חלק ג, פרק יד
חלק ג, פרק יד
עוצם ממדי היקום ביחס לאדם
| 1 |
גודלו העצום של היקום
דבר נוסף שראוי שיתבונן בו האדם כדי שידע את ערך עצמו ולא יטעה, הוא מה שהתברר באשר למידות הגלגלים והכוכבים ומידות המרחקים שבינינו ובינם.החישוב) כי מכיוון שהתבררו מידות כל המרחקים ביחסם לרדיוס הארץ, וידוע היקף כדור הארץ, ואם כן ידוע לנו הרדיוס שלו – הרי נודעו כל המרחקים.התוצאה) וכך הוכח שהמרחק בין מרכז הארץ לבין החלק העליון של גלגל שבתאי הוא מהלך שמונת אלפים ושבע מאות שנה בקירוב, כשכל שנה היא שלוש מאות ושישים וחמישה ימים, בהליכה של ארבעים מיל בכל יום, מן המיל ההלכתי שלנו, שבו מיל הוא אלפיים אמה רגילות. |
ממא ינבגי איצ'א אן יתאמלה אלאנסאן חתי יעלם קדר נפסה ולא יגלט הו מא תבין מן מקאדיר אלאפלאך ואלכואכב, ומקאדיר אלאבעאד אלתי ביננא ובינהא, וד'לך אנה למא תבינת מקאדיר אלאבעאד כלהא בנסבה' ד'לך לנצף קטר אלארץ', וכאן קדר מחיט אלארץ' מעלו[ם](מא) פיכון נצף קטרהא מעלו[ם](מא), צארת אלאבעאד כלהא מעלומה, פתברהן אן אלבעד בין מרכז אלארץ' ואעלי פלך זחל מסיר ת'מאניה' אלאף סנה וסבע מאיה' סנה בתקריב, כל סנה ת'לת' מאיה (ו)כ'מסה וסתין יומא. ועלי אן יכון אלסיר פי כל יום ארבעין מילא מן אמיאלנא אלשרעיה אלתי כל מיל אלפא ד'ראע בד'ראע אלעמל. |
| 2 | התבונן אם כן במרחק העצום והמדהים הזה, והוא כמו שנאמר: "הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם, וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי רָמּוּ" (איוב כב,יב). כלומר: הלא מגובה השמים תלמד על רוחק השגת האלוה. כי אם אנחנו במרחק כה עצום מאותו גוף (=השמים), ומבחינת המקום הוא כה מובדל מאיתנו עד שעצמו "ג'והר" ורוב פעולותיו נסתרים מאיתנו – קל וחומר לגבי השגת עושהו, שאינו גוף.טווח הדיוק) המרחק העצום הזה שהוכח אינו אלא לכל הפחות: לא ייתכן שיש בין מרכז הארץ לבין קועַר גלגל כוכבי השבת פחות ממידה זו. אך ייתכן שהוא יותר מכך פי כמה וכמה, עובי הגלגלים) כי עובי גרמי הגלגלים אינו מוכח אלא במידה הקטנה האפשרית, כמו שמתברר מ"איגרות המרחקים".עובי הגרמים שבין הגלגלים) וכן עובי הגרמים שבין כל גלגל וגלגל – כמו שציין תַ'אבִּת (אבן קֻרַה), ההיגיון מחייב שאי אפשר להשיג אותם בדיוק, כי אין בהם כוכבים שניתן להסיק מהם (את עובי הגרמים).עובי הגלגל השמיני) אשר לעובי גלגל כוכבי השבת – הוא לכל הפחות מהלך ארבע שנים, וזאת יודעים ממידות כמה מכוכביו, שגֶרם כל כוכב מהם הוא פי תשעים ויותר ממידת כדור הארץ; וייתכן שגַרמוֹ עבה עוד יותר. גודל הגלגל התשיעי) ואילו מידת הגלגל התשיעי הסובב את הכול בתנועה היומית אינה ידועה כלל: מאחר שאין בו כוכבים, אין לנו דרך לדעת את גודלו. | פתאמל הד'א אלבעד אלעט'ים אלמדהש, והו כמא קיל הלא אלוה ג[ו]בה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו, יקול אליס מן ארתפאע אלסמא תסתדל עלי בעד אדראך אלאלאה, (אלד'י)[לאן] אד'א כנא מן אלבעד מן הד'א אלג'סם עלי הד'ה אלגאיה אלעט'ימה והו מבאין לנא באלמוצ'ע הד'ה אלמבאינה פכ'פי ענא ג'והרה ומעט'ם אפעאלה, פנאהיך אדראך פאעלה אלד'י ליס בג'סם. והד'א אלבעד אלעט'ים אלד'י תברהן אנמא הו עלי אלאקל, לא ימכן אן יכון בין מרכז אלארץ' ובין מקער פלך אלכואכב אלת'אבתה אקל מן הד'א אלמקדאר, וימכן אן יכון אכת'ר מן הד'א אצ'עא[ף](פא) כת'ירה, לאן גלט' אג'ראם אלאפלאך לא יתברהן אלא עלי אקל מא ימכן כמא יבין מן רסאיל אלאבעאד. וכד'לך אלאג'ראם אלתי בין כל פלך ופלך כמא ילזם אלקיאס עלי מא ד'כר ת'אבת לא ימכן אדראך גלט'הא עלי אלתחריר אד' ליס פיהא כואכב יסתדל בהא, אמא גלט' פלך אלכואכב אלת'[א]בתה פאקל מא יכון גלט'ה מסירה ארבע סנין, יעלם ד'לך מן מקדאר בעץ' כואכבה אלתי ג'רם כל כוכב מנהא קדר כרה' אלארץ' ניף ותסע[י](ו)ן מרה, וקד תכון ת'כ'אנה' ג'רמה אכת'ר, ואמא אלפלך אלתאסע אלמדיר ללכל אלחרכה אליומיה פלא יעלם לה קדר בוג'ה, אד' ליס פיה כוכב פמא לנא חילה פי מערפה' עט'מה. |
| 3 |
המסקנה: אין היגיון במחשבה שהיקום נברא לצורך האדם
התבונן במצויים הגשמיים האלה, מה עצומות מידותיהם ומה רב מספרם; ואם הארץ כולה אינה נחשבת ביחס לגלגל הכוכבים – מהו יחס מין האדם לכל אותם ברואים? כיצד אם כן ידמיין מי מאיתנו שהם בשבילו ובגללו, ושהם כֵּלים בשבילו? זהו המצב בהשוואה בין הגופים, על אחת כמה וכמה אם תעיין במציאות השכלים. |
פתאמל הד'ה אלמוג'ודאת אלג'סמאניה מא אעט'ם מקאדירהא ומא אכת'ר עדדהא, ואד'א כאנת אלארץ' כלהא לא ג'ז להא ענד פלך אלכואכב פמא הי נסבה' נוע אלאנסאן לג'מיע הד'ה אלמכ'לוקאת. פכיף יתכ'יל אחד מנא אנהא מן אג'לה ובסבבה, ואנהא אלאת לה, והד'ה חאל מקאיסה' אלאג'סאם, פכיף אד'א נט'רת וג'וד אלעקול. |
| 4 |
ההבדל הכמותי מאפשר את טענת החידוש
קושיה למסקנה מההבדל הכמותי) יכול אדם להקשות על דעת הפילוסופים בנושא זה, ולומר: אילו טענּו שתכלית הגלגלים האלה היא הנהגת אדם אחד או כמה בני אדם, לדוגמה – אכן היה זה בלתי אפשרי לפי העיון הפילוסופי. אך אם נטען שתכליתם היא הנהגת המין האנושי – אין אבסורד בהיות תכליתם של הגרמים העצומים הפרטיים האלה קיום פרטי מינים שלשיטתם אין סוף למספרם לעד.הדגמה) משל למה הדבר דומה? לאומן שעשה כלי ברזל שמשקלם קנטר (=כ-45 קילוגרם), כדי לייצר מחט קטנה שמשקלה גרגיר. אילו היה זה בשביל מחט אחת היתה זו הנהגה קלוקלת, וגם זה לפי בחינה מסוימת, ולא היתה זו הנהגה קלוקלת לחלוטין. אך כאשר הוא מייצר באותם כלים כבדים מחט אחר מחט, קנטרים רבים של מחטים – הרי ייצורם של אותם כלים הוא חכמה והנהגה מתוקנת מכל בחינה. וכך תהיה תכלית הגלגלים התמשכות ההתהוות והכיליון, ותכלית ההתהוות והכיליון – קיום המין האנושי כפי שנאמר (ג,יג10-9). תמצא גם פסוקים ומסורות התומכים בדמיון זה.ההבדל הכמותי תקף) הפילוסוף יכול לדחות את הקושיה הזאת ולומר: אילו היה השוני בין גרמי הגלגלים ופרטי המינים המתהווים וכלים נוגע רק לגודלם ולקוטנם – אפשר היה לומר כך. אך כיוון שההבדל ביניהם הוא בנכבדות העצם, "ג'והר" אבסורדי ביותר שיהיה הנכבד יותר כלי לקיום הנחות והשפל יותר.מסקנה חשובה מההבדל הכמותי) כללו של דבר, ניתן להסתייע בקושיה זו להאמנתנו שהעולם מחודש.עיקר מטרתי בפרק זה הוא עניין זה. |
וקד ישכך עלי ראי אלפלאספה פי הד'א אלגרץ' ויקול אלקאיל, אמא לו אדעינא אן גאיה' הד'ה אלאפלאך תדביר שכ'ץ אנסאן או עדה' אשכ'אץ מת'לא לכאן הד'א מחאל(א) בחסב אלנט'ר אלפלספי, אמא בכוננא נזעם אן גאיתהא תדביר נוע אלאנסאן פלא שנאעה פי כון הד'ה אלאג'ראם אלעט'ימה' אלשכ'ציה תכון גאיתהא וג'וד אשכ'אץ אנואע אלתי עלי מד'הבהם לא נהאיה לעדדהא אבדא, ומא מת'אל הד'א אלא מת'אל צאנע עמל אלאת זנתהא קנטאר חדיד לעמל אברה צגירה זנתהא חבה, פלו כאן ד'לך לאברה ואחדה לכאן הד'א מן פסאד אלתדביר בחסב נט'ר מא איצ'א ולא כאן יכון הד'א פסאד תדביר מטלקא, אמא מן חית' אנה יעמל בהד'ה אלאלאת אלת'קילה אברה בעד אברה, הכד'א קנאטיר עדה מן אלאבר, פעמל תלך אלאלאת חכמה ואתקאן תדביר עלי כל וג'ה, והכד'א תכון גאיה' אלאפלאך אסתמראר אלכון ואלפסאד, וגאיה' אלכון ואלפסאד וג'וד נוע אלאנסאן עלי מא קד קיל. ו[ת](נ)ג'ד נצו[ץ](צא) ואכ'באר(א) תעצ'ד הד'א אלכ'יאל. וקד יחל הד'א אלשך אלפילסוף באן יקול לו לם יכן אלאכ'תלאף בין אלאג'ראם אלפלכיה ואשכ'אץ אלאנואע אלכאינה אלפאסדה גיר פי אלעט'ם ואלצגר לאמכן אן יקאל הד'א, אמא מן חית' אלתבאין בינהא בשרף אלג'והר, פשנ(י)ע ג'דא אן יכון אלאשרף אלה לוג'וד אלאדני אלאחט. ובאלג'מלה אן הד'א אלשך יסתעאן בה פי מא נעתקדה מן חדות' אלעאלם, ואכת'ר מא כאן גרצ'י פי הד'א אלפצל הד'א אלמעני. |
| 5 |
התייחסות נכונה לדברי חז"ל בענייני מדע
ועוד, שאיני חדל לשמוע מכל מי שלמד קצת אסטרונומיה, שמה שאמרו החכמים ז"ל על המרחקים רחוק מלהיות סביר.חז"ל) כי הם אמרו במפורש (בבלי פסחים צד,ב; ירושלמי ברכות א,א) שעובי כל גלגל הוא מהלך חמש מאות שנה, ושבין כל גלגל וגלגל מהלך חמש מאות שנה, ושהם שבעה גלגלים, ואם כן מרחקו של הגלגל השביעי – כוונתי לקומרו – ממרכז הארץ, מהלך שבעת אלפים שנה.תמיהה) כל מי ששומע זאת מדמיין שאלו דברים שיש בהם מידה רבה של גוזמה, ושהמרחק אינו מגיע למידה זו.הסבר) אך ממה שהוכח ב"(איגרות) המרחקים" יתברר לך שהמרחק בין מרכז הארץ לתחתית (גלגל) שבתאי, שהוא הגלגל השביעי, הוא מהלך שבעת אלפים ועשרים וארבע שנה בקירוב. ואילו המרחק שציַינוּ (פסקה 2), שהוא מהלך שמונת אלפים ושבע מאות שנה, הוא אל קוער הגלגל השמיני. ומה שאתה מוצא שהם אומרים: "בין גלגל וגלגל מרחק כזה וכזה" – משמעותו עובי הגֶרם שבין הגלגלים, לא שיש שם רִיק. |
ואיצ'א כוני לם אזל אסמע מן כל מן שדא שיא מן עלם אלהיאה (אסתגיא)[אסתבעאד] מא ד'כרוה אלחכמים ז"ל מן אלאבעאד, לאנהם יצרחון באן גלט' כל פלך מסיר[ה'] כ'מס מאיה' סנה, ובין כל פלך ופלך מסיר כ'מס מאיה' סנה, והי סבעה' אפלאך, פיכון בעד אלפלך אלסאבע אעני מחדבה מן מרכז אלארץ' ממשי סבעה' אלאף סנה, ויתכ'יל כל מן יסמע הד'א אנה כלאם פיה אגיא כת'יר, ואן לא ינתהי אלבעד להד'א אלמקדאר, וממא תברהן פי אלאבעאד יבין לך אן אלבעד בין מרכז אלארץ' וחצ'יץ' זחל והו אלפלך אלסאבע הו מסיר סבעה' אלאף סנה וארבע ועשרין סנה בתקריב, ואמא אלבעד אלד'י ד'כרנא והו ממשי ת'מאניה' אלאף וסבע מאיה' סנה פהו אלי מקער אלפלך אלת'אמן. והד'א אלד'י תג'דהם יקולון בין פלך ופלך בעד כד'א מענאה גלט' אלג'רם אלד'י בין אלאפלאך, לא אן ת'ם כ'לא. |
| 6 | העיקרון: האמת ופרשנות חסד) אל תבקש ממני להתאים כל מה שהם אמרו בנושאי אסטרונומיה לדברים כפי שהם, כי המתמטיקה (ובכללה האסטרונומיה) היתה לקויה באותם זמנים, והם לא דנו בכך כקבלה מן הנביאים, אלא באשר הם היו חכמי אותם דורות באותם תחומים, או שמעו זאת מחכמי אותם דורות. אך לא מפני זה אומר על מימרות שלהם שאנו מוצאים שהן תואמות לאמת – שאין הן נכונות, או שהיה זה במקרה. אלא כל אימת שאפשר לפרש "תאויל" את דברי האדם כך שיהיו תואמים למצוי שמציאותו הוכחה – הוא העָדיף והנכון יותר לאיש המעלה ההוגן מטבעו. | ולא תטלבני במטאבקה' כל מא ד'כרוה מן אמור אלהיאה למא אלאמר עליה, לאן אלתעאלים כאנת פי תלך אלאזמאן נאקצה, ולא תכלמוא פי ד'לך מן חית' הם רואה לתלך אלאקאויל ען אלאנביא, בל מן חית' הם עלמא תלך אלאעצאר פי תלך אלפנון או סמעוהא מן עלמא תלך אלאעצאר, וליס מן אג'ל הד'א [איצ'א] אקול פי אקאויל נג'דהא להם קד טאבקת אלחק אנהא גיר צחיחה או וקעת באלערץ', בל כל מא אמכן אן יתאול כלאם אלשכ'ץ חתי יטאבק אלמוג'וד אלד'י תברהן וג'ודה פהו אלאולי ואלאחק באלפאצ'ל אלטבאע אלמנצף: |
