חלק ג, פרק ו

חלק ג, פרק ו

האדם שעל הכיסא: המשותף לישעיהו ויחזקאל

1	נבואת ישעיהו הכללית לעומת נבואת יחזקאל הפרטנית דע שהעניין הנכבד והגדול של תיאור המרכבה שהתחיל יחזקאל עליו השלום להודיענו מתוך המניע הנבואי שהניע אותו להודיעו לנו, הוא אותו עניין עצמו שהודיענו ישעיה באופן כללי שלא נזקק לפירוט, והם דבריו: "וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל. שְׂרָפִים עֹמְדִים [מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד, בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף]" (ישעיהו ו,א-ב).	אעלם אן הד'א אלמעני אלג'ליל אלעט'ים אלד'י אכ'ד' יחזקאל ע"אס אן יעלמנא בה מן וצף אלמרכבה באלתחריך אלנבוי אלד'י חרכה לאעלאמנא בה, הו אלמעני בעינה אלד'י אעלמנא בה ישעיה (ע"אס) בתג'מיל לא יחתאג' אלי הד'א אלתפציל והו קולה ואראה את (אדני)[יי"י] יושב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל שרפים עומדים וגו'.
2	אמרת חכמים ושתי הפרשנויות שלה החכמים כבר ביארו לנו את כל זה והסבו את תשומת לבנו לנושא הזה, ואמרו שההשגה שהשיג יחזקאל היא עצמה ההשגה שהשיג ישעיה. הם המשילו על כך משל, לשני אנשים שראו את המלך בעת רכיבתו, אחד מהם עירוני ואחר מהם כפרי. העירוני, כיוון שידע שאנשי העיר יודעים את אופן רכיבת המלך, לא תיאר את אופן רכיבתו אלא אמר רק "ראיתי את המלך". והשני, מכיוון שהוא רוצה לתאר לכפריים שאין להם שום ידע על אופן רכיבתו, פירט להם כיצד הוא אופן רכיבתו, ותיאור חייליו ומשרתיו ועושי דברו. במידה הזאת של הסבת תשומת הלב יש תועלות גדולות מאוד. והם דבריהם ב(מסכת) חגיגה: "כל שראה יחזקאל ראה ישעיה; ישעיה דומה לבן כרך שראה את המלך, יחזקאל דומה לבן כפר שראה את המלך" (בבלי חגיגה יג,ב).	קד בינוא לנא אלחכמים ד'לך כלה ונבהונא עלי הד'א אלבאב וקאלוא, אן אלאדראך אלד'י אדרכה יחזקאל הו בעינה אלאדראך אלד'י אדרכה ישעיה, ומת'לוא פי ד'לך מת'אלא ברג'לין רא[ו](י)א אלסלטאן חין רכובה, אחדהמא מן אהל אלחאצ'רה ואלת'אני מן אהל אלבאדיה, פאלד'י מן אהל אלחאצ'רה לעלמה באן אהל אלבלד עאלמ[י](ו)ן בהיאה' רכוב אלסלטאן לם יצף היאה' רכובה בל קאל ראית אלסלטאן פקט, ואלאכ'ר לכונה יריד יצף לאהל אלבאדיה אלד'ין לא עלם להם בשי מן היאתה פצל להם כיף היאה' רכובה וצפה' אג'נאדה ומתצרפיה ואלד'ין ינפד'ון אואמרה. ופי הד'א אלקדר מן אלתנביה פואיד עט'ימה ג'דא, והו קולהם פי חגיגה כל (מה) שראה יחזקאל ראה ישעיה, ישעיה דומה לבן כרך שראה את המלך, יחזקאל דומה לבן כפר שראה את המלך.
3	א) ייתכן שיש לפרש "תאויל" את כוונת בעל הדברים האלה כפי שציינתי בתחילה, דהיינו שבני דורו של ישעיה לא נזקקו שיתבאר להם הפירוט הזה אלא די היה להם בדבריו "וָאֶרְאֶה אֶת ה'" וכו', ואילו בני הגולה היו זקוקים לפירוט הזה. ב) וייתכן שבעל הדברים האלה היה סבור "אעתקד" שישעיה שלם יותר מיחזקאל, ושהשגה זו שיחזקאל נדהם ממנה ושהיתה נוראה בעיניו – היתה עבור ישעיה ידועה באופן שאינו מצריך לספר עליה בהפלגה, בשל היותה דבר ידוע לשלמים.	והד'א אלנץ ימכן אן יתאול לקאילה מא ד'כרתה אולא, והו, אן ישעיה לם יכן אהל עצרה מחתאג'ין ליבין להם ד'לך אלתפציל בל כפאהם קולה ואראה את (אדני)[יי"י] ו[כ](ג]ו', ובני הגולה כאנוא מחתאג'ין להד'א אלתפציל. וימכן אן יכון הד'א אלקאיל אעתקד אן ישעיה אכמל מן יחזקאל, ואן הד'א אלאדראך אלד'י אנדהש לה יחזקאל ואסתהולה כאן ענד ישעיה מעלו[ם](מא) עלמא לא יקתצ'י אלאכ'באר בה באגראב, לכונה אמר(א) מעלו[ם](מא) ענד אלכאמלין: