189
עריכות
שינויים
עדכון
{{שם פרק|חלק א, פרק א}}
{{כותרת|המונחים צלם ודמות}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num"></td>
<td class="he">
{{עברית|"פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים"}} {{הפניה|(ישעיה כו,ב)}}</td>
<td class="ar"></td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות שגויה של המונח צלם}}
{{קו}}
{{עברית|צלם}} {{עברית|ודמות}}. אנשים חשבו ש"{{עברית|צלם}}" בעברית מורה על תבניתו ומתארו של דבר. דבר זה הביא להגשמה גמורה, בגלל הפסוק "{{עברית|נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ}}" {{הפניה|(בראשית א,כו)}}. הם חשבו שהאל הוא בצורת אדם, כלומר בתבניתו ובמתארו, והדבר הוביל אותם להגשמה גמורה. על כן הם האמינו {{מונח|אעתקאד}} בה, וסברו שאם ייטשו את האמונה הזו הם יכחישו את הכתוב, ואף ישללו את קיומו של האל אם אין לו גוף בעל פנים ויד הדומים לאלה שלהם בתבנית ובמתאר; אלא שהם מדמים שהוא גדול וזוהר יותר, וגם אינו עשוי מדם ומבשר. זהו שיא רוממותו של האל, לפי סברתם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|צלם ודמות}}. קד ט'ן אלנאס אן {{עברית|צלם}} פי אללסאן אלעבראני ידל עלי שכל אלשי ותכ'טיטה, פודי ד'לך אלי אלתג'סים אלמחץ' לקולה {{עברית|נעשה אדם בצלמנו כדמותנו}}, וט'נוא אן אללה עלי צורה' אנסאן אעני שכלה ותכ'טיטה, פלזמהם אלתג'סים אלמחץ' פאעתקדוה, וראוא אנהם אן פארקוא הד'א אלאעתקאד כד'בוא אלנץ, בל יעדמון אלאלאה אן לם יכן ג'סם ד'ו וג'ה ויד מת'להם פי אלשכל ואלתכ'טיט לכנה אכבר ואבהא בזעמהם, ומאדתה איצ'א ליסת בדם ולחם, הד'א גאיה' מא ראו אנה יכון תנזיה פי חק אללה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">מה שראוי לומר בהפרכת הגשמת האל ואישוש אחדותו האמיתית, שאינה תקפה אלא בביטול הגשמות – את ההוכחה לכל זה עוד תלמד מחיבור זה {{הפניה|(ב,א)}}. ההערה כאן בפרק זה אינה אלא על ביאור משמעות {{עברית|צלם ודמות}}.</td>
<td class="ar">אמא מא ינבגי אן יקאל פי נפי אלג'סמאניה ואת'באת אלוחדאניה אלחקיקיה, אלתי לא חקיקה להא אלא ברפע אלג'סמאניה, פסתערף ברהאן ד'לך כלה מן הד'ה אלמקאלה, ואנמא אלתנביה הנא פי הד'א אלפצל עלי תביין מעני {{עברית|צלם ודמות}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות מובחנת של המונח תואר והמונח צלם}}
{{קו}}אומר כך: ה'צורה' המפורסמת בקרב ההמון, שהיא תבנית הדבר ומתארו – המונח המיוחד לה בעברית הוא "{{עברית|תואר}}". נאמר: "{{עברית|יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה}}" {{הפניה|(בראשית לט,ו)}}, "{{עברית|מַה תָּאֳרוֹ}} [וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל]" {{הפניה|(שמואל־א,כח,יד)}}, "{{עברית|כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ}}" {{הפניה|(שופטים ח,יח)}}. ועל הצורה המלאכותית (=הנעשית בכלי מלאכה) נאמר "{{עברית|יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד}} [...] {{עברית|וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ}}" {{הפניה|(ישעיה מד,יג)}}. המונח הזה אינו חל על האלוה יתעלה כלל, חלילה וחס.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פאקול, אן אלצורה אלמשהורה ענד אלג'מהור אלתי הי שכל אלשי ותכ'טיטה אסמהא אלכ'ציץ בהא פי אללסאן אלעבראני {{עברית|תואר}}, קאל {{עברית|יפה תואר ויפה מראה, מה תארו, כתואר בני המלך}}. וקיל פי אלצורה אלצנאעיה {{עברית|יתארהו בשרד ובמחוגה יתארהו}}. והד'ה אסמיה לם תוקע עלי אלאלאה תעאלי קט וחאשא וכלא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">ואילו "{{עברית|צלם}}" חל על הצורה הטבעית, כלומר על העניין המגדיר את עצמותו {{מונח|ג'והר}} של דבר ועושה אותו למה שהוא, והוא מהותו האמיתית באשר הוא המצוי הזה. ועניין זה (=הצלם, המגדיר את העצמות) אצל האדם, הוא מה שבאמצעותו מתבצעת ההשגה {{מונח|אדראך}} האנושית. בשל אותה השגה שכלית נאמר עליו "{{עברית|בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ}}" {{הפניה|(בראשית א,כז)}}.</td>
<td class="ar">אמא {{עברית|צלם}} פהו יקע עלי אלצורה אלטביעיה, אעני עלי אלמעני אלד'י בה תג'והר אלשי וצאר מא הו, והו חקיקתה מן חית' הו ד'לך אלמוג'וד אלד'י ד'לך אלמעני פי אלאנסאן הו אלד'י ענה יכון אלאדראך אלאנסאני ומן אג'ל הד'א אלאדראך אלעקלי קיל פיה {{עברית|בצלם אלהים ברא אותו}}</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">לכן נאמר "{{עברית|צַלְמָם תִּבְזֶה}}" {{הפניה|(תהילים עג,כ)}}, כי ה{{עברית|בזיון}} שייך לנפש, שהיא צורת המין, לא לתבנית האברים ומתארם. וכך אומר אני שהפסלים נקראו "{{עברית|צלמים}}" משום שהמבוקש מהם היה העניין שייחסו להם, לא תבניתם ומתארם. וכך אומר אני לגבי "{{עברית|צַלְמֵי}} {{עברית|טְחֹרֵיכֶם}}" {{הפניה|(שמואל־א ו,ה)}}, כי המבוקש מהם היה עניין הרחקת פגע ה{{עברית|טחורים}}, לא תבנית ה{{עברית|טחורים}}.</td>
<td class="ar">ולד'לך קיל {{עברית|צלמם תבזה}}, לאן אל{{עברית|בזיון}} לאחק ללנפס אלתי הי אלצורה אלנועיה לא לאשכאל אלאעצ'א ותכ'טיטהא. וכד'לך אקול אן אלעלה פי תסמיה' אלאצנאם {{עברית|צלמים}} כון אלמטלוב מנהא מענאהא אלמט'נון בה לא שכלהא ותכ'טיטהא. וכד'לך אקול פי {{עברית|צלמי טחוריכם}}, לאן כאן אלמראד מנהא מעני דפע אד'יה' אל{{עברית|טחורים}} לא שכל אל{{עברית|טחורים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">ואם הכרח הוא ש"{{עברית|צַלְמֵי}} {{עברית|טְחֹרֵיכֶם}}" ו"{{עברית|צלמים}}" נקראים כך על שם התבנית והמתאר, יהיה "{{עברית|צלם}}" מונח רב-משמעי או מסופק, הנאמר על צורת (=מהות) המין ועל הצורה המלאכותית וכיוצא בה מתבניות הגופים הטבעיים ומתארם. ויהיה המכוון בדבריו "{{עברית|נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ}}" צורת המין, שהיא ההשגה השכלית, לא התבנית והמתאר. הרי ביארנו לך את ההבדל בין "{{עברית|צלם}}" לבין "{{עברית|תואר}}", וביארנו את משמעות "{{עברית|צלם}}".</td>
