוגה וכוכב חמה הם מעל השמש. דע זאת אם כן, והפנם זאת היטב.
שלב ב) אחר כך בא תלמי (=פְּתוֹלֵמָיוֹס) והכריע שהם מתחת לשמש, ואמר שהמתאים ביותר לעניין הטבעי הוא שתהיה השמש באמצע, שלושה כוכבים מעליה ושלושה מתחתיה.
שלב ג) אחר כך באו אנשים מאוחרים יותר, באנדלוסיה (=דרום ספרד), שהתמחו היטב במתמטיקה, וביארו לפי הנחותיו של תלמי שנוגה וכוכב חמה הם מעל השמש. אִבְּן אַפְלַח מסביליה, שפגשתי את בנו, חיבר על כך ספר מפורסם.
שלב ד) אחר כך התבונן בעניין הזה הפילוסוף הנעלה אַבּוּ בַּכְּר אִבְּן אלצַּאיִג (=אבן באג'ה), שקראתי בהדרכת אחד מתלמידיו, והראה דרכי ראיות, שהעלינו אותן על הכתב, ובהן הוא מראה שאין זה סביר שנוגה וכוכב חמה הם מעל השמש. אבל מה שציין אבו בכר הוא ראיה לאי־סבירות, לא ראיה לאי־היתכנות.
ואנא אקדם לך מקדמה יחתאג' אליהא פי גרץ' קצדתה פי הד'א אלפצל והי הד'ה. אעלם אן פלך אלזהרה ועטארד מכ'תלף פיהמא בין אלאואיל מן אהל אלתעאלים הל המא פוק אלשמס או תחת אלשמס, לאן ליס ת'ם ברהאן דלנא עלי רתבה' האתין אלכרתין, וכאן מד'הב אלאקדמין כלהם אן כרתי אלזהרה ועטארד פוק אלשמס, פאעלם הד'א וחצלה ג'דא. ת'ם ג'א בטלמיוס ורג'ח כונהמא תחת, וקאל אנה אלאשבה באלאמר אלטביעי אן תכון אלשמס פי אלוסט ות'לת'ה כואכב פוקהא ות'לת'ה תחתהא. ת'ם ג'אוא אקואם מתאכ'רון פי אלאנדלס מהרוא פי אלתעאלים ג'דא, ובינוא בחסב מקדמאת בטלמיוס אן אלזהרה ועטארד פוק אלשמס. וקד אלף פי ד'לך אבן אפלח אלאשבילי אלד'י אג'תמעת בולדה כתאב משהור, ת'ם תאמל הד'א אלמעני אלפילסוף אלפאצ'ל אבו בכר בן אלצאיג אלד'י קראת עלי אחד תלאמיד'ה ואט'הר וג'וה אסתדלאל קד נסכ'נאהא ענה יבעד בהא אן תכון אלזהרה ועטארד פוק אלשמס, לכן ד'לך אלד'י ד'כרה אבו בכר הו דליל אסתבעאד ד'לך לא דליל מנעה.
3
סיכום והכנה לפרק הבא
כללו של דבר, בין אם הדבר כך בין אם לאו, כל הראשונים סידרו את נוגה וכוכב חמה מעל השמש, ולכן מנו חמישה כדורים:
א) כדור הירח הסמוך לנו בלי ספק;
ב) וכדור השמש שהוא מעליו בהכרח;
ג) וכדור חמשת כוכבי הלכת;
ד) וכדור כוכבי השבת;
ה) והגלגל המקיף את הכול, שאין בו כוכבים.
נמצא שמספר הכדורים המצוירים, כלומר כדורי ה"צורות", שיש בהם כוכבים – כי כך היו הקדמונים קוראים לכוכבים, "צורות", כמפורסם בספריהם – מספרם הוא ארבעה כדורים:
א) כדור כוכבי השבת,
ב) כדור חמשת כוכבי הלכת,
ג) כדור השמש,
ד) וכדור הירח.
ומעל כולם גלגל אחד חלק, שאין בו כוכבים. המניין הזה הוא עיקרון חשוב מאוד לדעתי, בשל עניין שעלה בדעתי ולא ראיתיו בבירור אצל אף אחד מן הפילוסופים, אם כי מצאתי באמירות הפילוסופים ובדברי החכמים מה שהסב אליו את תשומת לבי. והריני מציין לך אותו ומבאר את העניין בפרק הבא.
ובאלג'מלה כאן אלאמר כד'לך או לם יכן, פאן אלאואיל כלהם כאנוא ירתבוא אלזהרה ועטארד פוק אלשמס פלד'לך כאנוא יעדוא אלאכר כ'מס, כרה' אלקמר אלתי תלינא בלא שך, וכרה' אלשמס אלתי הי פוקהא צ'רורה, וכרה' אלכ'מס כואכב אלמתחיירה, וכרה' אלכואכב אלת'אבתה, ואלפלך אלמחיט באלכל אלד'י לא כוכב פיה, פתכון עדד אלאכר אלמצורה אעני כראת אלצור אלתי פיהא כואכב לאן הכד'א כאנוא אלאקדמון יסמון אלכואכב צור כמא הו משהור פי כתבהם יכון עדדהא ארבע אכר, כרה' אלכואכב אלת'אבתה, וכרה' אלכואכב אלמתחיירה אלכ'מסה, וכרה' אלשמס, וכרה' אלקמר, ופוקהא כלהא פלך ואחד אג'רד לא כוכב פיה. והד'א אלעדד הו ענדי אצל עט'ים ג'דא למעני כ'טר בבאלי לם ארה לאחד מן אלפלאספה בביאן, לכני וג'דת פי אקאויל אלפלאספה וכלאם אלחכמים מא נבהני עליה, והאנא אד'כרה פי הד'א אלפצל ואביין אלמעני: