חלק ב, פרק מד
חלק ב, פרק מד
הופעת הדיבור בנבואה
| 1 |
סוגי נבואה הבאה במסר של דיבור
הנבואה היא רק במראה או בחלום, כמו שביארנו כמה פעמים (ב:ו, לו, מא-מג), ולא נחזור על כך תמיד. נאמר־נא כעת, שכשהנביא מתנבאא) יש שהוא רואה משל, כמו שביארנו כמה פעמים (א,פתיחה; ראו בהפניות ב,מג1).ב) ויש שהוא רואה במראה הנבואה שה' יתעלה מדבר אליו, כמו שאמר ישעיה: "וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל ה' אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ" (ישעיהו ו,ח).ג) ויש שהוא שומע מלאך מדבר אליו כשהוא רואהו, וזה נפוץ מאוד, כמו שנאמר: "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים [בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב וָאֹמַר הִנֵּנִי]" (בראשית לא,יא), "וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה הֵמָּה אֵלֶּה" (זכריה ד,ה), "וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי [וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה הֵמָּה אֵלֶּה]" (שם), "וָאֶשְׁמְעָה אֶחָד קָדוֹשׁ מְדַבֵּר" (דניאל ח,יג), ואלה רבים מספור.ד) ויש שהנביא רואה בן אדם מדבר אליו, כמו שנאמר ביחזקאל: "וְהִנֵּה אִישׁ מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת [וּפְתִיל פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ וּקְנֵה הַמִּדָּה וְהוּא עֹמֵד בַּשָּׁעַר.] וַיְדַבֵּר אֵלַי הָאִישׁ בֶּן אָדָם [רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע...]" (יחזקאל מ,ג-ד) אחרי שהקדים ואמר: "הָיְתָה עָלַי יַד ה'" (שם,א).ה) ויש שהנביא אינו רואה אף צורה, אלא הוא שומע דיבור בלבד הקורא לו במראה הנבואה, כמו שאמר דניאל: "וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם בֵּין אוּלָי" (דניאל ח,טז), וכמו שאמר אליפז: "דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע" (איוב ד,טז), וכמו שאמר גם יחזקאל: "וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי" (יחזקאל ב,ב). כי העניין שהשיג במראה הנבואה אינו זה אשר דיבר אליו, אלא הפסיק את הפרשה המפליאה "עג'יב" והמופלאה "גריב" שאמר במפורש שהוא השיג אותה, והחל בנושא ההתגלות וצורתה ואמר: "וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי". |
אלנבוה אנמא תכון במראה או בחלום כמא ביינא מראת, פלא נעיד הד'א דאימא. ולנקל אלאן, אנה אד'א תנבי אלנבי פקד ירי מת'לא כמא ביינא מראת, וקד ירי אללה תעלי פי מראה הנבואה יכלמה כמא קאל ישעיה ואשמע את קול י"י אומר את מי אשלח ומי ילך לנו. וקד יסמע מלאך יכלמה והו יראה, והד'א כת'יר ג'דא, כמא קאל ויאמר אלי מלאך האלהים וכו', ויאמר אלי הלא ידעת מה המה אלה, ויען המלאך הדובר בי וכו', ואשמעה אחד קדוש מדבר, והד'א אכת'ר מן אן יחצא. וקד ירי אלנבי שכ'ץ אנסאן יכלמה כמא קאל פי יחזקאל והנה איש מראהו כמראה נחשת וכו' וידבר אלי האיש בן אדם וכו', בעד אן צדר אלקול היתה עלי יד י"י. וקד לא ירי אלנבי צורה אצלא, אלא יסמע כלאמא פקט פי מראה הנבואה ינאדיה, כמא קאל דניאל ואשמע קול אדם בין אולי, וכמא קאל אליפז דממה וקול אשמע, וכמא קאל יחזקאל איצ'א ואשמע את מדבר אלי, לאן ליס ד'לך אלמעני אלד'י אדרך במראה הנבואה הו אלד'י כלמה, בל פצל תלך אלקצה אלעג'יבה אלגריבה אלתי צרח באנה אדרכהא ואבתדא בגרץ' אלוחי וצורתה פקאל ואשמע את מדבר אלי. |
| 2 |
עוצמת קול הדיבור במראה הנבואה
אחרי שהקדמנו את החלוקה הזאת (של סוגי הנבואה) שמעידים עליה הפסוקים, אומַר שהדיבור הזה שהנביא שומע במראה הנבואה –א) יש שהוא גם מדמיין אותו שהוא בשיא העוצמה, כמו שאדם חולם שהוא שומע רעם גדול או רואה רעידת אדמה או מכת ברק; וזה חלום נפוץ.ב) ויש שהוא שומע את הדיבור הזה, שהוא שומעו במראה הנבואה, כדיבור שגרתי מוכר עד שאין הוא נראה לו יוצא דופן בכלל. דבר זה מתברר לך מפרשת שמואל הנביא (שמואל-א, ג,ד-י), שכאשר קרא לו ה' יתעלה במצב ההתגלות, חשב שעלי הכהן הזמין אותו – פעם אחר פעם, שלוש פעמים. אחר כך ביאר הכתוב את הטעם לדבר ואמר שמה שגרם לו לכך, ושהוא חשב שזה עלי, הוא שלא ידע אז שדיבור ה' לנביאים יכול להיות בצורה זו, והסוד הזה לא נגלה לו עדיין. כך אמר כמתן טעם לדבר: "וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם יָדַע אֶת ה' וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר ה'" (שמואל-א ג,ז), כלומר שהוא לא ידע ולא נגלה לו שכך הוא דבר ה'. אשר לדבריו "טֶרֶם יָדַע אֶת ה'", כוונתו שלא התנבא קודם לכן, כי על המתנבא נאמר "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע" (במדבר יב,ו). נמצא שזהו הסבר "שרח" הפסוק לפי עניינו: 'ושמואל לא התנבא קודם לכן וגם לא ידע שכך היא צורת הנבואה'. דע זאת אם כן. |
ובעד מא קדמנאה מן הד'א אלתקסים אלד'י שהדת בה אלנצוץ אקול, אן ד'לך אלכלאם אלד'י יסמעה אלנבי במראה הנבואה קד יכ'ייל לה איצ'א אנה פי גאיה' אלעט'ם, כמא יחלם אלאנסאן אנה סמע רעדא עט'ימא או ראי זלזלה או צאעקה, פכת'יר איצ'א מא יחלם הד'א. וקד יסמע ד'לך אלכלאם אלד'י יסמעה במראה הנבואה כאלכלאם אלמעתאד אלמתעארף חתי לא ינכר מנה שי, יתביין לך ד'לך מן קצה' שמואל הנביא אלד'י למא נאדאה אללה תעלי פי חאל אלוחי ט'ן אן עלי הכהן אסתדעאה אלמרה בעד אלמרה ת'לת' מראת, ת'ם ביין אלכתאב עלה' ד'לך וקאל אן אלד'י אוג'ב לה הד'א וכונה ט'נה עלי למא כאן לם יעלם חיניד' באן כלאם אללה ללאנביא יכון בהד'ה אלצורה ולא כאן אנכשף לה הד'א אלסר בעד, פקאל פי תעליל ד'לך ושמואל טרם ידע את י"י וטרם יגלה אליו דבר י"י, יעני אנה מא כאן עלם ולא אנכשף לה אן הכד'א הו דבר י"י. ואמא קולה טרם ידע את י"י, יעני אנה לם תתקדם לה נבוה, לאן אלד'י יתנבא קד קיל פיה במראה אליו אתודע, פיכון שרח אלפסוק בחסב מענאה הכד'א ושמואל לם יתנבא קבל ד'לך ולא עלם איצ'א אן הכד'א תכון צורה אלנבוה. פאעלם הד'א: |