<td class="ar">פאן לם יכן בד מן אן יכון {{עברית|צלמי טחוריכם}} ו{{עברית|צלמים}} מן אג'ל אלשכל ואלתכ'טיט פיכון {{עברית|צלם}} אסם משתרך או משכך, יקאל עלי אלצורה אלנועיה ועלי אלצורה אלצנאעיה ומא מאת'להא מן אשכאל אלאג'סאם אלטביעיה ותכ'אטיטהא ויכון אלמראד בה פי קולה {{עברית|נעשה אדם בצלמנו}} אלצורה אלנועיה אלד'י הו אלאדראך אלעקלי לא אלשכל ואלתכ'טיט. פקד בינא לך אלפרק בין {{עברית|צלם}} ו{{עברית|תואר}} ובינא מעני {{עברית|צלם}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות המונח דמות}}
{{קו}}ואילו "{{עברית|דמות}}" הוא מונח הגזור מ"{{עברית|דמה}}", וגם הוא דוֹמוּת בעניין. כי דבריו "{{עברית|דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר}}" {{הפניה|(תהילים קב,ז)}} לא באו לומר שהוא דומה לה בכנפיה ובראשה, אלא שיְגונו דומה ליגונהּ. וכיוצא בזה "{{עברית|כָּל עֵץ בְּגַן אֱלֹהִים לֹא דָמָה אֵלָיו בְּיָפְיוֹ}}" {{הפניה|(יחזקאל לא,ח)}} הוא דומוּת בעניין היופי. "{{עברית|חֲמַת לָמוֹ כִּדְמוּת חֲמַת נָחָשׁ}}" {{הפניה|(תהילים נח,ה)}}, "{{עברית|דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה}} [יִכְסוֹף לִטְרֹף]" {{הפניה|(תהילים יז,יב)}} – כולם דומוּת בעניין, לא בתבנית ובמתאר. וכיוצא בזה נאמר: "{{עברית|דְּמוּת הַכִּסֵּא}}" {{הפניה|(יחזקאל א,כה)}}, "{{עברית|דְּמוּת כִּסֵּא}}" {{הפניה|(שם; שם י,א)}} – דומוּת בעניין הרוממות והנכבדות, לא בריבועו ובעוביו ובאורך רגליו כמו שחושבים הפתאים. וכיוצא בזה "{{עברית|דְּמוּת הַחַיּוֹת}}" {{הפניה|(שם א,יג)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא {{עברית|דמות}} פהו אסם מן {{עברית|דמה}}, והו איצ'א שבה פי אלמעני, לאן קולה {{עברית|דמיתי לקאת מדבר}} ליס אנה שאבה אג'נחתהא ורישהא, בל שאבה חזנה חזנהא. וכד'לך {{עברית|כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביפיו}} שבה פי מעני אלחסן. {{עברית|חמת למו כדמות חמת נחש דמיונו כאריה }}, כלהא שבה פי אלמעני לא פי אלשכל ואלתכ'טיט. וכד'לך קיל {{עברית|דמות הכסא, דמות כסא}}, שבה פי מעני אלרפעה ואלג'לאלה לא פי תרביעה וגלט'ה וטול רג'ליה כמא יט'ן אלמסאכין. וכד'לך {{עברית|דמות החיות}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|האדם הוא בצלם אלוהים ובדמותו}}
{{קו}}וכיוון שהאדם התייחד בעניין מופלא מאוד שבו, שאיננו קיים בדבר מן הנמצאים מתחת לגלגל הירח, והוא ההשגה השכלית שאינה משתמשת לא בחוש ולא באברים ולא בגפיים, דימה אותה להשגת האלוה, שאינה על ידי אמצעי. אף שאין זו דומות באמת אלא במבט {{מונח|ראי}} ראשון בלבד. ובשל אותו עניין, כלומר השכל האלוהי הדבק בו, נאמר על האדם שהוא {{עברית|בצלם אלהים ובדמותו}}, לא שהאל יתעלה הוא גוף כך שיהיה בעל תבנית.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פלמא כ'ץ אלאנסאן במעני פיה גריב ג'דא מא ליס פי שי מן אלמוג'ודאת מן לדן פלך אלקמר והו אלאדראך אלעקלי אלד'י לא תתצרף פיה חאסה ולא ג'ארחה ולא ג'אנחה, שבה באדראך אלאלאה אלד'י ליס הו באלה, ואן כאן לא שבה פי אלחקיקה לכן עלי באדי אלראי, וקיל פי אלאנסאן מן אג'ל הד'א אלמעני אעני מן אג'ל אלעקל אלאלאהי אלמתצל בה אנה {{עברית|בצלם אלהים ובדמותו}}, לא אן אללה תעאלי ג'סם פיכון ד'א שכל:</td>
</tr>
</table>
{{כותרת|המונחים צלם ודמות}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num"></td>
<td class="he">
{{עברית|"פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים"}} {{הפניה|(ישעיה כו,ב)}}</td>
<td class="ar"></td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות שגויה של המונח צלם}}
{{קו}}
{{עברית|צלם}} {{עברית|ודמות}}. אנשים חשבו ש"{{עברית|צלם}}" בעברית מורה על תבניתו ומתארו של דבר. דבר זה הביא להגשמה גמורה, בגלל הפסוק "{{עברית|נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ}}" {{הפניה|(בראשית א,כו)}}. הם חשבו שהאל הוא בצורת אדם, כלומר בתבניתו ובמתארו, והדבר הוביל אותם להגשמה גמורה. על כן הם האמינו {{מונח|אעתקאד}} בה, וסברו שאם ייטשו את האמונה הזו הם יכחישו את הכתוב, ואף ישללו את קיומו של האל אם אין לו גוף בעל פנים ויד הדומים לאלה שלהם בתבנית ובמתאר; אלא שהם מדמים שהוא גדול וזוהר יותר, וגם אינו עשוי מדם ומבשר. זהו שיא רוממותו של האל, לפי סברתם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}
{{עברית|צלם ודמות}}. קד ט'ן אלנאס אן {{עברית|צלם}} פי אללסאן אלעבראני ידל עלי שכל אלשי ותכ'טיטה, פודי ד'לך אלי אלתג'סים אלמחץ' לקולה {{עברית|נעשה אדם בצלמנו כדמותנו}}, וט'נוא אן אללה עלי צורה' אנסאן אעני שכלה ותכ'טיטה, פלזמהם אלתג'סים אלמחץ' פאעתקדוה, וראוא אנהם אן פארקוא הד'א אלאעתקאד כד'בוא אלנץ, בל יעדמון אלאלאה אן לם יכן ג'סם ד'ו וג'ה ויד מת'להם פי אלשכל ואלתכ'טיט לכנה אכבר ואבהא בזעמהם, ומאדתה איצ'א ליסת בדם ולחם, הד'א גאיה' מא ראו אנה יכון תנזיה פי חק אללה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">2</td>
<td class="he">מה שראוי לומר בהפרכת הגשמת האל ואישוש אחדותו האמיתית, שאינה תקפה אלא בביטול הגשמות – את ההוכחה לכל זה עוד תלמד מחיבור זה {{הפניה|(ב,א)}}. ההערה כאן בפרק זה אינה אלא על ביאור משמעות {{עברית|צלם ודמות}}.</td>
<td class="ar">אמא מא ינבגי אן יקאל פי נפי אלג'סמאניה ואת'באת אלוחדאניה אלחקיקיה, אלתי לא חקיקה להא אלא ברפע אלג'סמאניה, פסתערף ברהאן ד'לך כלה מן הד'ה אלמקאלה, ואנמא אלתנביה הנא פי הד'א אלפצל עלי תביין מעני {{עברית|צלם ודמות}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות מובחנת של המונח תואר והמונח צלם}}
{{קו}}אומר כך: ה'צורה' המפורסמת בקרב ההמון, שהיא תבנית הדבר ומתארו – המונח המיוחד לה בעברית הוא "{{עברית|תואר}}". נאמר: "{{עברית|יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה}}" {{הפניה|(בראשית לט,ו)}}, "{{עברית|מַה תָּאֳרוֹ}} [וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל]" {{הפניה|(שמואל־א,כח,יד)}}, "{{עברית|כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ}}" {{הפניה|(שופטים ח,יח)}}. ועל הצורה המלאכותית (=הנעשית בכלי מלאכה) נאמר "{{עברית|יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד}} [...] {{עברית|וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ}}" {{הפניה|(ישעיה מד,יג)}}. המונח הזה אינו חל על האלוה יתעלה כלל, חלילה וחס.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פאקול, אן אלצורה אלמשהורה ענד אלג'מהור אלתי הי שכל אלשי ותכ'טיטה אסמהא אלכ'ציץ בהא פי אללסאן אלעבראני {{עברית|תואר}}, קאל {{עברית|יפה תואר ויפה מראה, מה תארו, כתואר בני המלך}}. וקיל פי אלצורה אלצנאעיה {{עברית|יתארהו בשרד ובמחוגה יתארהו}}. והד'ה אסמיה לם תוקע עלי אלאלאה תעאלי קט וחאשא וכלא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">4</td>
<td class="he">ואילו "{{עברית|צלם}}" חל על הצורה הטבעית, כלומר על העניין המגדיר את עצמותו {{מונח|ג'והר}} של דבר ועושה אותו למה שהוא, והוא מהותו האמיתית באשר הוא המצוי הזה. ועניין זה (=הצלם, המגדיר את העצמות) אצל האדם, הוא מה שבאמצעותו מתבצעת ההשגה {{מונח|אדראך}} האנושית. בשל אותה השגה שכלית נאמר עליו "{{עברית|בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ}}" {{הפניה|(בראשית א,כז)}}.</td>
<td class="ar">אמא {{עברית|צלם}} פהו יקע עלי אלצורה אלטביעיה, אעני עלי אלמעני אלד'י בה תג'והר אלשי וצאר מא הו, והו חקיקתה מן חית' הו ד'לך אלמוג'וד אלד'י ד'לך אלמעני פי אלאנסאן הו אלד'י ענה יכון אלאדראך אלאנסאני ומן אג'ל הד'א אלאדראך אלעקלי קיל פיה {{עברית|בצלם אלהים ברא אותו}}</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">5</td>
<td class="he">לכן נאמר "{{עברית|צַלְמָם תִּבְזֶה}}" {{הפניה|(תהילים עג,כ)}}, כי ה{{עברית|בזיון}} שייך לנפש, שהיא צורת המין, לא לתבנית האברים ומתארם. וכך אומר אני שהפסלים נקראו "{{עברית|צלמים}}" משום שהמבוקש מהם היה העניין שייחסו להם, לא תבניתם ומתארם. וכך אומר אני לגבי "{{עברית|צַלְמֵי}} {{עברית|טְחֹרֵיכֶם}}" {{הפניה|(שמואל־א ו,ה)}}, כי המבוקש מהם היה עניין הרחקת פגע ה{{עברית|טחורים}}, לא תבנית ה{{עברית|טחורים}}.</td>
<td class="ar">ולד'לך קיל {{עברית|צלמם תבזה}}, לאן אל{{עברית|בזיון}} לאחק ללנפס אלתי הי אלצורה אלנועיה לא לאשכאל אלאעצ'א ותכ'טיטהא. וכד'לך אקול אן אלעלה פי תסמיה' אלאצנאם {{עברית|צלמים}} כון אלמטלוב מנהא מענאהא אלמט'נון בה לא שכלהא ותכ'טיטהא. וכד'לך אקול פי {{עברית|צלמי טחוריכם}}, לאן כאן אלמראד מנהא מעני דפע אד'יה' אל{{עברית|טחורים}} לא שכל אל{{עברית|טחורים}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">6</td>
<td class="he">ואם הכרח הוא ש"{{עברית|צַלְמֵי}} {{עברית|טְחֹרֵיכֶם}}" ו"{{עברית|צלמים}}" נקראים כך על שם התבנית והמתאר, יהיה "{{עברית|צלם}}" מונח רב-משמעי או מסופק, הנאמר על צורת (=מהות) המין ועל הצורה המלאכותית וכיוצא בה מתבניות הגופים הטבעיים ומתארם. ויהיה המכוון בדבריו "{{עברית|נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ}}" צורת המין, שהיא ההשגה השכלית, לא התבנית והמתאר. הרי ביארנו לך את ההבדל בין "{{עברית|צלם}}" לבין "{{עברית|תואר}}", וביארנו את משמעות "{{עברית|צלם}}".</td>
<td class="ar">פאן לם יכן בד מן אן יכון {{עברית|צלמי טחוריכם}} ו{{עברית|צלמים}} מן אג'ל אלשכל ואלתכ'טיט פיכון {{עברית|צלם}} אסם משתרך או משכך, יקאל עלי אלצורה אלנועיה ועלי אלצורה אלצנאעיה ומא מאת'להא מן אשכאל אלאג'סאם אלטביעיה ותכ'אטיטהא ויכון אלמראד בה פי קולה {{עברית|נעשה אדם בצלמנו}} אלצורה אלנועיה אלד'י הו אלאדראך אלעקלי לא אלשכל ואלתכ'טיט. פקד בינא לך אלפרק בין {{עברית|צלם}} ו{{עברית|תואר}} ובינא מעני {{עברית|צלם}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|משמעות המונח דמות}}
{{קו}}ואילו "{{עברית|דמות}}" הוא מונח הגזור מ"{{עברית|דמה}}", וגם הוא דוֹמוּת בעניין. כי דבריו "{{עברית|דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר}}" {{הפניה|(תהילים קב,ז)}} לא באו לומר שהוא דומה לה בכנפיה ובראשה, אלא שיְגונו דומה ליגונהּ. וכיוצא בזה "{{עברית|כָּל עֵץ בְּגַן אֱלֹהִים לֹא דָמָה אֵלָיו בְּיָפְיוֹ}}" {{הפניה|(יחזקאל לא,ח)}} הוא דומוּת בעניין היופי. "{{עברית|חֲמַת לָמוֹ כִּדְמוּת חֲמַת נָחָשׁ}}" {{הפניה|(תהילים נח,ה)}}, "{{עברית|דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה}} [יִכְסוֹף לִטְרֹף]" {{הפניה|(תהילים יז,יב)}} – כולם דומוּת בעניין, לא בתבנית ובמתאר. וכיוצא בזה נאמר: "{{עברית|דְּמוּת הַכִּסֵּא}}" {{הפניה|(יחזקאל א,כה)}}, "{{עברית|דְּמוּת כִּסֵּא}}" {{הפניה|(שם; שם י,א)}} – דומוּת בעניין הרוממות והנכבדות, לא בריבועו ובעוביו ובאורך רגליו כמו שחושבים הפתאים. וכיוצא בזה "{{עברית|דְּמוּת הַחַיּוֹת}}" {{הפניה|(שם א,יג)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אמא {{עברית|דמות}} פהו אסם מן {{עברית|דמה}}, והו איצ'א שבה פי אלמעני, לאן קולה {{עברית|דמיתי לקאת מדבר}} ליס אנה שאבה אג'נחתהא ורישהא, בל שאבה חזנה חזנהא. וכד'לך {{עברית|כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביפיו}} שבה פי מעני אלחסן. {{עברית|חמת למו כדמות חמת נחש דמיונו כאריה }}, כלהא שבה פי אלמעני לא פי אלשכל ואלתכ'טיט. וכד'לך קיל {{עברית|דמות הכסא, דמות כסא}}, שבה פי מעני אלרפעה ואלג'לאלה לא פי תרביעה וגלט'ה וטול רג'ליה כמא יט'ן אלמסאכין. וכד'לך {{עברית|דמות החיות}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|האדם הוא בצלם אלוהים ובדמותו}}
{{קו}}וכיוון שהאדם התייחד בעניין מופלא מאוד שבו, שאיננו קיים בדבר מן הנמצאים מתחת לגלגל הירח, והוא ההשגה השכלית שאינה משתמשת לא בחוש ולא באברים ולא בגפיים, דימה אותה להשגת האלוה, שאינה על ידי אמצעי. אף שאין זו דומות באמת אלא במבט {{מונח|ראי}} ראשון בלבד. ובשל אותו עניין, כלומר השכל האלוהי הדבק בו, נאמר על האדם שהוא {{עברית|בצלם אלהים ובדמותו}}, לא שהאל יתעלה הוא גוף כך שיהיה בעל תבנית.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}פלמא כ'ץ אלאנסאן במעני פיה גריב ג'דא מא ליס פי שי מן אלמוג'ודאת מן לדן פלך אלקמר והו אלאדראך אלעקלי אלד'י לא תתצרף פיה חאסה ולא ג'ארחה ולא ג'אנחה, שבה באדראך אלאלאה אלד'י ליס הו באלה, ואן כאן לא שבה פי אלחקיקה לכן עלי באדי אלראי, וקיל פי אלאנסאן מן אג'ל הד'א אלמעני אעני מן אג'ל אלעקל אלאלאהי אלמתצל בה אנה {{עברית|בצלם אלהים ובדמותו}}, לא אן אללה תעאלי ג'סם פיכון ד'א שכל:</td>
</tr>
</table>
