חלק ג, פרק לה

חלק ג, פרק לה

מיון המצוות לפי טעמיהן

0	לשם מטרה זו (של מתן טעם למצוות) חילקתי את כל המצוות לארבע עשרה קבוצות.	קד קסמת אלמצו[ו]ת כלהא בחסב הד'א אלגרץ' אלי ארבע עשרה' ג'מלה.
1	דעות יסודיות: דעות נכונות ומועילות בהאמנת התורה הקבוצה הראשונה כוללת את המצוות שהן דעות יסודיות, והן אשר מנינו בהלכות יסודי התורה (בספר המדע שבמשנה תורה). בקבוצה זו נכללות גם התשובה והתעניות כמו שאבאר (ג,לו5-4). על הקניית דעות נכונות ומועילות בהאמנת התורה אין לומר "מה תועלתן?", כמו שביארנו (ג,כז1).	אלג'מלה אלאולי תשתמל עלי אלמצו[ו]ת אלתי הי ארא אצליה, והי אלתי אחצינאהא פי הלכות יסודי התורה. ומן הד'ה אלג'מלה איצ'א אלתשובה ואלתעניות כמא סאבין. ולא יקאל פי אעטא אלארא אלצחיחה ואלנאפעה פי אעתקאד אלשריעה מא פאידתהא, כמא בינא.
2	עבודה זרה: המלחמה בשקר הקבוצה השנייה כוללת את המצוות הקשורות באיסור עבודה זרה, והן אשר מנינו בהלכות עבודה זרה (בספר המדע). ודע שכלאי בגדים וערלה וכלאי הכרם (בספר זרעים) גם הם מן הקבוצה הזאת, כמו שיתבאר (ג,לז23-20). גם הטעם של קבוצה זו ידוע, כי כולה נועדה לקבע את הדעות האמיתיות ולהנציח אותן בקרב ההמון לדורות.	אלג'מלה אלת'אניה תשתמל עלי אלמצו[ו]ת אלמתעלקה בתחרים עבודה זרה, והי אלתי אחצינאהא פי הלכות עבודה זרה. ואעלם אן כלאי בגדים וערלה וכלאי הכרם הי איצ'א מן הד'א אלג'מלה כמא יבין. והד'ה אלג'מלה איצ'א מעלומה' אלעלה, לאנהא כלהא לתצחיח אלארא אלחקיקיה ותכ'לידהא פי אלג'מהור עלי מרור אלסנין.
3	תיקון המידות: סדר חברתי הקבוצה השלישית כוללת את המצוות הקשורות בתיקון המידות, והן אשר מנינו בהלכות דעות (בספר המדע). וידוע שעל ידי טוב המידות נשלמת הרעוּת בין בני האדם וחברתם, דבר שהוא הכרחי לסדירות מצבי בני האדם.	אלג'מלה אלת'אלת'ה תשתמל עלי אלמצו[ו]ת אלמתעלקה בתהד'יב אלאכ'לאק, והי אלתי אחצינאהא פי הלכות דעות. ומעלום אן בחסן אלכ'לק תתם עשרה' אלנאס ואג'תמאעהם, אלד'י ד'לך צ'רורי לאנתט'אם אחואל אלנאס.
4	צדק והלוואות: הדאגה לחלש הקבוצה הרביעית כוללת את המצוות הקשורות בצדקות ובהלוואה ובגמילות חסדים ומה שנלווה לכך, כמו הערכים והחרמים (בספר הפלאה) ודיני המלוה (בספר משפטים) והעבדים (בספר קנין) וכל המצוות שמנינו בספר זרעים מלבד הכלאים והערלה. הטעם לכולן ברור, כי תועלתן מגיעה לכולם חליפות, כי העשיר היום – הוא או צאצאיו יהיו עניים מחר; והעני היום – הוא או בניו יהיו עשירים מחר.	אלג'מלה אלראבעה תשתמל עלי אלמצו[ו]ת אלמתעלקה באלצדקאת ואלקרצ'ה ואלתוסעה, ומא אנג'ר מע ד'לך מת'ל אלערכים ואלחרמים ואחכאם אלמלוה ואלעבדים, וג'מיע אלמצו[ו]ת אלתי אחצינאהא פי ספר זרעים, סוי אלכלאים ואלערלה. ועלה' הד'ה כלהא בינה אד' נפעהא עאיד עלי אלכל באלתכאפו, אד' אלגני אליום הו או נסלה פקיר גדא, ואלפקיר אליום הו או ולדה גני גדא.
5	דיני נזקים: מניעת נזק ופיצוי הניזק הקבוצה החמישית כוללת את המצוות הקשורות במניעת העושק והעוול, והן אשר נכללו בספר נזקים בחיבורנו, ותועלתה של הקבוצה הזאת ברורה.	אלג'מלה אלכ'אמסה תשתמל עלי אלמצו[ו]ת אלמתעלקה במנע אלט'לם ואלעדואן, והי אלתי אשתמל עליהא ספר נז(י)קי[ם](ן) מן תאליפנא, ופאידה' הד'ה אלג'מלה בינה.
6	דיני ענישה: צדק והרתעה הקבוצה השישית כוללת את המצוות הקשורות לענישה, כגון דין גנב וגזלן ודין עדים זוממין ורוב מה שמנינו בספר שופטים. תועלת הדברים ברורה וגלויה, כי אם הפושע לא ייענש, לא יוסר שום נזק, ולא יורתע כל מי שיעלה על דעתו לתקוף. ולא כטיפשותו של החושב שוויתור על עונשים הוא רחמנות על בני אדם, אלא הוא־הוא האכזריות עליהם והרס סדר המדינה. אלא הרחמים הם מה שציווה עליו יתעלה, "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (דברים טז,יח).	אלג'מלה אלסאדסה תשתמל עלי אלמצו[ו]ת אלמתעלקה באלקצאצאת, מת'ל דין גנב וגזלן ודין עדים זוממין ואכת'ר מא אחצינאה פי ספר שופטים. ופאידה' ד'לך בינה ואצ'חה, לאנה אן לם יעאקב אלג'אני לם תרתפע אד'יה בוג'ה, ולא ירתדע כל מן יהם בתעדי. וליס כסכ'ף אלד'י זעם אן תרך אלקצאצאת רחמה באלנאס, בל תלך עין אלקסאוה עליהם ופסאד נט'אם אלמדינה, בל אלרחמה מא אמר בה תעאלי שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך.
7	התנהלות ממונית: צדק והגינות הקבוצה השביעית כוללת את דיני הממונות הקשורים בעסקיהם של בני האדם זה עם זה, כמו הלוואות ושכירות ופיקדונות וקנייה ומכירה וכיוצא בזה, והירושות שייכות גם הן לקטגוריה הזאת; והן המצוות שמנינו בספר קנין ומשפטים. תועלתה של קבוצה זו ברורה וגלויה, כי השותפויות הממוניות האלה הכרחיות לבני האדם בכל מדינה, ואם כן אין מנוס מלהנחיל חוקי צדק לגבי אותם עסקים, ולהסדירם באופן מועיל.	אלג'מלה אלסאבעה תשתמל עלי אלאחכאם אלמאליה אלמתעלקה במעאמלאת אלנאס בעצ'הם מע בעץ', כאלקרצ'ה ואלאסתיג'אר ואלודאיע ואלביוע ואלאשריה ונחו ד'לך. ואלמוארית' מן הד'א אלקביל, והי אלמצו[ו]ת אלתי אחצינאהא פי ספר קנין ומשפטים. ופאידה' הד'ה אלג'מלה בינה ואצ'חה, לאן הד'ה אלמשארכאת אלמאליה צ'רוריה ללנאס פי כל מדינה, פלא בד מן אעטא קואנין עדל פי הד'ה אלמעאמלאת ותקדירהא תקדירא נאפעא
8	שבתות ומועדים: השגת דעה ומנוחת גוף הקבוצה השמינית כוללת את מצוות הימים האסורים במלאכה, כלומר שבתות וימים טובים. הכתוב ביאר את טעמו של כל יום מהם והזכיר את סיבתו, להשגת דעה או למנוחת הגוף או לשני הדברים גם יחד, כמו שנבאר בהמשך (ג,מג).	אלג'מלה אלת'אמנה. תשתמל עלי מצו[ו]ת אלאיאם אלמחט'ורה, אעני שבתות וימים טובים. ואלכתאב קד בין עלה' כל יום מנהא וד'כר סבבה, ואנה לחצול ראי או לראחה' ג'סם או למג'מוע אלאמרין ג'מיעא, כמא סנבין פי מא בעד.
9	עבודת ה' יומיומית: זכירת ה' הקבוצה התשיעית כוללת את כל העבודות המעשיות הכלליות, כמו התפילה וקרית שמע ושאר מה שמנינו בספר אהבה פרט למילה. תועלתה של קבוצה זו ברורה, כי כולה מעשים המקבעים דעות של אהבת האלוה ושל מה שיש להאמין לגביו ולייחס לו.	אלג'מלה אלתאסעה תשתמל עלי סאיר אלעבאדאת אלעאמה אלעמליה, מת'ל אלצלאה וקרי(א)ת שמע וסאיר מא אחצינאה פי ספר אהבה אלא אלמילה. ופאידה' הד'ה אלג'מלה בינה, לאנהא כלהא אעמאל תת'בת אראא פי מחבה' אלאלאה, ופי מא יג'ב אן יעתקד פיה וינסב לה.
10	המקדש והכהונה: מענה מתוחכם לרקע התרבותי הקבוצה העשירית כוללת את המצוות הקשורות במקדש וכליו ומשרתיו, והן המצוות שמנינו בחלק מספר עבודה. וכבר ציינו (ג,לב) את תועלתה של קבוצה זו.	אלג'מלה אלעאשרה תשתמל עלי אלמצו[ו]ת אלמתעלקה באלמקדש ואלאתה וכ'דאמה, והי אלמצו[ו]ת אלתי אחצינאהא פי בעץ' ספר עבודה. וקד תקדם לנא ד'כר פאידה' הד'ה אלג'מלה.
11	הקרבנות: מענה מתוחכם לרקע התרבותי הקבוצה האחת עשרה כוללת את המצוות הקשורות בקרבנות, והן רוב המצוות שמנינו בספר עבודה וספר קרבנות. וכבר ציינו לעיל (שם) את תועלת הציווי על הקרבנות באופן כללי, וההכרח בכך בזמן ההוא.	אלג'מלה אלחאדיה' עשרה תשתמל עלי אלמצו[ו]ת אלמתעלקה באלקרבנות, והי אכת'ר אלמצו[ו]ת אלתי אחצינאהא פי ספר עבודה וספר קרבנות. וקד תקדם לנא ד'כר פאידה' אלתשריע באלקראבין עלי אלעמום וצ'רוריה' ד'לך פי ד'לך אלזמאן.
12	טומאות וטהרות: ריחוק לצורך יראה הקבוצה השתים עשרה כוללת את המצוות הקשורות בטמאות ובטהרות. והכוונה בכולן באופן כללי להימנע מכניסה למקדש, כדי שתהיה לו רוממות בנפש, וייראו ויפחדו ממנו, כמו שאבאר (ג,מז3).	אלג'מלה אלת'אניה' עשרה תשתמל עלי אלמצו[ו]ת אלמתעלקה באלטמאות ואלטהרות, והי כלהא אלקצד בהא עלי אלעמום אג'תנאב דכ'ול אלמקדש, כי יכון לה פי אלנפס עט'מה ויכ'אף וירהב כמא סאבין.
13	איסורי אכילה: ריסון התאווה הקבוצה השלוש עשרה כוללת את המצוות הקשורות באיסורי מאכלות ומה שקשור להם, והן המצוות שמנינו בהלכות מאכלות אסורות (בספר קדושה). ונדרים ונזירות בכלל הקבוצה הזאת. הכוונה בכל זה היא לקטוע את התאווה וההפקרות בבקשת המטעמים, ואת הפיכת תאוות האכילה והשתיה לתכלית, כמו שביארנו בהקדמה לאבות בפירוש המשנה (פרק ד).	אלג'מלה אלת'אלת'ה' עשרה תשתמל עלי אלמצו[ות](ה) אלמתעלקה בתחרים אלמאכל ומא יתעלק בהא, והי אלמצו[ו]ת אלתי אחצינאהא פי הלכות מאכלות אסורות. ונדרים ונזירות מן הד'ה אלג'מלה. ואלקצד בד'לך כלה קטע אלשרה ואלתסיב פי טלב אלאלד' ואתכ'אד' שהוה' אלטעאם ואלשראב גאיה, כמא בינא פי צדר אבות מן שרח אלמשנה.
14	אישות ועריות: ריסון התאווה הקבוצה הארבע עשרה כוללת את המצוות הקשורות באיסור חלק ממעשי האישות, והן אשר מנינו בספר נשים והלכות איסורי ביאה (בספר קדושה). וכלאי בהמה בכלל הקבוצה הזאת. הכוונה גם באלה היא למעט ביחסי המין ולהפחית את התאווה לתשמיש כמידת האפשר, שלא ייעשה תכלית כמעשה הבורים, כמו שביארנו בפירוש מסכת אבות (שם). וגם המילה בכלל קבוצה זו.	אלג'מלה אלראבעה' עשרה תשתמל עלי אלמצו[ו]ת אלמתעלקה בתחרים בעץ' אלמנאכח, והי אלתי אחצינאהא פי ספר נשים והלכות א[י]סורי ביאה. וכלאי בהמה מן הד'ה אלג'מלה. ואלקצד בהד'ה איצ'א תקליל אלנכאח ותקציר טול ד'יל שהוה' אלג'מאע מא אמכן, ולא יתכ'ד' ד'לך גאיה כפעל אלג'אהליה, עלי מא בינא פי שרח מסכת אבות. ואלמילה איצ'א מן הד'ה אלג'מלה.
15	חלוקת המצוות בין אדם לחברו/למקום ידוע שכל המצוות מתחלקות לשני חלקים: עבירות שבין אדם לחברו ועבירות שבין אדם למקום. אלה שהן בין אדם לחברו מן הקבוצות שחילקנו ומנינו הן הקבוצה החמישית, השישית, השביעית וחלק מן הקבוצה השלישית; ושאר הקבוצות הן בין אדם למקום. כי כל מצוה, בין אם היא עשה או לא תעשה, שהכוונה בה היא הקניית מידה מסוימת או דעה או תיקון מעשים הנוגעים רק לאדם עצמו ולהבאתו לשלמות – מכנים אותה (חז"ל) "שבין אדם למקום", אף על פי שבאמת הם מביאים לדברים בין אדם לחברו, אם כי לאחר צעדי ביניים רבים ובהתבוננויות כלליות, ואין הם מביאים מלכתחילה לידי נזק לאחרים. הבן זאת.	וקד עלם אן אלמצו[ו]ת כלהא תנקסם קסמין, עבירות שבין אדם לחברו ועבירות שבין אדם למקום. ואלתי הי בין אדם לחברו מן הד'ה אלג'מל אלתי קסמנאהא ואחצינאהא הי אלג'מלה אלכ'אמסה ואלסאדסה ואלסאבעה ובעץ' אלג'מלה אלת'אלת'ה, וסאיר אלג'מל הי בין אדם למקום. וד'לך, אן כל מצוה כאנת אמרא או נהיא אלקצד בהא תחציל כ'לק מא או ראי או צלאח אעמאל תכ'ץ אלשכ'ץ פי נפסה ותכמלה, פהם יסמונהא שבין אדם למקום, ואן כאנת ענד אלחקיקה קד תודי לאמור בין אדם לחברו, לכן בעד תוסט אשיא כת'ירה ובאעתבאראת עאמה וליסת הי ואצלה לאד'יה' אלגיר אבתדאא. פאפהם הד'א.
16	הפרקים הבאים לאחר שהודעתי את טעמי הקבוצות האלה, אשוב להתחקות אחר המצוות של כל קבוצה מהן שחושבים שאין בהן תועלת, או שהוא דין שאינו ניתן להשגה שכלית בשום אופן, ואבאר את טעם הדבר וכיצד הוא מועיל, פרט לאותן מצוות שלא השגתי את הכוונה בהן עד כה.	ובעד אכ'בארי בעלל הד'ה אלג'מל, ארג'ע לתתבע מצו[ו]ת כל ג'מלה מנהא ממא תוהם אן לא פאידה פיהא, או אנה חכם לא ידרך עקלא בוג'ה, פאבין עלה' ד'לך ומוצ'ע אלפאידה פיה, אלא תלך אלאחאד אלתי לם אדרך אלקצד בהא אלי הד'א אלוקת: