189
עריכות
שינויים
עדכון
{{שם פרק|חלק א, פרק לז}}
{{כותרת|המונח פנים}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שש משמעויות. משמעות א: פנים פיזיות}}
{{קו}}"{{עברית|פנים}}" הוא מונח רב-משמעי, שרב-משמעיותו היא לרוב על דרך ההשאלה. {{אינדקס|א)}} זהו שם הפנים של כל חי: "{{עברית|וְנֶהֶפְכוּ כָל פָּנִים לְיֵרָקוֹן}}" {{הפניה|(ירמיה ל,ו)}}, "{{עברית|מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים}}" {{הפניה|(בראשית מ,ז)}}. וזה נפוץ.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|פנים}} אסם משתרך, ואכת'ר אשתראכה הו עלי ג'הה' אלאסתעארה. הו אסם אלוג'ה מן כל חיואן, {{עברית|ונהפכו כל פנים לירקון, מדוע פניכם רעים}}, והד'א כת'יר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות ב: כעס}}
{{קו}}
{{אינדקס|ב)}} הוא שמו של הכעס: "{{עברית|וּפָנֶיהָ לֹא הָיוּ לָהּ עוֹד}}" {{הפניה|(שמואל־א א,יח)}}. במשמעות הזו משתמשים בו רבות במובן של כעס ה' ורוגזו: "{{עברית|פְּנֵי ה' חִלְּקָם}}" {{הפניה|(איכה ד,טז)}}. "{{עברית|פְּנֵי ה' בְּעֹשֵׂי רָע}}" {{הפניה|(תהלים לד,יז)}}, "{{עברית|פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ}}"{{הפניה|(שמות לג,יד)}}, "{{עברית|וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ}}" {{הפניה|(ויקרא כ,ה)}}. וזה נפוץ.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והו אסם אלגצ'ב, {{עברית|ופניה לא היו לה עוד}}. ובחסב הד'א אלמעני אסתעמל כת'ירא פי מעני גצ'ב אללה וסכ'טה, {{עברית|פני י"י חלקם, פני י"י בעושי רע, פני ילכו והניחותי לך, ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו}}, והד'א כת'יר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות ג: נוכחות}}
{{קו}}
{{אינדקס|ג)}} הוא גם שמם של נוכחות האדם ומקום הימצאו: "{{עברית|עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל}} (=שכן)" {{הפניה|(בראשית כה,יח)}}, "{{עברית|וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד}}" {{הפניה|(ויקרא י,ג)}}, כלומר בנוכחותם. "{{עברית|אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ יְבָרְכֶךָּ}}" {{הפניה|(איוב א,יא)}} – בנוכחותך ובמציאותך.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והו איצ'א אסם חצ'רה' אלשכ'ץ ומקאמה {{עברית|על פני כל אחיו נפל, ועל פני כל העם אכבד}}, מענאה במחצ'רהם {{עברית|אם לא על פניך יברכך}}, בחצ'רתך ובוג'ודך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">לפי משמעות זו נאמר: "{{עברית|וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים}}" {{הפניה|(שמות לג,יא)}}, כלומר נוכחות בנוכחות, בלי תיווך, כמו שנאמר: "{{עברית|לְכָה נִתְרָאֶה פָנִים}}" {{הפניה|(מלכים־ב יד,ח)}}, וכמו שנאמר: "{{עברית|פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם}}" {{הפניה|(דברים ה,ד)}}. וביאר במקום אחר ואמר: "{{עברית|קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל}}" {{הפניה|(שם ד,יב)}}, וכינה דבר זה "{{עברית|פָּנִים בְּפָנִים}}". כיוצא בזה דבריו "{{עברית|וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים}}" הם כינוי לדיבורו בצורת הפנייה הישירה: "{{עברית|וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו}}" {{הפניה|(במדבר ז,פט)}}. התבאר לך אם כן ששמיעת ה{{עברית|קול}} בלי תיווך מלאך מכונה "{{עברית|פנים בפנים}}".</td>
<td class="ar">ובחסב הד'א אלמעני קיל {{עברית|ודבר י"י אל משה פנים אל פנים}}, יעני חצ'רה בחצ'רה דון ואסטה, כמא קיל {{עברית|לכה נתראה פנים}}, וכמא קאל {{עברית|פנים בפנים דבר י"י עמכם}}, ובין פי מוצ'ע אכ'ר וקאל {{עברית|קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול}}, וכני ען ד'לך {{עברית|פנים בפנים}}, כד'לך קולה {{עברית|ודבר י"י אל משה פנים אל פנים}} כנאיה ען קולה פי צורה' אלכ'טאב {{עברית|וישמע את הקול מדבר אליו}}. פקד תבין לך אן סמאע אל{{עברית|קול}} דון ואסטה' מלאך יכני ענה {{עברית|פנים בפנים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">במשמעות זו (נאמר) "{{עברית|וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ}}" {{הפניה|(שמות לג,יז,כג)}}: אמיתת מציאותי כפי שהיא אינה ניתנת להשגה.</td>
<td class="ar">ומן הד'א אלמעני {{עברית|ופני לא יראו}}, חקיקה', וג'ודי עלי מא הי עליה לא תדרך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות ד: מקום}}
{{קו}}
{{אינדקס|ד)}} "{{עברית|פנים}}" הוא גם ציון מקום, שנאמר עליו בערבית "אַמַאמַךּ" (=מולך) או "בַּיְן יַדַיְךּ" (=לפניך). פעמים רבות הוא משמש במשמעות זו לגבי ה' יתעלה: "{{עברית|לפני ה'}}". במשמעות זו גם "{{עברית|ופני לא יראו}}" לפי פירוש {{מונח|תאויל}} {{עברית|אנקלוס}}. הוא אמר: "{{עברית|וְדִקְדָּמַי לָא יתַּחְזוֹן}}" (=[מה] שלפניי לא ייראה), כשהכוונה לכך שיש גם ברואים נכבדים שהאדם אינו יכול להשיג אותם כפי שהם, והם השכלים הנבדלים. הם יוחסו לה' כאילו הם "מולו" ו"לפניו" תמיד בשל עוצם ההשגחה התמידית עליהם. ואילו הדבר שניתן להשיג {{מונח|אדראך}} באמת לפיו, כלומר לפי {{עברית|אנקלוס}}, הם הדברים שמתחת להם במדרגת המציאות, כלומר בעלי החומר והצורה, ועליהם אמר "{{עברית|וְתֶחְזֵי יָת דְּבָתְרַאי}}", כלומר "את הנמצאות שאני כאילו פונה מהם ומפנה להם עורף" על דרך המשל, בשל ריחוקם ממציאותו יתעלה. עוד תשמע את פירושי {{מונח|תאויל}} באשר למה שביקש {{עברית|משה רבינו}} עליו השלום {{הפניה|(א,נד)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ו{{עברית|פנים}} איצ'א הו ט'רף מכאן אלמקול ענה פי אלערביה אמאמך או בין ידיך, וכת'ירא מא אסתעמל בחסב הד'א אלמעני פי אללה תע' {{עברית|לפני י"י}}, ובחסב הד'א אלמעני איצ'א הו {{עברית|ופני לא יראו}}, פי תאויל {{עברית|אנקלוס}} קאל {{עברית|ודקדמי לא יתחזון}}, ישיר אן ת'ם מכ'לוקאת איצ'א עט'ימה לא ימכן אלאנסאן אדראכהא עלי מא הי עליה והי אלעקול אלמפארקה, ונסבת ללה אנהא אמאמה ובין ידיה דאימא לשדה' אלענאיה בהא דאימא ואמא אלשי אלמדרך ענדה אעני ענד {{עברית|אנקלוס}} עלי אלחקיקה פהי אלאמור אלתי הי דון הד'ה פי מרתבה' אלוג'וד, אעני ד'את אלמאדה ואלצורה וענהא קאל {{עברית|ותחזי ית דבתראי}}, יעני אלמוג'ודאת אלתי כאני מערץ' ענהא ומסתדברהא עלי ג'הה' אלתמת'יל לבעדהא ען וג'ודה תעאלי, וסתסמע תאוילי פי מא טלב {{עברית|משה רבינו}} ע"אס.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות ה: תיאור זמן}}
{{קו}}
{{אינדקס|ה)}} {{עברית|פנים}} הוא גם ציון זמן, במשמעות של "לפני" או "קדום": "{{עברית|לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל}}" {{הפניה|(שמואל־א ט,ט; רות ד,ז)}}, "{{עברית|לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ}}" {{הפניה|(תהלים קב,כו)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ו{{עברית|פנים}} איצ'א ט'רף זמאן במעני קבל או קדים, {{עברית|לפנים בישראל}}{{עברית|, לפנים הארץ יסדת}} {{עברית|}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות ו: השגחה}}
{{קו}}
{{אינדקס|ו)}} {{עברית|פנים}} הוא גם שם החסות וההשגחה: "{{עברית|לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל}}" {{הפניה|(ויקרא יט,טו)}}, {{עברית|וּנְשׂוּא פָנִים}}" {{הפניה|(ישעיה ג,ג ועוד}}{{הפניה|)}}, "{{עברית|אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים}}" {{הפניה|(דברים י,יז)}}. וזה נפוץ. לפי משמעות זו נאמר גם "{{עברית|יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם}}" {{הפניה|(במדבר ו,כו)}}, והכוונה להתלוות השגחתו עלינו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ו{{עברית|פנים}} איצ'א אסם אלרעאיה ואלענאיה, {{עברית|לא תשא פני דל, ונשוא פנים, אשר לא ישא פנים}}, והד'א כת'יר. ובחסב הד'א אלמעני איצ'א קיל {{עברית|ישא י"י פניו אליך וישם לך שלום}}, יעני אצחאב אלענאיה בנא:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|המונח פנים}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שש משמעויות. משמעות א: פנים פיזיות}}
{{קו}}"{{עברית|פנים}}" הוא מונח רב-משמעי, שרב-משמעיותו היא לרוב על דרך ההשאלה. {{אינדקס|א)}} זהו שם הפנים של כל חי: "{{עברית|וְנֶהֶפְכוּ כָל פָּנִים לְיֵרָקוֹן}}" {{הפניה|(ירמיה ל,ו)}}, "{{עברית|מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים}}" {{הפניה|(בראשית מ,ז)}}. וזה נפוץ.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|פנים}} אסם משתרך, ואכת'ר אשתראכה הו עלי ג'הה' אלאסתעארה. הו אסם אלוג'ה מן כל חיואן, {{עברית|ונהפכו כל פנים לירקון, מדוע פניכם רעים}}, והד'א כת'יר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות ב: כעס}}
{{קו}}
{{אינדקס|ב)}} הוא שמו של הכעס: "{{עברית|וּפָנֶיהָ לֹא הָיוּ לָהּ עוֹד}}" {{הפניה|(שמואל־א א,יח)}}. במשמעות הזו משתמשים בו רבות במובן של כעס ה' ורוגזו: "{{עברית|פְּנֵי ה' חִלְּקָם}}" {{הפניה|(איכה ד,טז)}}. "{{עברית|פְּנֵי ה' בְּעֹשֵׂי רָע}}" {{הפניה|(תהלים לד,יז)}}, "{{עברית|פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ}}"{{הפניה|(שמות לג,יד)}}, "{{עברית|וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ}}" {{הפניה|(ויקרא כ,ה)}}. וזה נפוץ.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והו אסם אלגצ'ב, {{עברית|ופניה לא היו לה עוד}}. ובחסב הד'א אלמעני אסתעמל כת'ירא פי מעני גצ'ב אללה וסכ'טה, {{עברית|פני י"י חלקם, פני י"י בעושי רע, פני ילכו והניחותי לך, ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו}}, והד'א כת'יר.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות ג: נוכחות}}
{{קו}}
{{אינדקס|ג)}} הוא גם שמם של נוכחות האדם ומקום הימצאו: "{{עברית|עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל}} (=שכן)" {{הפניה|(בראשית כה,יח)}}, "{{עברית|וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד}}" {{הפניה|(ויקרא י,ג)}}, כלומר בנוכחותם. "{{עברית|אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ יְבָרְכֶךָּ}}" {{הפניה|(איוב א,יא)}} – בנוכחותך ובמציאותך.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}והו איצ'א אסם חצ'רה' אלשכ'ץ ומקאמה {{עברית|על פני כל אחיו נפל, ועל פני כל העם אכבד}}, מענאה במחצ'רהם {{עברית|אם לא על פניך יברכך}}, בחצ'רתך ובוג'ודך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">לפי משמעות זו נאמר: "{{עברית|וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים}}" {{הפניה|(שמות לג,יא)}}, כלומר נוכחות בנוכחות, בלי תיווך, כמו שנאמר: "{{עברית|לְכָה נִתְרָאֶה פָנִים}}" {{הפניה|(מלכים־ב יד,ח)}}, וכמו שנאמר: "{{עברית|פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם}}" {{הפניה|(דברים ה,ד)}}. וביאר במקום אחר ואמר: "{{עברית|קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל}}" {{הפניה|(שם ד,יב)}}, וכינה דבר זה "{{עברית|פָּנִים בְּפָנִים}}". כיוצא בזה דבריו "{{עברית|וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים}}" הם כינוי לדיבורו בצורת הפנייה הישירה: "{{עברית|וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו}}" {{הפניה|(במדבר ז,פט)}}. התבאר לך אם כן ששמיעת ה{{עברית|קול}} בלי תיווך מלאך מכונה "{{עברית|פנים בפנים}}".</td>
<td class="ar">ובחסב הד'א אלמעני קיל {{עברית|ודבר י"י אל משה פנים אל פנים}}, יעני חצ'רה בחצ'רה דון ואסטה, כמא קיל {{עברית|לכה נתראה פנים}}, וכמא קאל {{עברית|פנים בפנים דבר י"י עמכם}}, ובין פי מוצ'ע אכ'ר וקאל {{עברית|קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול}}, וכני ען ד'לך {{עברית|פנים בפנים}}, כד'לך קולה {{עברית|ודבר י"י אל משה פנים אל פנים}} כנאיה ען קולה פי צורה' אלכ'טאב {{עברית|וישמע את הקול מדבר אליו}}. פקד תבין לך אן סמאע אל{{עברית|קול}} דון ואסטה' מלאך יכני ענה {{עברית|פנים בפנים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">במשמעות זו (נאמר) "{{עברית|וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ}}" {{הפניה|(שמות לג,יז,כג)}}: אמיתת מציאותי כפי שהיא אינה ניתנת להשגה.</td>
<td class="ar">ומן הד'א אלמעני {{עברית|ופני לא יראו}}, חקיקה', וג'ודי עלי מא הי עליה לא תדרך.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות ד: מקום}}
{{קו}}
{{אינדקס|ד)}} "{{עברית|פנים}}" הוא גם ציון מקום, שנאמר עליו בערבית "אַמַאמַךּ" (=מולך) או "בַּיְן יַדַיְךּ" (=לפניך). פעמים רבות הוא משמש במשמעות זו לגבי ה' יתעלה: "{{עברית|לפני ה'}}". במשמעות זו גם "{{עברית|ופני לא יראו}}" לפי פירוש {{מונח|תאויל}} {{עברית|אנקלוס}}. הוא אמר: "{{עברית|וְדִקְדָּמַי לָא יתַּחְזוֹן}}" (=[מה] שלפניי לא ייראה), כשהכוונה לכך שיש גם ברואים נכבדים שהאדם אינו יכול להשיג אותם כפי שהם, והם השכלים הנבדלים. הם יוחסו לה' כאילו הם "מולו" ו"לפניו" תמיד בשל עוצם ההשגחה התמידית עליהם. ואילו הדבר שניתן להשיג {{מונח|אדראך}} באמת לפיו, כלומר לפי {{עברית|אנקלוס}}, הם הדברים שמתחת להם במדרגת המציאות, כלומר בעלי החומר והצורה, ועליהם אמר "{{עברית|וְתֶחְזֵי יָת דְּבָתְרַאי}}", כלומר "את הנמצאות שאני כאילו פונה מהם ומפנה להם עורף" על דרך המשל, בשל ריחוקם ממציאותו יתעלה. עוד תשמע את פירושי {{מונח|תאויל}} באשר למה שביקש {{עברית|משה רבינו}} עליו השלום {{הפניה|(א,נד)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ו{{עברית|פנים}} איצ'א הו ט'רף מכאן אלמקול ענה פי אלערביה אמאמך או בין ידיך, וכת'ירא מא אסתעמל בחסב הד'א אלמעני פי אללה תע' {{עברית|לפני י"י}}, ובחסב הד'א אלמעני איצ'א הו {{עברית|ופני לא יראו}}, פי תאויל {{עברית|אנקלוס}} קאל {{עברית|ודקדמי לא יתחזון}}, ישיר אן ת'ם מכ'לוקאת איצ'א עט'ימה לא ימכן אלאנסאן אדראכהא עלי מא הי עליה והי אלעקול אלמפארקה, ונסבת ללה אנהא אמאמה ובין ידיה דאימא לשדה' אלענאיה בהא דאימא ואמא אלשי אלמדרך ענדה אעני ענד {{עברית|אנקלוס}} עלי אלחקיקה פהי אלאמור אלתי הי דון הד'ה פי מרתבה' אלוג'וד, אעני ד'את אלמאדה ואלצורה וענהא קאל {{עברית|ותחזי ית דבתראי}}, יעני אלמוג'ודאת אלתי כאני מערץ' ענהא ומסתדברהא עלי ג'הה' אלתמת'יל לבעדהא ען וג'ודה תעאלי, וסתסמע תאוילי פי מא טלב {{עברית|משה רבינו}} ע"אס.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות ה: תיאור זמן}}
{{קו}}
{{אינדקס|ה)}} {{עברית|פנים}} הוא גם ציון זמן, במשמעות של "לפני" או "קדום": "{{עברית|לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל}}" {{הפניה|(שמואל־א ט,ט; רות ד,ז)}}, "{{עברית|לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ}}" {{הפניה|(תהלים קב,כו)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ו{{עברית|פנים}} איצ'א ט'רף זמאן במעני קבל או קדים, {{עברית|לפנים בישראל}}{{עברית|, לפנים הארץ יסדת}} {{עברית|}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות ו: השגחה}}
{{קו}}
{{אינדקס|ו)}} {{עברית|פנים}} הוא גם שם החסות וההשגחה: "{{עברית|לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל}}" {{הפניה|(ויקרא יט,טו)}}, {{עברית|וּנְשׂוּא פָנִים}}" {{הפניה|(ישעיה ג,ג ועוד}}{{הפניה|)}}, "{{עברית|אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים}}" {{הפניה|(דברים י,יז)}}. וזה נפוץ. לפי משמעות זו נאמר גם "{{עברית|יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם}}" {{הפניה|(במדבר ו,כו)}}, והכוונה להתלוות השגחתו עלינו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ו{{עברית|פנים}} איצ'א אסם אלרעאיה ואלענאיה, {{עברית|לא תשא פני דל, ונשוא פנים, אשר לא ישא פנים}}, והד'א כת'יר. ובחסב הד'א אלמעני איצ'א קיל {{עברית|ישא י"י פניו אליך וישם לך שלום}}, יעני אצחאב אלענאיה בנא:</td>
</tr>
</table>
