הצגת המקור של הדף "חלק ג, פרק לה"

{{שם פרק|חלק ג, פרק לה}}
{{כותרת|מיון המצוות לפי טעמיהן}}
<table class="hamore">
<tr>
<td class="para-num">0</td>
<td class="he">לשם מטרה זו (של מתן טעם למצוות) חילקתי את כל ה{{עברית|מצוות}} לארבע עשרה קבוצות.</td>
<td class="ar">קד קסמת אל{{עברית|מצו[ו]ת}} כלהא בחסב הד'א אלגרץ' אלי ארבע עשרה' ג'מלה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}1</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דעות יסודיות: דעות נכונות ומועילות בהאמנת התורה}}
{{קו}}הקבוצה הראשונה{{קו}}כוללת את ה{{עברית|מצוות}} שהן דעות יסודיות, והן אשר מנינו ב{{עברית|הלכות יסודי התורה}} {{הפניה|(בספר המדע שבמשנה תורה)}}. בקבוצה זו נכללות גם ה{{עברית|תשובה}} וה{{עברית|תעניות}} כמו שאבאר {{הפניה|(ג,לו5-4)}}. על הקניית דעות נכונות ומועילות בהאמנת התורה אין לומר "מה תועלתן?", כמו שביארנו {{הפניה|(ג,כז1)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלג'מלה אלאולי תשתמל עלי אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלתי הי ארא אצליה, והי אלתי אחצינאהא פי {{עברית|הלכות יסודי התורה}}. ומן הד'ה אלג'מלה איצ'א אל{{עברית|תשובה}} ואל{{עברית|תעניות}} כמא סאבין. ולא יקאל פי אעטא אלארא אלצחיחה ואלנאפעה פי אעתקאד אלשריעה מא פאידתהא, כמא בינא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}2</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|עבודה זרה: המלחמה בשקר}}
{{קו}}הקבוצה השנייה{{קו}}כוללת את ה{{עברית|מצוות}} הקשורות באיסור {{עברית|עבודה זרה}}, והן אשר מנינו ב{{עברית|הלכות עבודה זרה}} {{הפניה|(בספר המדע)}}. ודע ש{{עברית|כלאי בגדים}} ו{{עברית|ערלה}} ו{{עברית|כלאי הכרם}} {{הפניה|(בספר זרעים)}} גם הם מן הקבוצה הזאת, כמו שיתבאר {{הפניה|(ג,לז23-20)}}. גם הטעם של קבוצה זו ידוע, כי כולה נועדה לקבע את הדעות האמיתיות ולהנציח אותן בקרב ההמון לדורות.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלג'מלה אלת'אניה תשתמל עלי אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלמתעלקה בתחרים {{עברית|עבודה זרה}}, והי אלתי אחצינאהא פי {{עברית|הלכות עבודה זרה}}. ואעלם אן {{עברית|כלאי בגדים וערלה וכלאי הכרם}} הי איצ'א מן הד'א אלג'מלה כמא יבין. והד'ה אלג'מלה איצ'א מעלומה' אלעלה, לאנהא כלהא לתצחיח אלארא אלחקיקיה ותכ'לידהא פי אלג'מהור עלי מרור אלסנין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}3</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|תיקון המידות: סדר חברתי}}
{{קו}}הקבוצה השלישית{{קו}}כוללת את ה{{עברית|מצוות}} הקשורות בתיקון המידות, והן אשר מנינו ב{{עברית|הלכות דעות}} {{הפניה|(בספר המדע)}}. וידוע שעל ידי טוב המידות נשלמת הרעוּת בין בני האדם וחברתם, דבר שהוא הכרחי לסדירות מצבי בני האדם.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלג'מלה אלת'אלת'ה תשתמל עלי אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלמתעלקה בתהד'יב אלאכ'לאק, והי אלתי אחצינאהא פי {{עברית|הלכות דעות}}. ומעלום אן בחסן אלכ'לק תתם עשרה' אלנאס ואג'תמאעהם, אלד'י ד'לך צ'רורי לאנתט'אם אחואל אלנאס.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}4</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|צדק והלוואות: הדאגה לחלש}}
{{קו}}הקבוצה הרביעית{{קו}}כוללת את ה{{עברית|מצוות}} הקשורות בצדקות ובהלוואה ובגמילות חסדים ומה שנלווה לכך, כמו ה{{עברית|ערכים}} וה{{עברית|חרמים}} {{הפניה|(בספר הפלאה)}} ודיני ה{{עברית|מלוה}} {{הפניה|(בספר משפטים)}} וה{{עברית|עבדים}} {{הפניה|(בספר קנין)}} וכל ה{{עברית|מצוות}} שמנינו ב{{עברית|ספר זרעים}} מלבד ה{{עברית|כלאים}} וה{{עברית|ערלה}}. הטעם לכולן ברור, כי תועלתן מגיעה לכולם חליפות, כי העשיר היום – הוא או צאצאיו יהיו עניים מחר; והעני היום – הוא או בניו יהיו עשירים מחר.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלג'מלה אלראבעה תשתמל עלי אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלמתעלקה באלצדקאת ואלקרצ'ה ואלתוסעה, ומא אנג'ר מע ד'לך מת'ל אל{{עברית|ערכים}} ואל{{עברית|חרמים}} ואחכאם אל{{עברית|מלוה}} ואל{{עברית|עבדים}}, וג'מיע אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלתי אחצינאהא פי {{עברית|ספר זרעים}}, סוי אל{{עברית|כלאים}} ואל{{עברית|ערלה}}. ועלה' הד'ה כלהא בינה אד' נפעהא עאיד עלי אלכל באלתכאפו, אד' אלגני אליום הו או נסלה פקיר גדא, ואלפקיר אליום הו או ולדה גני גדא.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}5</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דיני נזקים: מניעת נזק ופיצוי הניזק}}
{{קו}}הקבוצה החמישית{{קו}}כוללת את ה{{עברית|מצוות}} הקשורות במניעת העושק והעוול, והן אשר נכללו ב{{עברית|ספר נזקים}} בחיבורנו, ותועלתה של הקבוצה הזאת ברורה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלג'מלה אלכ'אמסה תשתמל עלי אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלמתעלקה במנע אלט'לם ואלעדואן, והי אלתי אשתמל עליהא {{עברית|ספר נז(י)קי[ם](ן)}} מן תאליפנא, ופאידה' הד'ה אלג'מלה בינה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}6</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|דיני ענישה: צדק והרתעה}}
{{קו}}הקבוצה השישית{{קו}}כוללת את ה{{עברית|מצוות}} הקשורות לענישה, כגון {{עברית|דין גנב וגזלן ודין עדים זוממין}} ורוב מה שמנינו ב{{עברית|ספר שופטים}}. תועלת הדברים ברורה וגלויה, כי אם הפושע לא ייענש, לא יוסר שום נזק, ולא יורתע כל מי שיעלה על דעתו לתקוף. ולא כטיפשותו של החושב שוויתור על עונשים הוא רחמנות על בני אדם, אלא הוא־הוא האכזריות עליהם והרס סדר המדינה. אלא הרחמים הם מה שציווה עליו יתעלה, "{{עברית|שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ}}" {{הפניה|(דברים טז,יח)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלג'מלה אלסאדסה תשתמל עלי אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלמתעלקה באלקצאצאת, מת'ל {{עברית|דין גנב וגזלן ודין עדים זוממין}} ואכת'ר מא אחצינאה פי {{עברית|ספר שופטים}}. ופאידה' ד'לך בינה ואצ'חה, לאנה אן לם יעאקב אלג'אני לם תרתפע אד'יה בוג'ה, ולא ירתדע כל מן יהם בתעדי. וליס כסכ'ף אלד'י זעם אן תרך אלקצאצאת רחמה באלנאס, בל תלך עין אלקסאוה עליהם ופסאד נט'אם אלמדינה, בל אלרחמה מא אמר בה תעאלי {{עברית|שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}7</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|התנהלות ממונית: צדק והגינות}}
{{קו}}הקבוצה השביעית{{קו}}כוללת את דיני הממונות הקשורים בעסקיהם של בני האדם זה עם זה, כמו הלוואות ושכירות ופיקדונות וקנייה ומכירה וכיוצא בזה, והירושות שייכות גם הן לקטגוריה הזאת; והן ה{{עברית|מצוות}} שמנינו ב{{עברית|ספר קנין ומשפטים}}. תועלתה של קבוצה זו ברורה וגלויה, כי השותפויות הממוניות האלה הכרחיות לבני האדם בכל מדינה, ואם כן אין מנוס מלהנחיל חוקי צדק לגבי אותם עסקים, ולהסדירם באופן מועיל.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלג'מלה אלסאבעה תשתמל עלי אלאחכאם אלמאליה אלמתעלקה במעאמלאת אלנאס בעצ'הם מע בעץ', כאלקרצ'ה ואלאסתיג'אר ואלודאיע ואלביוע ואלאשריה ונחו ד'לך. ואלמוארית' מן הד'א אלקביל, והי אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלתי אחצינאהא פי {{עברית|ספר קנין ומשפטים}}. ופאידה' הד'ה אלג'מלה בינה ואצ'חה, לאן הד'ה אלמשארכאת אלמאליה צ'רוריה ללנאס פי כל מדינה, פלא בד מן אעטא קואנין עדל פי הד'ה אלמעאמלאת ותקדירהא תקדירא נאפעא</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}8</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|שבתות ומועדים: השגת דעה ומנוחת גוף}}
{{קו}}הקבוצה השמינית{{קו}}כוללת את {{עברית|מצוות}} הימים האסורים במלאכה, כלומר {{עברית|שבתות וימים טובים}}. הכתוב ביאר את טעמו של כל יום מהם והזכיר את סיבתו, להשגת דעה או למנוחת הגוף או לשני הדברים גם יחד, כמו שנבאר בהמשך {{הפניה|(ג,מג)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלג'מלה אלת'אמנה. תשתמל עלי {{עברית|מצו[ו]ת}} אלאיאם אלמחט'ורה, אעני {{עברית|שבתות וימים טובים}}. ואלכתאב קד בין עלה' כל יום מנהא וד'כר סבבה, ואנה לחצול ראי או לראחה' ג'סם או למג'מוע אלאמרין ג'מיעא, כמא סנבין פי מא בעד.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}9</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|עבודת ה' יומיומית: זכירת ה'}}
{{קו}}הקבוצה התשיעית{{קו}}כוללת את כל העבודות המעשיות הכלליות, כמו התפילה ו{{עברית|קרית שמע}} ושאר מה שמנינו ב{{עברית|ספר אהבה}} פרט ל{{עברית|מילה}}. תועלתה של קבוצה זו ברורה, כי כולה מעשים המקבעים דעות של אהבת האלוה ושל מה שיש להאמין לגביו ולייחס לו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלג'מלה אלתאסעה תשתמל עלי סאיר אלעבאדאת אלעאמה אלעמליה, מת'ל אלצלאה ו{{עברית|קרי(א)ת שמע}} וסאיר מא אחצינאה פי {{עברית|ספר אהבה}} אלא אל{{עברית|מילה}}. ופאידה' הד'ה אלג'מלה בינה, לאנהא כלהא אעמאל תת'בת אראא פי מחבה' אלאלאה, ופי מא יג'ב אן יעתקד פיה וינסב לה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}10</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|המקדש והכהונה: מענה מתוחכם לרקע התרבותי}}
{{קו}}הקבוצה העשירית{{קו}}כוללת את ה{{עברית|מצוות}} הקשורות ב{{עברית|מקדש}} וכליו ומשרתיו, והן ה{{עברית|מצוות}} שמנינו בחלק מ{{עברית|ספר עבודה}}. וכבר ציינו {{הפניה|(ג,לב)}} את תועלתה של קבוצה זו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלג'מלה אלעאשרה תשתמל עלי אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלמתעלקה באל{{עברית|מקדש}} ואלאתה וכ'דאמה, והי אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלתי אחצינאהא פי בעץ' {{עברית|ספר עבודה}}. וקד תקדם לנא ד'כר פאידה' הד'ה אלג'מלה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}11</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הקרבנות: מענה מתוחכם לרקע התרבותי}}
{{קו}}הקבוצה האחת עשרה{{קו}}כוללת את ה{{עברית|מצוות}} הקשורות ב{{עברית|קרבנות}}, והן רוב ה{{עברית|מצוות}} שמנינו ב{{עברית|ספר עבודה}} ו{{עברית|ספר קרבנות}}. וכבר ציינו לעיל {{הפניה|(שם)}} את תועלת הציווי על הקרבנות באופן כללי, וההכרח בכך בזמן ההוא.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלג'מלה אלחאדיה' עשרה תשתמל עלי אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלמתעלקה באל{{עברית|קרבנות}}, והי אכת'ר אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלתי אחצינאהא פי {{עברית|ספר עבודה}} ו{{עברית|ספר קרבנות}}. וקד תקדם לנא ד'כר פאידה' אלתשריע באלקראבין עלי אלעמום וצ'רוריה' ד'לך פי ד'לך אלזמאן.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}12</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|טומאות וטהרות: ריחוק לצורך יראה}}
{{קו}}הקבוצה השתים עשרה{{קו}}כוללת את ה{{עברית|מצוות}} הקשורות ב{{עברית|טמאות}} וב{{עברית|טהרות}}. והכוונה בכולן באופן כללי להימנע מכניסה ל{{עברית|מקדש}}, כדי שתהיה לו רוממות בנפש, וייראו ויפחדו ממנו, כמו שאבאר {{הפניה|(ג,מז3)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלג'מלה אלת'אניה' עשרה תשתמל עלי אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלמתעלקה באל{{עברית|טמאות}} ואל{{עברית|טהרות}}, והי כלהא אלקצד בהא עלי אלעמום אג'תנאב דכ'ול אל{{עברית|מקדש}}, כי יכון לה פי אלנפס עט'מה ויכ'אף וירהב כמא סאבין.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}13</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|איסורי אכילה: ריסון התאווה}}
{{קו}}הקבוצה השלוש עשרה{{קו}}כוללת את ה{{עברית|מצוות}} הקשורות באיסורי מאכלות ומה שקשור להם, והן ה{{עברית|מצוות}} שמנינו ב{{עברית|הלכות מאכלות אסורות}} {{הפניה|(בספר קדושה)}}. ו{{עברית|נדרים}} ו{{עברית|נזירות}} בכלל הקבוצה הזאת. הכוונה בכל זה היא לקטוע את התאווה וההפקרות בבקשת המטעמים, ואת הפיכת תאוות האכילה והשתיה לתכלית, כמו שביארנו בהקדמה ל{{עברית|אבות}} בפירוש ה{{עברית|משנה}} {{הפניה|(פרק ד)}}.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלג'מלה אלת'אלת'ה' עשרה תשתמל עלי אל{{עברית|מצו[ות](ה)}} אלמתעלקה בתחרים אלמאכל ומא יתעלק בהא, והי אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלתי אחצינאהא פי {{עברית|הלכות מאכלות אסורות}}. ו{{עברית|נדרים}} ו{{עברית|נזירות}} מן הד'ה אלג'מלה. ואלקצד בד'לך כלה קטע אלשרה ואלתסיב פי טלב אלאלד' ואתכ'אד' שהוה' אלטעאם ואלשראב גאיה, כמא בינא פי צדר {{עברית|אבות}} מן שרח אל{{עברית|משנה}}.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}14</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|אישות ועריות: ריסון התאווה}}
{{קו}}הקבוצה הארבע עשרה{{קו}}כוללת את ה{{עברית|מצוות}} הקשורות באיסור חלק ממעשי האישות, והן אשר מנינו ב{{עברית|ספר נשים}} ו{{עברית|הלכות איסורי ביאה}} {{הפניה|(בספר קדושה)}}. ו{{עברית|כלאי בהמה}} בכלל הקבוצה הזאת. הכוונה גם באלה היא למעט ביחסי המין ולהפחית את התאווה לתשמיש כמידת האפשר, שלא ייעשה תכלית כמעשה הבורים, כמו שביארנו בפירוש {{עברית|מסכת אבות}} {{הפניה|(שם)}}. וגם ה{{עברית|מילה}} בכלל קבוצה זו.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}אלג'מלה אלראבעה' עשרה תשתמל עלי אל{{עברית|מצו[ו]ת}} אלמתעלקה בתחרים בעץ' אלמנאכח, והי אלתי אחצינאהא פי {{עברית|ספר נשים}} ו{{עברית|הלכות א[י]סורי ביאה}}. ו{{עברית|כלאי בהמה}} מן הד'ה אלג'מלה. ואלקצד בהד'ה איצ'א תקליל אלנכאח ותקציר טול ד'יל שהוה' אלג'מאע מא אמכן, ולא יתכ'ד' ד'לך גאיה כפעל אלג'אהליה, עלי מא בינא פי שרח {{עברית|מסכת אבות}}. ואל{{עברית|מילה}} איצ'א מן הד'ה אלג'מלה.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}15</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|חלוקת המצוות בין אדם לחברו/למקום}}
{{קו}}ידוע שכל ה{{עברית|מצוות}} מתחלקות לשני חלקים: {{עברית|עבירות שבין אדם לחברו}} ו{{עברית|עבירות שבין אדם למקום}}.{{קו}}אלה שהן {{עברית|בין אדם לחברו}} מן הקבוצות שחילקנו ומנינו הן הקבוצה החמישית, השישית, השביעית וחלק מן הקבוצה השלישית;{{קו}}ושאר הקבוצות הן {{עברית|בין אדם למקום}}. כי כל {{עברית|מצוה}}, בין אם היא עשה או לא תעשה, שהכוונה בה היא הקניית מידה מסוימת או דעה או תיקון מעשים הנוגעים רק לאדם עצמו ולהבאתו לשלמות – מכנים אותה (חז"ל) "{{עברית|שבין אדם למקום}}", אף על פי שבאמת הם מביאים לדברים {{עברית|בין אדם לחברו}}, אם כי לאחר צעדי ביניים רבים ובהתבוננויות כלליות, ואין הם מביאים מלכתחילה לידי נזק לאחרים. הבן זאת.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}וקד עלם אן אל{{עברית|מצו[ו]ת}} כלהא תנקסם קסמין, {{עברית|עבירות שבין אדם לחברו ועבירות שבין אדם למקום}}. ואלתי הי {{עברית|בין אדם לחברו}} מן הד'ה אלג'מל אלתי קסמנאהא ואחצינאהא הי אלג'מלה אלכ'אמסה ואלסאדסה ואלסאבעה ובעץ' אלג'מלה אלת'אלת'ה, וסאיר אלג'מל הי {{עברית|בין אדם למקום}}. וד'לך, אן כל {{עברית|מצוה}} כאנת אמרא או נהיא אלקצד בהא תחציל כ'לק מא או ראי או צלאח אעמאל תכ'ץ אלשכ'ץ פי נפסה ותכמלה, פהם יסמונהא {{עברית|שבין אדם למקום}}, ואן כאנת ענד אלחקיקה קד תודי לאמור {{עברית|בין אדם לחברו}}, לכן בעד תוסט אשיא כת'ירה ובאעתבאראת עאמה וליסת הי ואצלה לאד'יה' אלגיר אבתדאא. פאפהם הד'א.</td>
</tr>
<tr>
<td class="para-num">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}16</td>
<td class="he">
{{כותרת משנה|הפרקים הבאים}}
{{קו}}לאחר שהודעתי את טעמי הקבוצות האלה, אשוב להתחקות אחר ה{{עברית|מצוות}} של כל קבוצה מהן שחושבים שאין בהן תועלת, או שהוא דין שאינו ניתן להשגה שכלית בשום אופן, ואבאר את טעם הדבר וכיצד הוא מועיל, פרט לאותן מצוות שלא השגתי את הכוונה בהן עד כה.</td>
<td class="ar">
{{כותרת משנה|}}
{{קו}}ובעד אכ'בארי בעלל הד'ה אלג'מל, ארג'ע לתתבע {{עברית|מצו[ו]ת}} כל ג'מלה מנהא ממא תוהם אן לא פאידה פיהא, או אנה חכם לא ידרך עקלא בוג'ה, פאבין עלה' ד'לך ומוצ'ע אלפאידה פיה, אלא תלך אלאחאד אלתי לם אדרך אלקצד בהא אלי הד'א אלוקת:</td>
</tr>
</table>