חלק ג, פרק ד

חלק ג, פרק ד

דיון בפירוש אחר של האופנים

1	תרגום יונתן: האופנים הם גלגלי הכוכבים ראוי שנעיר לך על עניין מסוים שנקט יונתן בן עֻזיאל עליו השלום: כיוון שראה אמירה מפורשת בדבריו (של יחזקאל) "לָאוֹפַנִּים – לָהֶם קוֹרָא הַגַּלְגַּל בְּאָזְנָי" (יחזקאל י,יג) – קבע בהחלטיות שהאופנים הם השמים, ועל כן תרגם כל "אוֹפָן" – "גִּלְגָּלָא", וכל "אוֹפַנִּים" – "גִּלְגְּלַיָּא". חיזוק) אין לי ספק שמה שחיזק אצלו עליו השלום את הפרשנות "תאויל" הזאת הוא אמירתו של יחזקאל עליו השלום על האופנים שהם "כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ" (שם א,טז), וזה צבע המיוחס לשמים, כמפורסם. דוחק) אך כיוון שמצא את הפסוק "וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ" (שם,טו), שזה מורה בלי ספק שהאופנים בארץ – הוקשה עליו הדבר לפי הפרשנות הזאת, ועל כן הכליל את פרשנותו ופירש "תאויל" את אמירתו כאן "ארץ" – שהוא מִשטַח השמים, כי הוא קרקע ביחס למה שמעל המשטח הזה, ותרגם את "אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ" – "מִלְּרַע לְרוּם שְׁמַיָּא" (=מתחת לגובה השמים). הבן כיצד היא פרשנותו. המניע) נראה לי שמה שהביא אותו עליו השלום לפרשנות זו הוא ההבנה "אעתקאד" ש"גלגל" הוא שם ראשוני לשמים.	ינבגי אן ננבהך עלי מעני מא ד'הב אליה יונתן בן עזיאל ע"אס, וד'לך אנה למא ראי אלתצריח בקולה לאופנים להם קורא הגלגל באזני קטע קטעא אן אלאופנים הם אלסמאואת, פתרג'ם כל אופן גלגלא, וכל אופנים גלגליא, ולא שך ענדי אנה ע"אס אנמא קוי ענדה הד'א אלתאויל קול יחזקאל ע"אס פי אלאופנים אנהא כעין תרשיש, והד'א לון מנסוב (אלי א)[ל]לסמא כמא הו משהור. פלמא וג'ד אלנץ וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אלד'י ידל ד'לך בלא ריב אן אלאופנים בארץ צעב עליה ד'לך בחסב ד'לך אלתאויל, פטרד תאוילה ותאול קולה הנא ארץ אנה סטח אלסמא אלד'י ד'לך ארץ['] באלאצ'אפה למא פוק ד'לך אלסטח, פתרג'ם אופן אחד בארץ מלרע לרום שמיא, פאפהם תאוילה כיף הו. ואלד'י יבדו לי אן כאן אלדאעי להד'א אלתאויל כונה ע"אס אעתקד אן גלגל אסם אול ללסמא,
2	פירוש הרמב"ם: האופנים הם היסודות כמעטפות כדוריות ונראה לי שאין הדבר אלא כך: הגלגול נקרא גלגל: "וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים" (ירמיהו נא,כה), "וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן [מֵעַל פִּי הַבְּאֵר]" (בראשית כט,י). ובשל כך נאמר: "[וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ] וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה" (ישעיהו יז,יג), בשל גלגולו. ולכן נקראת גולגולת הראש "גולגולת" (שמות טז,טז; משנה נזירות ז,ב), משום שהיא נוטה להיות עגולה. ומפני שכל כדור מתגלגל במהירות, נקרא כל דבר כדורי "גלגל". לפיכך נקראו השמים "גלגלים", על שום עגילותם, כלומר היותם כדוריים. על כן אומרים (חז"ל): "גלגל הוא שחוזר" (בבלי שבת קנא,ב), והם קוראים גם לגלגלת "גלגל" (משנה עירובין י,יד) מאותה סיבה עצמה. אם כן דבריו "לָאוֹפַנִּים – לָהֶם קוֹרָא הַגַּלְגַּל בְּאָזְנָי" (יחזקאל י,יג), נועדו ללמד אותנו על תבניתם, כי לא צוינה עבורם תבנית ולא צורה, אלא שהם הגלגלים.	ויבדו לי אן ליס אלאמר אלא הכד'א, וד'לך אן אלדחרג'ה אסמהא גלגל, וגלגלתיך מן הסלעים, ויגל את האבן, ומן אג'ל ד'לך קיל וכגלגל לפני סופה לתדחרג'ה, ולד'לך סמית ג'מג'מה' אלראס ג[ו]לג[ו]לת לכונהא לל(ת)דו(י)ר, [לאן](ולכון) כל כרה פהי סריעה' אלדחרג'ה [פ]סמי כל שי כרי גלגל, ולד'לך סמית אלסמאואת גלגלים לאסתדארתהא אעני לכונהא כריה פיקולון גלגל הוא שחוזר, ויסמון איצ'א אלב[א]כרה גלגל להד'א אלמעני בעינה, פקולה לאופנים להם קורא הגלגל באזני ליעלמנא בשכלהא, אד' לם יד'כר להא שכל ולא צורה אלא אנהא [אל]גלגלים.
3	אשר לדבריו עליהם "כתרשיש" (שם א,טז: כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ) – הוא פירש "שרח" זאת גם כן בתיאור השני ואמר על האופנים: "וּמַרְאֵה הָאוֹפַנִּים כְּעֵין אֶבֶן תַּרְשִׁישׁ" (שם י,ט). ותרגם זאת יונתן בן עֻזיאל עליו השלום: "כְּעֵין אֶבֶן טָבָא" (=כעין אבן טובה). ידוע לך שבביטוי הזה עצמו תרגם אֻנקלוס את "כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר" (שמות כד,י), ואמר: "כְּעוֹבַד אֶבֶן טָבָא" (=כמעשה אבן טובה). הרי שאין הבדל בין האמור "כְּעֵין אֶבֶן תַּרְשִׁישׁ" לבין האמור "כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר". הבן זאת.	ואמא קולה פיהא כתרשיש פקד שרח ד'לך איצ'א פי אלוצף אלת'אני וקאל פי אלאופנים ומראה האופנים כעין אבן תרשיש, ותרג'[מה](ם) יונתן בן עזיאל ע"אס כעין אבן טבא, וקד עלמת אן בהד'א אללפט' בעינה תרג'ם אנקלוס כמעשה לבנת הספיר (ו)קאל כעובד אבן טבא, פלא פרק בין קולה כעין אבן תרשיש ובין קולה כמעשה לבנת הספיר פאפהם הד'א.
4	מקום לחלוק והזמנה להתבונן אל תחשוב למגונה שאני מזכיר את פרשנותו של יונתן בן עֻזיאל עליו השלום בעודי מפרש "תאויל" אחרת, שהרי אתה מוצא רבים מן החכמים, ואף מן המפרשים, חולקים על פרשנותו בכמה ביטויים וברבים מענייני הנביאים. וכיצד לא יהיה כך בדברים העמוקים הללו? ועוד, שאינני מכריע "תרג'יח" לך לטובת פרשנותי, אלא הבן את כל מה שהערתי לך על פרשנותו והבן את פרשנותי, וה' יודע איזו משתי הפרשנויות היא המתאימה לכוונה.	ולא תסתשנע כוני ד'כרת תאויל יונתן בן עזיאל ע"אס ותאולת כ'לאפה, פאנת תג'ד כת'יר(א) מן אלחכמים בל מן אלמפסרין יכ'אלפון תאוילה פי בעץ' אלפאט' ופי מעאני כת'ירה מן מעאני אלנביאים, פכיף לא יכון ד'לך פי הד'ה אלגואמץ', ואיצ'א פאני לא ארג'ח לך תאוילי, בל אפהם תאוילה כלה ממא נבהתך ואפהם תאוילי, ואללה אעלם באי אלתאוילין הו אלמטאבק למא אריד: